מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה להכרה במחלת מקצוע או מיקרוטראומה

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2020 באזורי לעבודה חיפה נפסק כדקלמן:

פרשנות זהה אומצה בתיק עב"ל 1304/04 עמירם קץ נ' המוסד לביטוח לאומי, בו קבע בית הדין הארצי: "ככל שמדובר בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה – עילת התביעה קמה במועד קרות התאונה. ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה, פגיעה בעבודה והיעדר זכאות לדמי פגיעה – עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגימלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו מועד." בתיק עב"ל 24035-05-10 עיאד אלסייד נ' המוסד לביטוח לאומי, (ניתן ביום 8/3/2011) דחה בית הדין הארצי את ערעור המערער על החלטת המוסד לביטוח לאומי לאי תשלום מענק משנקבע כי חל שהוי ניכר לאחר שחלפו למעלה מ- 60 חודשים מתום 12 החודשים מיום תחילת הנכות המזכה במענק (הועדה הרפואית היתכנסה ביום 29/8/2007 וקבעה את דרגת נכותו הצמיתה של המערער בשיעור של 19% החל מיום 1/9/1998).
...
לעניין זה, נדחית טענת התובע לפיה יש לראות במועד קביעת הנכות מיום 27/7/2017 כמועד הקובע לזכאות וזאת משני טעמים מרכזיים – האחד, מדובר בשתי פגימות נפרדות המתבססות על סעיפי ליקוי שונים עם מועדי תחולה שונים ; השני הוא הרציונל אשר עומד ברקע תשלום המענק הנכות והיתרון הבלתי מוצדק אשר מקבל התובע על פני מבוטחים רבים במידה ותתקבל תביעתו.
בהעדר הוכחה אחרת, לא מצאנו יסוד לסטות מהלכה זו. בנסיבות העניין, משהוכרה הנכות מיום 20/6/2007 ובשים לב למועד הגשת התביעה (כעבור למעלה מ- 10 שנים) יש לדחות את התביעה מתוקף הוראות סעיף 296 ו- 107 לחוק מחמת שיהוי.
התביעה נדחית.
באשר לשאלת ההוצאות, בשים לב לכך שמדובר במקרה מובהק בו התביעה כלל לא הייתה אמורה להיות מוגשת לבית הדין, אני מחייב את התובע לשלם לנתבע הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪, אשר ישולמו תוך 30 ימים מהיום.

בהליך ערעור ביטוח לאומי (עב"ל) שהוגש בשנת 2021 בהארצי לעבודה נפסק כדקלמן:

בעיניין עמירם כץ נפסק כי "ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה כפגיעה בעבודה ובהיעדר זכאות לדמי פגיעה - עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכאות לגימלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד". בעניינינו, אין ספק כי המערער היה מודע לנכותו, שכן בשנת 2008 הפסיק לעבוד עקב מצבו הרפואי.
...
סיכומו של דבר – בית הדין האזורי קבע כי לא קמה למערער זכאות לגמלת נכות או לגמלת נכה נזקק לאור הוראת סעיף 296 לחוק לתקופה שקדמה לחודש אוגוסט 2013, וכן המערער אינו עומד בתנאים הקבועים בסעיף 8 לחוק ההתיישנות לעניין "התיישנות שלא מדעת". טענות המערער: למערער שלוש טענות עיקריות כנגד פסק דינו של בית הדין האזורי: 16.1.
לטעמנו, אין הבדל בין החלטת ועדה רפואית לעררים על זכאות לגמלת נכות, לבין החלטת ועדת הרשות על זכאות לגמלת נכה נזקק, שכן שתיהן גוף מעין שיפוטי, וקובעות את הזכאות לגמלה על יסוד שיקולים מקצועיים, עת בשונה מהחלטת ועדה רפואית, החלטת ועדת הרשות מבוססת גם על שיקולים רפואיים וגם על שיקולים תעסוקתיים.
סוף דבר – לאור כל האמור לעיל הערעור נדחה.
המערער ישלם למשיב הוצאות משפט בסך של 4,000 ₪, וזאת בתוך שלושים יום ממועד המצאת פסק הדין.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2019 באזורי לעבודה באר שבע נפסק כדקלמן:

באשר לפרשנות המונח "היום שבו נוצרה עילת תביעה" נקבע בהלכה הפסוקה[footnoteRef:6] כי "ככל שמדובר בתביעה להכרה בתאונה כתאונת עבודה - עילת התביעה קמה במועד קרות התאונה. ככל שמדובר בתביעה להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה כפגיעה בעבודה ובהיעדר זכאות לדמי פגיעה - עילת התביעה קמה במועד תחילת הנכות, שאז קמה הזכ אות לגימלת נכות, אלא אם הוכח על ידי הנפגע שלא יכול היה להיות מודע לנכותו באותו המועד" (ההדגשה הוספה- ר.ג.).
...
התביעה לתשלום גמלת נפגעי עבודה ללא רכיב שיהוי- נדחית.
התביעה להשבה בגין קיזוז יתר לטובת חוב המזונות- נדחית.
בנסיבות המיוחדות של המקרה ועל אף שמדובר בתביעה מתחום הביטחון הסוציאלי, מצאנו לחייב את התובע בתשלום הוצאות הנתבע בסך 1,200 ₪ אשר ישולמו בתוך 30 יום מהיום.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2022 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

על פי הפסיקה, עילת התביעה בתביעה להכרה בתאונה כפגיעה בעבודה, קמה במועד קרות התאונה ובתביעה להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה כפגיעה בעבודה, קמה עילת התביעה במועד תחילת הנכות (שקבעה הועדה הרפואית) שאז קמה הזכאות לגימלת נכות או מענק [עב"ל 1304/04 עמירם כץ – המוסד לביטוח לאומי (31.3.08)].
...
וכך נאמר בפסק דין מיצרי: "על יסוד כל האמור לעיל אנו קובעים כי על פי הלכת גור, שאושרה בהלכת שקד, פרק זמן בן 12 חודשים שבין מועד ההכרה בפגיעה בעבודה לבין מועד הגשת התביעה לגמלה, דהיינו תביעה לקביעת דרגת נכות ולגמלה או למענק על פי דרגת הנכות, אינו מובא בחשבון במניין תקופת השיהוי על פי סעיף 296(ב) לחוק, הן לעניין תשלום גמלת נכות חודשית והן לעניין תשלום מענק על פי סעיף 107 לחוק. ככל שהתביעה לגמלה הוגשה לאחר תקופה ארוכה יותר מ- 12 חודשים ממועד ההכרה, במניין תקופת השיהוי יובא רק פרק הזמן שמעל 12 חודשים." מכתבו של פקיד התביעות מיום 28.2.21 מתייחס לאותם 12 חודשים.
נדחית טענת התובע לפיה לא יכול היה להגיש תביעה לקביעת דרגת נכות לפני 11.6.20 שכן אז עדיין לא הוכרה התביעה שכן התביעה לא הוכרה משהתובע לא הגיש תביעה להכרה.
התוצאה איפוא כי התביעה נדחית.

בהליך ביטוח לאומי (ב"ל) שהוגש בשנת 2024 באזורי לעבודה תל אביב - יפו נפסק כדקלמן:

באפשרות התובע אך ורק להלין על החלטת פקיד התביעות מיום 27.9.2023, הדוחה תביעתו להכרה במחלת מיקצוע או מקרוטראומה ול"קרע בכתף ימין" בלבד, בגינה הגיש תביעה לאחר מכן ביום 21.8.23 (כאמור בנספח ח' לכתב התביעה).
...
מנגד, התובע טוען כי יש לדחות את הבקשה לסילוק על הסף וזאת מהטעמים הבאים: בדיון שהתקיים בוועדה הרפואית מדרג ראשון ביום 19.7.2023 כלל לא נבדק הגב ואילו כתף ימין נבדקה באופן פורמלי ביותר.
משכך, ולו על יסוד טענות הנתבע, אין מקום לסילוק על הסף של התביעה.
סוף דבר התביעה להכרה בליקויים הנטענים בכתף ימין ובגב כנובעים מאירוע תאונתי מיום 15.9.22 נדחית על הסף מחמת היעדר סמכות עניינית משעה שהתובע לא הגיש ערר לוועדת העררים על החלטת הועדה הרפואית מדרג ראשון, ועל כן מדובר בהחלטה חלוטה ואין לעקוף את החלטת הוועדה על ידי הגשת תביעה לבית הדין.
התביעה להכרה בליקוי הנטען בגב כמחלת מקצוע או מיקרוטראומה – אף היא נדחית על הסף.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו