מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בתאונת עבודה כנגד המוסד לביטוח לאומי

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה.
עם זאת, נפסק כי לא די בבצוע עבודה בפועל במסגרת פעילותה של חברה משפחתית כדי להכיר באדם כ"עובד" [עב"ל (ארצי) 59047-10-13 רחל מדלסי נגד המוסד לביטוח לאומי (20.1.15) להלן – פרשת מדלסי].
הנטל להוכחת התאונה מוטל על התובע (בג"צ 3523/04 גבריאל למברגר נ' בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד נח(5) 104) ועל התובע להביא לפחות ראשית ראיה לקרות ארוע תאונתי במסגרת עבודתו (דב"ע מד/0-90 צבי שפיר נ' המוסד לביטוח לאומי, פד"ע טז 93).
...
מטעמים אלה שוכנענו כי התובע לא הרים את הנטל ולא הוכיח כי עבד כעובד שכיר בבית העסק.
למעלה מן הדרוש, נציין כי אף לא שוכנענו שלתובע אכן ארעה תאונה בבית העסק במהלכה נפגע בכתפו.
מהטעמים המפורטים לעיל – התביעה נדחית.

בהליך תיק אזרחי דיון מהיר (תאד"מ) שהוגש בשנת 2023 בשלום צפת נפסק כדקלמן:

לפני תביעה לתשלום שכר טירחה לתובע, שהוא עורך דין במקצועו, בסכום של 83,303 ש"ח שהועמד על סכום של 75,000 ש"ח (לצורך הגשת התביעה כתביעה בסדר דין מהיר) וזאת בגין ייצוג הנתבעת בשני עניינים : האחד; תביעה בגין תאונת עבודה נגד המוסד לביטוח לאומי (להלן : תביעת המל"ל) והשני; ייצוג הנתבעת מול המעסיקה שלה - חברת אלביט מערכות תיקשוב וסייבר בע"מ (להלן "המעסיקה") , בירור תלונתה להטרדה מינית וניהול משא ומן לסיום יחסי עובד – מעביד בנסיבות המקרה (להלן " ייצוג מול המעסיקה").
התובע טען כי הגיש תביעות למוסד לביטוח לאומי להכרה בתאונת עבודה, לתשלום דמי פגיעה ותביעה לנכות מעבודה, משרדו השקיע 45 שעות עבודה לפחות ולפתע הנתבעת החליטה להפסיק את הייצוג ללא כל סיבה ועל כן על הנתבעת לשלם לתובע , בהתאם לסעיף 6 להתחייבות לתשלום שכר טירחה , סכום של 200 דולר לשעה לפי שער דולר של 3.28 ש"ח כלומר 34,538 ש"ח כולל המע"מ ולאחר ניכוי התשלומים בסכום של 4,085 ש"ח, עליה לשלם לתובע סכום של 30,453 ש"ח .
...
באשר לתביעת המל"ל : התובע טען כי הנתבעת הגיעה למשרדו, נתנה הסכמתה להגשת תביעה להכרה במוסד לביטוח לאומי במקרה ההטרדה המינית שחוותה במקום העבודה, ושכתוצאה ממנו נאלצה להפסיק את עבודתה, כתאונת העבודה וחתמה ביום ה 28 ינואר 2020 על התחייבות לתשלום שכר טרחה בגין הגשת התביעה לעיל לדמי פגיעה וקביעת נכות מעבודה-תאונת עבודה בגין הטרדה מינית (להלן : "תביעת המל"ל). התובע צירף התחייבות לתשלום שכר טרחה וייפוי כוח (נספח א'-א'1) וטען כי בהתאם להסכם שכר טרחה סוכם כי הנתבעת תשלם עבור הטיפול בגין פתיחת התיק כולל דמי ייעוץ , ליווי לוועדות הרפואיות כולל ערעור סכום של 3500 ש"ח כולל מע"מ ובנוסף תשלם 17% בתוספת מע"מ מכל סכום שיתקבל וכן סוכם על תשלום שכר טרחה של $200 לשעה.
בגין התכתבויות והטיפול לעיל מול המוסד לביטוח לאומי, מצאתי לפסוק לתובע שכר טרחה בגין שעתיים של עבודה ובהתאם לחישוב התובע לעניין שער הדולר נכון למועד הגשת התביעה, שלא נסתר ע"י הנתבעת, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע שכר טרחה בגין תביעה המל"ל סכום של 2,303 ש"ח. באשר לייצוג מול המעסיקה: לאחר שעיינתי בכתבי הטענות ובמכלול הראיות שבתיק ולאחר ששמעתי את העדים ועיינתי בסיכומי הצדדים , הגעתי למסקנה כי דין התביעה לתשלום שכר טרחה בגין הייצוג מול המעסיקה להתקבל בחלקה ואנמק.
נוכח כל האמור לעיל, משהוכח כי התובע ייצג את הנתבעת מול המעסיקה ע"י פגישות, התכתבויות עם המעסיקה ומשא ומתן בניסיון להגיע לפשרה אולם, משהייצוג הופסק והסכם סיום העסקה הושג באמצעות עורך דין אחר והתובע אישר כי לא ייצג בהסכם (עמ' 7 שורה 16-17), ומשלא סוכם בהתחייבות לתשלום שכר טרחה - נספח ב' מהו השכר המגיע לתובע במקרה של הפסקת ייצוג בטרם השגת הסכם פשרה, מצאתי לפסוק לתובע שכר טרחה חלקי בשיעור 30% משכר הטרחה הקבוע בהתחייבות לתשלום שכר טרחה -נספח ב' שהוא 20% מסכום הפשרה בתוספת מע"מ. על כן, זכאי התובע לסכום של 139,051 ש"ח * 20% * 30%*1.17 ובסה"כ 10,846 ש"ח. לסיום אוסיף כי התובע לא נתן כל הסבר מוצדק מדוע בדרישת לתשלום שכר טרחה ששלח לנתבעת ביום 15.11.20 ביקש שכר טרחה בגין הטיפול בשני העניינים לעיל, בסכום של 13,699 ש"ח (לאחר ניכוי הסכומים ששולמו בסך של 4,085 ש"ח) ואילו בתביעה דנן שהוגשה בחודש יולי 2021 הוא מבקש לחייב את הנתבעת בסכום של 75,000 ש"ח .
סוף דבר: אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כולל של 13,149 ₪ וזאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

לפנינו תביעתו של התובע, מר עמרי קנדה, כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן- הנתבע) לדחות את תביעתו להכרה בפגיעה בעבודה בגין אוטם שריר הלב מכוח הוראות חוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), התשנ"ה -1995 (להלן – חוק הביטוח הלאומי) בשל טענה כי בינו לבין החברה "איי די. די. תוכן בע"מ" (להלן- חברת ההפקות או צד ג') לא היתקיימו יחסי עבודה.
בהתאם לנקבע בעב"ל (ארצי) 135/99 חוה פיינגולד - המוסד לביטוח לאומי (17.01.2002)[footnoteRef:106] תאונת העבודה המתרחשת מחוץ לגבולות ישראל יש לבחון בהתאם לכללים לבחינת תאונה שקרתה בארץ.
...
לתשומת לבך אתה רשאי להגיש תובענה על החלטתי זו לבית הדין לעבודה ברחוב .
במסגרת כתב ההגנה העלה הנתבע טענת סף כי יש לדחות את התביעה מחמת התיישנות, ואתייחס לטענה זו בחלק הראשון של פרק דיון והכרעה להלן.
התיישנות טענות הצדדים טענות הנתבע – טענת סף הנתבע טען כי יש לדחות את תביעתו של התובע מחמת התיישנות, משום שזו הוגשה באיחור כשנה וחודשיים ובניגוד לתקנה 1 (ב) לתקנות הביטוח הלאומי (מועדים להגשת תובענות), תש"ל – 1969 (להלן – תקנות הביטוח הלאומי – מועדים).
נספח א' – העתק מחיפוש במאגר דואר ישראל – נשמט מקובץ סיכומיו של התובע והוגש רק בסיכומי התשובה, לאור המסקנה אליה הגענו – אין משמעות למסמך זה, שעה שהמידע מהמסמך דנן דורש בירור עובדתי – כך שלא היה מקום לצרפו בשלב בו צורף.
אכן, גם אותם לא היה מקום לצרף בסיכומיו של התובע אלא לפרט את הגרסה העובדתית הנדרשת כבר בכתב התביעה או לכל המאוחר בתצהיר במענה לטענת ההתיישנות ולצרפם כבר אז. לאור המסקנה אליה הגעתי כמפורט לעיל, ממילא המסמכים הללו לא תרמו להליך.
על יסוד כלל המפורט לעיל, הן בשל איחור בהגשת התביעה והן לגופה - התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובע להכיר לו בארוע מוחי שארע ביום 18.1.21 כתאונת עבודה.
אמנם על מנת שאוטם יוכר יש צורך להוכיח ארוע שחורג ברמתו בהרמה מקובלת בעבודה ואין די בהרגשת התובע (עב"ל 59808-02-23 יואב בן טל נגד המוסד לביטוח לאומי) אולם כמפורט מטה, הוכח בפנינו כי הייתה מטלה מיוחדת חריגה שהייתה צריכה להיות מוצגת בפני לקוח פוטנציאלי ושהיא קריטית למעסיק.
...
דין התביעה להתקבל.
סוף דבר הישיבה נשוא המחלוקת הייתה חשובה מאוד לתובע וקריטית מבחינת מעמדו בחברה והסיכוי שלו לחזור לניהול , זאת, לעיניו (עמ' 7 ש' 3-6).
יש לקבל את התביעה.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2023 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

התובע, מר שליפר יורי הגיש תביעה נגד המוסד לביטוח לאומי לתשלום דמי פגיעה בגין תאונה מיום 24.2.2021.
בעב"ל 507/07 עפרוני - המוסד לביטוח לאומי (מיום 25.3.08) נקבע – "בבוא בית הדין להכריע בשאלת הוכחת הארוע בעבודה, עליו לייחס משקל רב לרישומים הרפואיים הסמוכים ביותר למועד הארוע. זאת, בהתבסס על ההנחה, שבסמוך לקרות התאונה ימסור הנפגע את העובדות הנכונות, על מנת לזכות בטיפול הנכון המתאים למצבו. ...". בנוסף קובע סעיף 83 לחוק את חזקת הסיבתיות כך: "תאונה שארעה לעובד תוך כדי עבודה רואים אותה כתאונה שארעה גם עקב העבודה, אם לא הוכח ההיפך; ואולם תאונה שאינה תוצאה של גורמים חצוניים הנראים לעין, בין שארעה לעובד ובין לעובד עצמאי, אין רואים אותה כתאונת עבודה אם הוכח כי השפעת העבודה על ארוע התאונה היתה פחותה הרבה מהשפעת גורמים אחרים". בכדי שתוכר חזקת הסיבתיות יש להוכיח בראש ובראשונה כי אירעה תאונה.
...
מעבר לאמור הפנייה הרפואית הראשונה היתה רק לאחר שלושה חודשים והפניות לפני כן של התובע היו על כאבי גב תחתון וכלל לא על הכתף ומשכך מדובר לטעמינו באנמנזה סותרת במצב דברים זה. לאור כל האמור לעיל, ומשלא קיבלנו את גרסת התובע, וקבענו כי לא עלה בידיו להרים את נטל ההוכחה, המוטל עליו, אשר הינו מוחמר נוכח ההלכה הקובעת, כי על העובד העצמאי, מוטל הנטל להוכיח כי התאונה אירעה תוך כדי עיסוקו ועקב עיסוקו, וכי יש להחמיר בדרישת ההוכחה לגבי עובד כזה לא נותר לנו אלא לדחות את התביעה שבפנינו.
נוכח כל האמור, אנו קובעים כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח את קרות האירוע הנטען.
משכך התביעה נדחית.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו