מכתב התביעה עולה כי לאחר פס"ד של בית משפט השלום בעכו הפסיקה הנתבעת את העבודות בשטח אך לא החזירה את המצב לקדמותו, תוך השארת חומרים, מפגעים ומטרדים רבים שפגעו בתובע ובציבור.
אף יועצת התחבורה המומחית מטעם התובע, ד"ר אליאס ופא, הבהירה בחוות דעתה כי קוטר מעגל התנועה עומד בדרישת התקן, ומהנדס התחבורה המומחה מטעם הנתבעת, מר אבו ריא אחמד מהדי, קבע מפורשות בחוות דעתו, כי רדיוס מעגל התנועה, רוחבו וצורתו, הם בהתאם לתקנים המחייבים וכי ברור שהקמת הכיכר הפחיתה סכנה תחבורתית, ככל שהייתה קיימת.
לטענת הנתבעת במסגרת חקירת התובע הוכח, כי בחוסר תום לב - התמונות שצרף לתצהירו שלטענתו מראות הצפת ביוב בשנת 2010 – הן תמונות ישנות שצרף לתביעתו בת.א. 1534/02 בבימ"ש השלום בעכו בשנת 2002.
השמאי אבו ריא גם קבע נזק בסך 13,000 ₪ בגין הוצאות פינוי משטח בטון, הסרת חלק מקיר גדר, הכשרה והכנות.
בנוסף, ערך נכסו של התובע עלה בסך של 133,760 ₪ עקב פיתוח וסלילה, אספלטיים, מדרכות, קירות, מעקה בטיחות, אבנים מישתלבות, תאורה, כיכר, אבני שפה, נקוז והפיכת הנכס לפינתי בפועל, המשיק לשני כבישים מפותחים, לאורך גבול המיגרש המערבי והמזרחי באורך של כ-100 מ' ברוחב ממוצע של כ-12 מ'.
...
לאחר נטרול הכפילות וכן לאחר שבחנתי את הטענות שהועלו בחוות הדעת השונות הגעתי לידי מסקנה כי נזקו של התובע יכול ויגיע לגובה של 380,000 ₪.
לאחר שקראתי בעיון את חוות דעתו של השמאי סאלח אבו ריא (ראה: נ/17), נטרלתי מס' כפליות וכן לאחר ששקללתי את עדותו הגעתי למסקנה כי ניתן לאמוד (גם כאן באומדן גלובאלי), את התועלת שצמחה לתובע בגין השבחת הנכס ושיפורים בו לרבות חיסכון בגין תוכניות שביצעה הנתבעת ונחסכו מהתובע, בסך של 150,000 ₪.
תוצאה
אשר על כן הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע את הסך של 230,000 ₪.
