במקום המיועד לתאור הפגיעה בטופס התביעה (נספח ה' לכתב התביעה) צויין כדלקמן:
"לאור עבודה פיזית ומאומצת כטבח ולאור העובדה כי אני עובד רק ביד ימין (לאור נכות מולדת ביד שמאל) נגרמה לי מחלת מיקצוע בע"ש צוארי דרך כתף ימין, זרוע ימין ועד קצות האצבעות + יד ימין ורגלים."
הנתבע דחה את תביעתו של התובע ביום 9.8.2016 מהנימוק הבא:
"1. על פי המסמכים שבידנו, לא הוכח קיום ארוע תאונתי/אירועים תאונתיים זעירים תוך כדי ועקב עבודתך, ואשר הביאו לכאבים בצואר, כתף ימין, יד ימין.
טענות הצדדים
לטענת התובע, העבודה הפיזית לה הוא נידרש במהלך 20 שנות עבודתו כטבח ובכלל זה עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים לרבות מיקסרים, בלנדרים, מכונת קיצוץ ירקות חשמלית, מוט טחינה חשמלי ועוד, כמו גם ביצוע פעולות חוזרות ונישנות בפרק זמן ממושך, נוסף על הרמת משאות כבדים (סירים ומחבתות), על רקע פגיעתו המולדת ביד שמאל, היא שהביאה לפגיעה בעמוד השידרה הצוארי, בכתף ימין וביד ימין.
יש להכיר במחלתו כמחלת מיקצוע בהתבסס בפריט 14 לרשימת מחלות המיקצוע שבתוספת השנייה לחוק הביטוח הלאומי (ביטוח מפני פגיעה בעבודה) התשי"ד-1954, המתייחס ל-"מחלת עצמות, פרקים, שרירים, כלי דם או עצבים של הגפיים, הנגרמות על ידי עבודה במכשירים רוטטים בתנאים של "עבודה ממושכת עם מכשירים רוטטים".
לחלופין, טוען התובע כי יש להכיר בפגימתו על פי תורת המקרוטראומה, אשר יסודותיה הוכחו על ידו במסגרת הליך זה ובהתאם לכך על בית הדין לקבל את תביעתו ולחלופין למנות מומחה לקביעת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לפגימה ממנה הוא סובל.
בנ/2 פירט המעסיק הנוכחי של התובע את אופי עבודתו כך:
"בישול, קיצוץ, חיתוך, שנוע, עבודה עם מכונות חשמליים כגון: בלנדר, מוט טחינה ידני, עמידה מרובה על הרגליים, כיפוף רב (מול קרש עבודה), הרמה של דברים כבדים, כגון: שקי תפו"א, גסטרונומים עם מזון, ירקות ומזון קפוא בקרטונים".
בהצהרתו לפקיד התביעות (נ/4) תיאר התובע את עבודתו במשרתו הנוכחית כך:
"אני נכה יד שמאל מולד, ולכן כל העבודה שלי מתבצעת ביד ימין, הפעלת כל הכובד, המשקל והלחץ הנה ביד ימין. במטבח אני חותך המון, חותך ירקות על כל סוגיו קשה לי ביד אחת אבל אני כבר מיומן. הרבה ריסוקי אוכל ופירות, מדובר בבית אבות, עוסק גם עם מוט חשמלי. אני מחזיק בלנדר מלמעלה את הראש שלו, הנפח גדול והוא עלול להתפרץ החוצה, בשביל לטחון את החומר העקרי לצורך העניין, אני אמור לדלל אותו עם נוזל. יד שמאל מחזיקה את המכסה, יד ימין מוזגת וטוחן. וזה על בסיס יומי וקבוע. טוחן לשישים שבעים איש. אני עובד משעה חמש וחצי בבוקר ועד שעה שתיים בצהרים."
בסעיף 22 לתצהירו תיאר התובע בפרוטרוט את יום עבודתו: התובע עובד בימים א'-ו' בין השעות 05:30-14:00 כאשר ביום ג' עובד מהשעה 13:00 ועד 19:00.
...
בהתאם לכך, נבחן משך הזמן בו התובע מבצע שימוש במכונת פריסת הלחם ובמכשיר מוט הטחינה החשמלי במהלך יום העבודה, במסגרת עבודתו הנוכחית:
באשר למשך הזמן שבו התובע אוחז בידית מכונת פריסת הלחם הרוטטת, סבורני כי התובע הפריז במשך הזמן בו אורכת פעולת פריסת הלחמים ביום – כאשר טען שמדובר בשעה וחצי.
על יסוד כל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח קיומה של תשתית עובדתית לביסוס טענתו למחלת מקצוע או מיקרוטראומה, לשם העברת עניינו למומחה רפואי לבחינת הקשר הסיבתי בין תנאי עבודתו לבין הפגיעה בידו הימנית.
סוף דבר
על יסוד כל המפורט לעיל, התביעה נדחית.
