מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להפחתת חוב ארנונה בגין מבצע הנחות

בהליך עתירה מנהלית (עת"מ) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

רקע: עתירה זו מופנית כנגד החלטת המשיבה שלא להפחית את חוב הארנונה של העותר במסגרת מבצע ההנחות בארנונה עליו הכריז משרד הפנים, ואשר אימצה המשיבה בהחלטתה מיום 4.7.17.
כל תשלום שישלם החייב יזקף לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות לחובות הקודמים, דהיינו לחובות שהתיישנה הזכות לתבוע אותם, אבל לא בטלה הזכות לגבות אותם.
ואולם, כאשר הגיעה לעיסוק בטענת ההתיישנות, ובטענת העיריה, שהנתבעת הודתה בחובות העבר על ידי התשלום, קבעה "כפי שניתן לראות, בחודשים מרץ-יוני בשנת 2005 ניפרעו 5 שיקים ששולמו על חשבון תשלומי הארנונה בגין הנכס. מדובר בתשלום כולל בסך 520,000 ₪. חיוב הארנונה לאותה שנה עמד על סך 500,269.35 ₪ והיתרה העוברת מן השנים הקודמות עמדה על סך 429,700.55 ₪. העובדה שהתשלום באותה שנה היה גבוה מן החיוב הבסיסי מהוה הודאה בקיומם של חובות עבר". ואולם, לפי סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות, אם שילמה הנתבעת בשנת 2005 520,000 ₪, סכום של 429,700.55 ₪ מתוכו היה צריך להיזקף עבור השנים הקודמות, ללא קשר לרצון הנתבעת, אם נכונה ההשקפה שהנתבעת לא יכולה לזקוף את תשלומיה.
...
בהקשר זה אני דוחה את טענת ב"כ המשיבה, ככל שטענה כך, כאילו הוראת סעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות בפרשנות המשיבה מיטיבה עם המשלמים, שלא יצטרכו לשלם ריבית פיגורים על חובות ישנים.
המשיבה הסכימה בדיון בפני, שאם תתקבל פרשנות העותר לסעיף 3 לחוק הרשויות המקומיות, דין העתירה להתקבל.
סיכום על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה, מבטל את החלטת המשיבה שלא לכלול את העותר במבצע ההנחות, מורה לכלול את העותר במבצע ההנחות לפי תקנות ההסדרים, ומחייב את המשיבה לשלם לעותר הוצאות משפט, בהתאם לעקרונות תקנה 512, ובהתחשב בהחלטתי מיום 25.12.17 על הוספת טיעון מטעם המשיבה, בסך 14,040 ₪.

בהליך עע"מ (עע"מ) שהוגש בשנת 2018 בעליון נפסק כדקלמן:

בפסק הדין הורה בית המשפט למבקשת, עריית חיפה (להלן: הערייה), להפחית את חיובי המשיב בארנונה בהתאם ל"מבצע הנחות לארנונה" שחל מכוח תקנות הסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) (תיקון מס' 3), התשע"ז-2017 (להלן: תקנות ההסדרים).
במהלך הדיון בתביעת הארנונה הגיעו הצדדים להסכמה כי המשיב ישלם את החלק מתוך תשלומי הארנונה שאינו שנוי במחלוקת, ואילו הערייה מצידה לא תפעל לגביית יתרת התשלום כל עוד התביעה תלויה ועומדת – וכך היה (אם כי לדברי הערייה, החוב שאינו שנוי במחלוקת שולם רק לאחר שנאלצה לנקוט נגד המשיב הליכי גבייה).
ביום 23.4.17 פורסמו תקנות ההסדרים, המאפשרות לרשויות מקומיות להחיל בשטח שיפוטן "מבצע הנחות ארנונה" – המקנה הנחה בשיעור 50%-45% מהחובות שנצברו עד ליום 31.12.2014, וזאת בכפוף לתשלום מלוא חיובי הארנונה לשנים 2015 ו-2016 (להלן: הסדר ההנחות או ההסדר).
...
וכך נקבע בסיכום פסק הדין: "על פי כל האמור לעיל, אני מקבל את העתירה, מבטל את החלטת המשיבה שלא לכלול את העותר (המשיב-ע'ב') במבצע ההנחות, מורה לכלול את העותר במבצע ההנחות לפי תקנות ההסדרים, ומחייב את המשיבה לשלם לעותר הוצאות משפט, בהתאם לעקרונות תקנה 512, ובהתחשב בהחלטתי מיום 25.12.17 על הוספת טיעון מטעם המשיבה, בסך 14,040 ₪." העירייה הגישה ערעור על פסק הדין, ובד בבד עתרה כאמור לעכב את ביצועו.
דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה ובתגובה לה על נספחיהן, הגעתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להידחות.
סוף דבר סוף דבר, הבקשה לעיכוב ביצוע נדחית והעירייה תישא בהוצאות המשיב בסך 5,000 ש"ח. ניתנה היום, ‏כ"א בסיון התשע"ח (‏4.6.2018).

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2014 בשלום רמלה נפסק כדקלמן:

ביום 31.10.06 פירסם שר הפנים את תקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה)(תיקון), התשס"ז-2006 לפיו מועצת רשות מקומית רשאית להחליט על הפחתת סכום הארנונה הכללית שהטילה המועצה עד ליום 31.12.04 בתוספת תשלומי פיגורים, ושטרם ניפרעו בידי החייב בתשלומה (להלן-"החוב הקודם").
על כן תובע התובע מאת הנתבעת את הסך 35,800 ₪ לפי הפרוט כדלקמן: הנחה בסך 27,800 ₪, הצמדה ורבית 3,500 ₪, עיקולים 2,000 ₪, עגמת נפש 2,000 ₪ וזמן עבודה 500 ₪.
בעת ששילם התובע את הסך 24,000 הייתה יתרת חובו לעירייה בסך 55,600 ₪, כך שהתובע לא שילם מחצית מחובו, לא עמד בתנאי הסף ולא היה זכאי לקבל את ההנחה בהתאם למבצע.
...
מכל האמור לעיל עולה שהתובע אינו מבחין בין ההליכים על פי החלטת וועדת ההנחות וההליכים לפי מבצע ההנחות, והוא מערב ביניהם, כנראה מחוסר ידיעה.
סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את תביעת התובע כנגד הנתבעת.
התובע ישלם לנתבעת כדלקמן: 1) את הוצאות המשפט בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין מהיר (תא"מ) שהוגש בשנת 2021 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

לטענת הנתבעים אם הם היו יודעים על החוב המלא באותו הזמן (בשנת 2017) הם היו משלמים את החוב כפי שהיה נידרש מהם באותה העת ואף היו זוכים להנחה שניתנה אז במסגרת מבצע חיסול חובות של הערייה.
לטענת הנתבעים ניתן לחייב אותם כעת לכל היותר בחוב שהיה נכון לשנת 2017 לאחר ההנחה; השישית אילמלא תיתקבל טענתם להנחה שהייתה מגיעה להם בשנת 2017, לכל הפחות – טוענים הנתבעים – יש להפחית את ריבית הפיגורים משנת 2017 ועד היום שכן אם היו מקבלים נתונים נכונים על החוב כבר בשנת 2017 הם היו משלמים את החוב כבר אז וריבית הפיגורים הייתה נחסכת.
אמנם, כפי שטוענת הערייה, צו הטלת הארנונה הוא שמקים את חבות הנישום ומטיל על כתפיו את נטל המס; אולם, שומת הארנונה, המגולמת בהודעת החיוב, היא שמוציאה את החבות מן הכוח אל הפועל והופכת את נטל המס, המוטל במסגרת הצוו כאמור, לבר-ביצוע (ראו: ע"א 156/59 ועדת השומה שליד עירית ירושלים נ' דינוביץ, פ"ד יג 1332, 1337-1336 (1959); עניין גבעת שמואל, פס' 46; עניין עילבון הראשון, בעמ' 450; עניין ט.ט. טכנולוגיה, בעמ' 783; רוסטוביץ – ספר ראשון, בעמ' 82).
הדבר אינו פוטר את המחזיק בפועל מחובת תשלום הארנונה וזו עדיין נותרת על כתפיו, אך הערייה פטורה מלחפש את המחזיק הנכון ורשאית לגבות את תשלום הארנונה מהמחזיק הרשום, שרשאי לאחר מכן לתבוע מהמחזיק בפועל שישיב לו את הסכומים ששילם לעירייה במקומו.
אמנם העדה מטעם הערייה אמרה בעדותה שחיפוש ברשומי הערייה של הנכס לפי גוש וחלקה מניב שני מספרי זהוי שונים לצורך ארנונה.
...
אדגיש גם כי מדובר במבצע מיוחד לתקופה קצובה ואיני סבורה שניתן לכפות על העירייה לוותר על חלק ניכר מהארנונה במקרה זה. מנגד בשל רשלנות העירייה אני דוחה את הטענה כי יש לחייב את הנתבעים בריביות חריגות וקובעת כי די בחיוב בהפרשי הצמדה כדין.
טענת הנתבעים לסיווג שגוי של הנכס טענה זו נדחית.
מכל הטעמים הללו הטענה נדחית.

בהליך פשיטת רגל (פש"ר) שהוגש בשנת 2019 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

למסקנה האמורה אני מגיע בין היתר, מכך שהעירייה ביקשה במכתבה מהמנהל המיוחד "להפחית מהסכום שאושר בגין ארנונה כנגד עודה עאדל ונור בסך של 30,000 ₪".ובהמשך, משצוין כי מבצע ההנחות הכללי של הערייה יחול על "החוב לאחר ההפחתה האמורה". אזי, המסקנה המתחייבת היא כי מדובר באותו סכום החוב כפי שאושר על ידי המנהל המיוחד.
בענין זה אפנה להוראות תקנה 26א' לתקנות ההסדרים במשק המדינה (הנחה מארנונה) התשנ"ג-1993 , אשר הקנתה את הסמכות לעירייה לערוך בשנת 2017 את "מבצע הגבייה" במסגרתו ניתנה הנחה של 50% עבור תשלום מזומן , ובה נקבע כי "מועצה רשאית להחליט על הפחתת סכום החוב הקודם בשיעורים המפורטים להלן..." , ובהגדרות המצויות בתקנה הוגדר "סכום החוב הקודם" –"סך כל סכומי הארנונה הכללית שהטילה המועצה על נכס נושא החוב עד יום ט' בטבת התשע"ה (31.12.2014) בתוספת תשלומי פיגורים...." מנוסח התקנה עולה כי סמכותה של הערייה למתן הנחה בשיעור 50% הייתה ביחס לסכום החוב הכולל של החייבים בארנונה לעירייה ואשר עמד על פי תביעת החוב שהוגשה בעיניינו של החייב על סך של 685,328 ש"ח, ובהתאם לא הייתה לעירייה סמכות על פי התקנה לאשר הנחה של 50% על גובה סכום החוב המופחת כפי שאושר על ידי המנהל המיוחד במסגרת הליך פשיטת הרגל.
...
זאת ועוד,במקרה זה לא נוצר לחייבים אינטרס הסתמכות ראוי להגנה, אשר בנסיבות מסוימות עשוי להצדיק את השארת החלטת העירייה על כנה גם בנסיבות שבהן ההחלטה נגועה באי חוקיות, וזאת מאחר ובמקרה שלפנינו העירייה הגישה בקשה לביטול החלטתי בה אישרתי הסדר עם העירייה המבוסס על מכתב קרואני , מספר ימים לאחר מתן ההחלטה , ובהתאם החייבים לא שינו את מצבם לרעה על בסיס ההחלטה.
לפיכך ולאור האמור לעיל , ומבלי להידרש להכריע בשאלת המצג המדויק שהציגה עו"ד קרואני כלפי עו"ד מטר ב"כ החייבים ומהם תפקידיה וסמכויותיה של עו"ד קרואני בעירייה, או בשאלה האם היה מחויב עו"ד מטר להודיע למשיבה על כוונתו להגיש בקשה לאישור הסדר עם העירייה , אני קובע כי העירייה הייתה רשאית לחזור בה מהאמור במכתב קרואני , ובהתאם אני מקבל את עמדת העירייה כפי שהוצגה בפני ולפיה מסכום חוב הארנונה החופף שאושר על ידי המנהל המיוחד ואשר עמד על סך של 108,563 ₪ , יופחת סך של 30,000 ₪ על פי החלטת ועדת ההנחות , ולפיכך סכום החוב החופף בגין ארנונה יעמוד על סך של 78,563 ₪.
לאור החלטתי נדרש להכריע בשאלת תכנית הפירעון שיש לאשר בעניינו של החייב , ועמדת העירייה כפי שהובאה בפני היא כי יש לעמוד על תשלום מלוא סכום החוב בסך של 78,563 ₪ , ואין מקום להפחתה נוספת כלשהי,וזאת לאור ההפחתה המשמעותית ביותר שהמנהל המיוחד כבר הפחית מגובה חובו של החייב לעירייה,ולאור הנכס המשועבד לעירייה, ועל בסיס עמדה זו הצעתי כי תאושר תכנית פירעון שתקנה דיבידנד בשיעור של 73% נטו לנושים , וכוונתי הייתה שכפי שהעירייה נתנה בפועל "הסכמה " לדיבידנד בשיעור כזה וזאת בדרך של הפחתת סכום של 30,000 ₪, כך כל יתר הנושים יהיו זכאים לשיעור דיבידנד דומה.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו