מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה בפריצת דיסק צווארי כפגיעה בעבודה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

בפני בית הדין תביעת התובעת להכיר לה בפריצת דיסק אשר ארעה בחוליות הצואר, C5-C6, כפגיעה בעבודה במסגרת תורת המקרוטראומה.
...
לאחר ששקלנו את טענות הצדדים ואת חוות דעת המומחה, אשר ענה בהרחבה ובפרוטרוט על כל שאלות ההבהרה שביקש הנתבע להבהיר, מצאנו כי יש לקבל את קביעת המומחה לפיה יש לראות בעבודתה של הגב' כהן כגורם משמעותי בסבירות של מעל 50% לליקוי בצווארה ולהחמרתו במנגנון של מיקרוטראומה.
בפסק הדין מיום 26/12/17 פורטה אינטנסיביות זו. התביעה מתקבלת במלואה.
הגם שההליך יוצג במסגרת חוק הסיוע המשפטי, נדרשה פעילות רבה מטעם ב"כ התובעת, החורגת מהמקובל בהליכים מסוג זה. לפיכך, ישלם הנתבע שכר טרחת ב"כ התובעת, בסכום סמלי בסך 1,500 ₪, אשר ישולם תוך 30יום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

בתובענה שלפנינו מר יעקוב בסל (להלן: התובע) מבקש להכיר בליקוי נטען בצואר כפגיעה בעבודה, כמשמעותה בסעיף 79 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995, לפי תורת המקרוטראומה (להלן: החוק).
מרכיב רטט כלל גופי כמתואר מוכר בסבירות מעל 50% כקשור לגרימת כאב בצואר אך לא לגרימת נזק מבני כגון פריצת דיסק או היצרות ספינלית ממוקדת או מפושטת.
ההליך בבית הדין: לאחר שהוגשה חוות הדעת הודיע הנתבע, כי החליט להכיר בליקוי של התובע – בלט דיסק 6-7C ומאילופתיה צוארית – כפגיעה בעבודה על דרך המקרוטראומה.
...
לסיום, לא מצאנו בסיס לטענת התובע שחוות הדעת לא תעמוד לעיון הוועדות הרפואיות.
טענה זו אין לה על מה שתסמוך, והיא נדחית.
סוף דבר: התביעה מתקבלת.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

ביום 19.7.15 התובע הגיש לנתבע תביעה להכרה בפגיעה בגבו (פריצת דיסק בעמו"ש צוארי ובלטי דיסק בעמו"ש מתני) כפגיעה בעבודה לפי תורת המקרוטראומה.
...
לאחר שעיינו בטענות הצדדים הכרעתנו היא כדלקמן: הכרעה המסגרת הנורמטיבית בעיות אורתופדיות ופגימות במפרקי הגוף הן תופעה שכיחה ביותר, המאפיינת את כלל האוכלוסייה מעל גיל מסוים.
לנוכח האמור, ומטעמים של אחידות ושוויון אותם יש לקדם, אנו סבורים כי התשתית הראייתית שהונחה בפנינו איננה מצדיקה סטייה מן הכלל, ואיננה מצדיקה מינוי מומחה רפואי.
אשר על כן התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2021 באזורי לעבודה ירושלים נפסק כדקלמן:

התובעת, גב' טלי כהן, הגישה תביעה זו נגד החלטת הנתבע לפיה נדחתה תביעתה להכיר בפריצת דיסק צוארי כ"פגיעה בעבודה" לפי חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ"ה-1995.
התובעת התבקשה לתאר בחקירתה את הלך מחשבתה בעיניין קישור הפגימה הצוארית עם תנאי עבודתה, והתובעת סיפרה שהיא קישרה זאת לפגימה אחרת – בתעלה הקרפלית – שהוכרה כפגיעה בעבודה.
...
כאשר התבקשה לתאר את התנועות שביצעה, סיפרה לחוקרת ש"בגדול – אני יושבת בעמדה שהיא מאד סטנדרטית שהטלפון מצד ימן, המסך מצד ימין והמקלדת גם כן מימין ואני מקבלת קהל.
סיכומו של דבר הינו כי בית הדין סבור שהתובעת לא הרימה את הנטל להוכיח את שבתנאי עבודתה היו תנועות חוזרות ונשנות ברציפות של צווארה או של כתף ימין, ועל כן לא הוכחה תשתית עובדתית לבחינת יישום תורת המיקרוטראומה לגבי הפגימה בצווארה ובכתפה.
סוף דבר התביעה נדחית, ללא צו להוצאות.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

המערער הגיש תביעה להכרה בפריצת דיסק בצואר וקרע בגיד הסופרה ספינטוס בכתף שמאל כפגיעה בעבודה בעילת המקרוטראומה, ותביעתו נדחתה על ידי המשיב (להלן – המוסד).
...
בהתייחס לטענותיו של המוסד נוסיף: אין בידינו לקבל את את טענת המוסד כי "הפניית שאלה באשר לליקוי הנטען בעמוד שדרה צווארי ללא שהוכחה תשתית עובדתית המבססת את התנאי הראשון בבחינת תביעות על פי תורת המיקרוטראומה, דהיינו תשתית עובדתית של ביצוע תנועות חוזרות ונשנות, יהא בכך כדי לשמוט את הבסיס תחת תורת המיקרוטראומה ופריצת גבולותיה באופן בלתי מסויג". כאמור, בענייננו, מדובר באיברים סמוכים, והוכחה אפשרות לכאורית לקיומו של קשר סיבתי בין תנאי העבודה לבין הליקוי הרפואי, ועל כן לא ניתן לקבל את הטענה כי "לא הוכחה תשתית עובדתית המבססת את התנאי הראשון בבחינת תביעות על פי תורת המיקרוטראומה". כפי שנקבע בעניין איתן זר, ייתכנו נסיבות עובדתיות שאותן תנועות חוזרות ונשנות תשפענה על יותר מאיבר אחר.
כללו של דבר: לאור האמור, אנו קובעים כי על יסוד התשתית העובדתית שנקבעה בכל הנוגע לתקופת עבודתו של המערער כסבל, 2008- 2016, על המומחה הרפואי לבחון גם את הקשר הסיבתי בין התשתית העובדתית לבין הליקוי בצווארו של המערער.
סוף דבר: הערעור מתקבל כמפורט להלן: בכל הנוגע לתקופת עבודתו של המערער כנהג בובקט – עניינו של המערער מוחזר לבית הדין האזורי, ויתאפשר לו להביא ראיות שיש בהן לשפוך אור על היקף עבודתו בתקופה בה עבד כנהג בובקט בין השנים 1994 – 1997.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו