תביעה להכרה בתאונת עבודה או מיקרוטראומה בגב ובאצבעות

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 57384-09-23 08 אפריל 2024 ד"ר ראיד סרחאן המערער המוסד לביטוח לאומי המשיב לפני: סגן הנשיאה אילן איטח, השופטת לאה גליקסמן, השופטת חני אופק גנדלר נציגת ציבור (עובדים) גב' רחל בנזימן, נציג ציבור (מעסיקים) מר דן חן ב"כ המערער - עו"ד עמוס אגרון, עו"ד מאיר היימן ב"כ המשיב - עו"ד ענת רישין נקש פסק דין

לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (הנשיאה שרה ברוינר-ישרזדה; ב"ל 44932-01-22) שבו נדחתה תביעת המערער להכיר בליקוי במרפקיו ובכפות ידיו כפגיעה בעבודה לפי עילת המקרוטראומה או מחלת המיקצוע.

לעניין מחלת המיקצוע – ציין בית הדין האיזורי כי המערער נסמך על פריט 26 בחלק א' לתוספת השניה לתקנות הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה), תשי"ד – 1954 - "עבודות המחייבות תנועות חד-גווניות של האצבעות, כף יד או מרפק, לפי הענין, החוזרות ונישנות ברציפות". בית הדין קבע כי לא הוכחו תנאי העבודה כאמור בפריט: "זאת מהטעם שכפי שהוכח, התובע לא רק הקליד, אלא גם השתמש בעכבר המחשב לסירוגין, ומעת לעת אף הדפיס דפים, לחץ על הפעמון שקורא למטופל הבא, חתם בכתב יד ובחותמת על מסמכים ומסרם למטופל והרים את שפורפרת הטלפון. בין מקטעי ההקלדה היו פעולות אחרות כדלעיל, מכאן שאף שפעולת ההקלדה היא בגדר תנועות חד-גווניות של האצבעות, לא היתקיימו בעבודתו של התובע חזרתיות ורציפות כנדרש בפרט 26 לתוספת השניה לתקנות (ראו והשוו: עניין סלאמה)." לאחר שבחנו את כלל חומר התיק ואת טענות הצדדים לפנינו בכתב ובעל פה הגענו לכלל מסקנה כי דין העירעור להידחות וכי בעקרו של דבר ראוי לאשר את פסק דינו של בית הדין האיזורי לפי תקנה 108(ב) לתקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין), התשנ"ב – 1991.

...

אשר לפסק הדין בעניין אטלנוב (עב"ל (ארצי) 18274-12-21 ליליה אטלנוב – המוסד לביטוח לאומי (13.4.2022)) – כפי שהוצג בעב"ל (ארצי) 24478-02-22 ז'קלין זיוה אופיר – המוסד לביטוח לאומי (15.12.2022), שם "נדון מקרה של מי שעסקה בעבודת הקלדה של פרוטוקולים בוועדות רפואיות. דיוני הוועדות נמשכו במשך שש שעות ביום, כשבכל שעה נשמע עניינם של כארבעה מבוטחים ובעניינו של כל מבוטח ההקלדה המדובר היה בהקלדה רצופה של כחמש עד שבע דקות". מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי כי נסיבות ההקלדה שם, בהיבט של האינטנסיביות והרציפות, שונות מאלה שהוכחו בעניינו של המערער.

נזכיר כי בעניין אטלנוב נקבע כי מדובר במקרה גבול ובעניין אופיר קבענו ביחס לנפסק שם כי "לא מצאנו שיש הצדקה להוסיף ולהרחיב את גבולות התשתית העובדתית המתאימה לעילת המיקרוטראומה". בשולי הדברים אך לא בשולי חשיבותם, מצאנו להעיר כי צודקת טרוניית המערער בקשר לקביעה בסייפת הדיון בעילת המיקרוטראומה לפיה "לא למותר לציין שלא עלה בידי התובע להצביע על מקרה אחד של רופא, התומך בתזה של 'הרופא הקלדן' כפי שטען". העדר מקרה של רופא בו הוכרה תשתית עובדתית מתאימה אינו מלמד על כך שבמקרה הנוכחי לא קיימת תשתית מתאימה.

כל מקרה צריך להבחן בנסיבותיו ולא ניתן לשלול אפריורית את האפשרות כי תוכח התזה של "הרופא הקלדן". סוף דבר – הערעור נדחה.

בית הדין האיזורי לעבודה בתל אביב ב"ל 65539-11-17 25 נובמבר 2019 לפני: כב' השופטת אירית הרמל נציג ציבור (עובדים) גב' אורנה רזניק נציג ציבור (מעסיקים) מר צבי שטרן התובע חיים סוריאס ע"י ב"כ: עו"ד רותם ברק הנתבע המוסד לביטוח לאומי ע"י ב"כ: עו"ד עמנואל ****י פסק דין

לבית הדין הוגשה תביעת מר חיים סוריאס (להלן: "התובע") כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לדחות את תביעתו להכיר בפגימה בשתי ידיו כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה או כמחלת מיקצוע בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995 (להלן: "החוק").

בחברה מועסקת מזכירה בחצי משרה, כמו כן מועסקים שלושה אנשי מכירות (ע' 4 ש' 14-13), מחסנאים ובנו של התובע מנהל את המחסן (ע' 4 ש' 22-18) דיון והכרעה סעיף 79 לחוק מגדיר פגיעה בעבודה כתאונת עבודה או מחלת מיקצוע.

· עבודות בהן קיימות תנועות חוזרות ונישנות של האצבעות (פעמים רבות ביום "אין ספור תנועות").

...

משכך יש לדחות את התביעה הן על דרך המיקרוטראומה והן כמחלת מקצוע.

דין התביעה להידחות.

ביום 13.12.18, לאחר דיון שהתנהל, ניתן פסק דין חלקי בהסכמת הצדדים לפיו "תביעות התובע בעילות המקרוטראומה בגב ובידיים תדחנה". לפיכך, דיוננו להלן ייסוב בתביעתו של התובע להכרה בפגיעה בעמוד שדרה מותני כתאונת עבודה.

בחוות דעתה היא סקרה את תיקו הרפואי של התובע מחדש וכתב כך: "מהתיק הרפואי עולה שהתובע התלונן על כאבי צואר וגב תחתון בעקבות תאונת דרכים מיום 18.1.02. לאחר התאונה ובירור בחדר מיון, הוא טופל במסגרת קופת חולים. למחרת התאונה מיום 5.8.05 נשוא חוות דעתי, פנה התובע לחדר מיון בי"ח שיבא, שם התלונן על כאבי צואר, וניצול באצבעות יד ימין. מספר ימים לאחר מכן, בשל החמרה במצב הצואר, הוא אושפז לבירור במחלקה נוירוכירורגית בבי"ח שיבא, שם עבר בדיקות CT ו-MRI של עמוד שדרה צוארי. במהלך אשפוז זה לא תועדו תלונות על כאב תחתון. ביום 12.8.05 שוחרר התובע לביתו". ביחס לתלונה על כאבים עזים בגב תחתון מיום 14.10.05 היא כתבה על אף התלונה – "במימצאי בדיקה גופנית, אין כל היתייחסות מצד ד"ר ויסלביץ לתלונה זו, אין כל היתייחסות לתלונה בסעיף אבחנות במסמך, ואין לה אזכור בהפניות הרופא לטיפולים ו/או בדיקות נוספות. מסקנתי מכך הנה שד"ר יוסילביץ לא ארה [כך במקור] ממש בתלונה זו". נוסף לכך, פרטה המומחית - "בסיכום הרפואי מיום 10.6.06, כשנה בקירוב לאחר התאונה, קיימת היתייחסות של ד"ר יוסילביץ לעמוד שדרה צוארי וגבי, אך אין כל היתייחסות לעמוד שדרה מותני". ביחס לשינויים נווניים בגובה חולים 1-2L שנמצאו אצל התובע ביום 9.9.07 קבעה כי "שינוים נווניים אלה אצל אדם בגילו של התובע (אז בן 47) הנם טבעיים". אשר לסיכום הרפואי מיום 8.1.08 לפיו התובע סובל מכאבי גב תחתון היא כתבה שהסיכום נערך כשנתיים וחצי אחרי התאונה.

...

לאור כל האמור, משהגענו למסקנה כי חוות הדעת שלפנינו מלאה וקוהרנטית והתובע לא הצביע על נימוק מדוע לא ניתן להסתמך עליה, אנו קובעות כי התובע לא הוכיח שקיים קשר סיבתי בין הבעיות מהן הוא סובל בעמוד שדרה מותני לבין תאונת הדרכים שכבר הוכרה לו כתאונת עבודה מיום 5.5.08.

סוף דבר התביעה נדחית.

התובע ישלם את הוצאות הנתבע בסך 5,000 ₪ בתוך 30 ימים מיום קבלת פסק הדין.

בית הדין הארצי לעבודה עב"ל 8782-05-21 ניתן ביום 31 אוקטובר 2022 דורון ארבל המערער המוסד לביטוח לאומי המשיב לפני: השופטת סיגל דוידוב-מוטולה, השופט רועי פוליאק, השופט מיכאל שפיצר נציגת ציבור (עובדים) מר ירון לוינזון, נציג ציבור (מעסיקים) גב' ברכה סמו בשם המערער – עו"ד מלכיאל חדד בשם המשיב – עו"ד יהודה הריס פסק דין

השופט מיכאל שפיצר לפנינו ערעור על פסק דינו של בית הדין האיזורי ירושלים (השופטת רחל בר"ג-הירשברג; ב"ל 20172-08-19) אשר דחה את תביעת המערער להכיר בפגיעה בכפות ידיו ובאצבעות (CTS) כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה או מחלת מיקצוע.

...

" אולם, אין בידינו לקבל קביעה זו של בית הדין האזורי.

ובעניין זה מקובלת עלינו קביעת בית הדין האזורי אשר בחן את העובדות ושמע את עדויות הצדדים והתרשם מטעמיו כי המערער לא הוכיח תנועות חוזרות ונשנות בידיו ברצף המשתרע לאורך זמן, אשר מספיק כדי להכיר בו כתשתית עובדתית למיקרוטראומה.

סוף דבר – הערעור מתקבל בחלקו כמפורט בפסק דיננו לעיל משאנו סבורים כי המערער הניח תשתית עובדתית ראויה באשר לעבודה עם מכשירים רוטטים המצדיקה מינוי מומחה רפואי וכי יש לבחון את עניינו של המערער בעילה של מחלת מקצוע.

לפנינו תביעה להכיר בפגיעה בכפות הידיים, המרפקים, הצואר והגב כפגיעה בעבודה בהתאם לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], תשנ"ה - 1995, על דרך תורת המקרוטראומה.

יש להפנות למומחה שאלה גם ביחס לעמידה בתנאי פריט 14 לחלק ב לרשימת מחלות המיקצוע המתייחס למלות עצבים בגפיים הנגרמות על ידי עבודה בכלים רוטטים; לפריט 13 המתייחס לשיתוק עצב פריפרי הנגרם על ידי עבודה בלחץ ממושך על העצב; ולפריט 26 לחלק א לתוספת השנייה המתייחס לדלקת גידים בכף היד כתוצאה מעבודה הכרוכה בתנועות חד גווניות של האצבעות וכף היד.

...

טוען הנתבע כי לתובע לא אירעה פגיעה מסוג מיקרוטראומה בצוואר ובגב ודין התביעה להידחות בנושא זה. התובע לא ביצע תנועות באותו אזור בגוף על פני פרק זמן משמעותי ומספיק.

בענייננו, לאחר ששקלנו את הראיות ואת טענות הצדדים שוכנענו כי דין טענות התובע בעניין הצוואר והגב להתקבל באופן חלקי.

אף לא שוכנענו כי די בשימוש בכלים רוטטים כדי למנות מומחה גם ביחס לליקוי בגב, באשר אין המדובר באיברים סמוכים והתובע לא עשה שימוש בכלים רוטטים כבדים.

לאור כל האמור, ימונה מומחה רפואי ביחס לליקויים בכפות הידיים, במרפקים ובצוואר.