תביעה להחזר תשלומים בגין חופשה שבוטלה עקב הקורונה

לפניי תביעה קטנה לתשלום סך של 31,707 ש"ח כהשבה של תשלום ששילם התובע בגין רכישת חופשת סקי משפחתית אשר בוטלה בשל פרוץ מגפת הקורונה.

התובע עמד על זכותו להשבת הכספים שלא שולמו על ידי הנתבעת לספקי השרות השונים אולם הנתבעת סירבה והציעה פיצוי שונה באמצעות החזר כספי וזיכוי בשיעורים שונים.

על אף שניתנה לנתבעת שהות להציג את הנתונים ביחס לסכומים בהם נשאה בפועל בשל התשלום לספקים השונים, לא הוגש דבר ולא נימסרה גרסה ברורה בענין.

...

על כן אני סבורה, כי חובת תום הלב כמו גם דיני הסיכול מבססים הצדקה להכרעה לפיה הנתבעת תחוייב בהשבת הסכומים שלא שולמו על ידיה בפועל לספקים שונים.

אציין בהקשר זה, כי טענות התובע ורעייתו לגבי התשלום עבור הציוד והסקיפס באתר לפי השימוש בפועל נטענו ללא ראיה ואיני יכולה להסתמך על כך. מאחר והגעתי למסקנה, כי הנסיבות החריגות להן גרמה המגיפה, חובת תום הלב והמשמעות של עמידה על ביצוע הסכם בדקדקנות בתקופה זו מצדיקות חיוב הנתבעת בהשבת סכומים שנגבו על ידי מהתובע ואשר לא מהווים תשלום בו נשאה בפועל עבור שירותי הספקים השונים; ומאחר ונתבעת לא הציגה נתונים ברורים על הסכומים בהם נשאה בפועל או שיעור הרווח הנהוג בענף זה, אני מעריכה את שיעור הפיצוי לתובע, בהתבסס על עדותו של נציג הנתבעת, בסך של 10% מעלות החבילה.

אבהיר, כי איני מקבלת את טענות הנתבעת, ביחס למשמעות של מכירת 5 הכרטיסים בהפסד, שכן התובע פעל כדין על מנת לצמצם את נזקיו והעובדה שהכרטיסים נמכרו בהפסד אינה שוללת את זכותו לקבל השבה של הכספים באופן דומה לכרטיסים שלא הצליח למכור.

לאור האמור, אני פוסקת כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובע סך של 3,037 ש"ח. סכום זה מהווה שיעור של 10% מהסכום ששילם התובע עבור החופשה בהפחתת הסכום שקיבל ממכירת חמישה כרטיסים.

לאור טיבה של הסוגיה הנדונה בהליך זה והעובדה ששני הצדדים נפגעו כתוצאה מהמצב השורר, איני מחייבת בהוצאות ואני קובעת, כי כל צד יישא בהוצאותיו.

תביעה להחזר תשלום בסך 21,714 ₪ ששלמו התובעים לנתבעת עבור רכישת חבילת נופש הכוללת טיסה לתאילנד ומדינות המזרח, טיולים ובתי מלון, אשר לא מומשה על ידם.

תקנה 6 (12) לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה) תשע"א-2010 מחריגה שירותי הארחה מחוץ לישראל (לרבות חבילת נופש מחוץ לישראל), מרשימת השירותים שבהם יש לצרכן זכות ביטול: "(12) שירותי הארחה, נסיעה, חופש ובילוי המתבצעים במלואם מחוץ לישראל לרבות –

ביטול ההזמנה ברגע האחרון על ידה יכול היה לגרום לה להפסדים, שכן לא היתה לה האופציה לבטל או למכור את הטיול לאחרים (ראו גם ת"ק (תביעות קטנות י-ם) 15879-03-20 דוד זכריה נ' פגסוס תיירות ונסיעות בע"מ (נבו 27.08.2020), שם קבע בית המשפט ביחס לאי התייצבות עקב נגיף הקורונה: "...במצב דברים בו הטיסה היתקיימה אך התובע וחברו לא התייצבו בשדה התעופה, אין לנתבעת זכות להחזר כספי מחברת התעופה וממילא קשה לידרוש ממנה השבת כספים לתובע..") בדיון שהתקיים בבית המשפט, אמרו התובעים כי לא רכשו ביטוח ונסיעות.

...

בית המשפט מצא, כי מדובר בחבילת נופש שהתקיימה, לרבות טיסות ושהות בבית מלון ועל כן לא קמה לו זכות לבטל את הנופש.

בנסיבות אלו ברור כי לא ניתן לקבל הודעת ביטול בדיעבד, ומקובלת עליי טענת הנתבעת כי היא כבר שילמה מראש עבור לספקים עבור הטיסה והמלון שהוזמנו.

לאור מכלול האמור, התביעה נדחית.

לפני ביהמ"ש תביעה קטנה בה מבקש לקוח לחייב סוכנות נסיעות להשיב לו תשלום עבור הזמנת נופש שביטל.

התובע טען כי למחרת, ביום 27.2.20, הוא בדק שוב ונאמר לו על ידי כרמית כי ניתן להגיש בקשה לביטול עד לסוף היום, וזאת לאחר שבדקה וניתן לבטל עד 7 ימים מהנסיעה ולקבל החזר בנכוי תשלום קטן.

בהמשך היום ולאחר שווידא את קבלת הבקשה לביטול, כרמית ענתה לו בדואר מקוון בזו הלשון "הכל בסדר כבר סידרתי לך החזר כספי". בערב אותו יום, ולאחר שהתקבלה התשובה כי הנושא ניסגר, התקבלה הודעה ממנהל הסניף מר שלומי סטון (להלן: "שלומי") : "היי יריב שלומי מנהל איסתא דיזינגוף. אני יודע שהיית בקשר עם כרמית היום, מחלקת סקי חזרו אלינו שוב היום לבקשתך לביטול ולצערי הם לא מאשרים את הביטול, לכן ההזמנה שלכם קיימת ולא מבוטלת. תהנו בחופשה ומקווה לימים טובים יותר". עוד טען שבשיחה טלפונית עם שלומי, נאמר לו כי מחלקת הסקי מסרבת לבטל את החופשה מאחר ונדרשים 7 ימי עסקים לביטול.

היא טענה שבתאריך 26.2.20 התובע לא ביקש מכרמית לבטל את העסקה, אלא ביקש ממנה לברר, קרי לקבל מידע לעניין משמעות ביטול החבילה ככל שיש קורונה ברוסיה.

...

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובע הסך של 15,000 ₪.

פתח דבר בפניי תביעה אשר הגיש התובע להשבת סך של 8,625 ש"ח אשר שולם על ידו עבור חופשה בסרי לנקה לנתבעת 1 שבבעלות הנתבע 2, חופשה אשר בוטלה בשל משבר הקורונה.

האם התובע זכאי להחזר התשלום עבור חבילת הנופש, ואם כן האם להחזר מלא או חלקי בכתב תביעתו תובע התובע החזר של מלוא התמורה אשר שולמה על ידו, ובדיון בפניי חזר (באמצעות הנציג מטעמו) על דרישתו זו. הנתבע טען בכתב הגנתו כי התובע מחוייב למדיניות הביטול על פי דין או על פי ההסכם בין הצדדים, וכי לאור העובדה שהתובע ויתר במועד הרלבנטי על הזכות לקבלת החזר חלקי, הוא אינו יכול לידרוש כעת החזר כלשהוא (סעיפים 15-20 בכתב ההגנה).

...

מכאן שעבור הטיסה זכאי התובע להחזר יחסי מעלות כלל חבילת הנופש לפי חישוב של: (920/2,400X ($ 8,625 ש"ח = 3,306 ש"ח. החזר עלות רכיבי חבילת הנופש הנוספים לגבי יתרת עלות חבילת הנופש, קרי סך של 5,319 ש"ח, אני סבור כי השאלה המשפטית הרלבנטית היא האם מתקיים במקרה זה סיכול כאמור בסעיף 18 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה) תשל"א-1970 (להלן: "חוק החוזים תרופות"), הקובע: "(א)   הייתה הפרת החוזה תוצאה מנסיבות שהמפר, בעת כריתת החוזה, לא ידע ולא היה עליו לדעת עליהם או שלא ראה ולא היה עליו לראותם מראש, ולא יכול היה למנען, וקיום החוזה באותן נסיבות הוא בלתי אפשרי או שונה באופן יסודי ממה שהוסכם עליו בין הצדדים, לא תהיה ההפרה עילה לאכיפת החוזה שהופר או לפיצויים.

בנסיבות אלו, אני סבור כי יש לראות את ההסכם ככזה שסוכל, בהתאם להוראות סעיף 18 לחוק החוזים תרופות.

במקרה דנן, ולאחר ששקלתי את כלל השיקולים הרלבנטיים, אני סבור שיש לחלק את הנזק בין הצדדים, באופן שהתובע יישא ב- 30% ממנו, והנתבעת ב- 70%.

מכאן, שמעבר לעלות כרטיס הטיסה, אני קובע כי על הנתבעת להשיב לתובע 70% מיתרת התמורה בגין חבילת הנופש, כלומר סך של 3,723 ש"ח. סיכום ההחזר המגיע לתובע בהתאם לאמור לעיל, זכאי התובע להחזר של מלוא עלות הטיסה בסך 3,306 ש"ח, וכן להחזר חלקי של עלות יתר רכיבי חבילת הנופש, בסך של 3,723 ש"ח, ובסך הכל 7,029 ש"ח. סוף דבר אשר על כן, ולאור כל האמור לעיל, אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 7,029 ש"ח, וזאת תוך 30 יום מהיום שאם לא יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כדין מהיום ועד למועד התשלום בפועל.

לטענת המבקשת, דזנהאוז קיבלה ממפעילי טיסה ו/או ממארגן כהגדרתם בחוק שירותי התעופה תשע"ב-2012 (להלן: "חוק התעופה"), החזרים כספיים בגין טיסות שבוטלו בעקבות מגיפת הקורונה, אך נימנעה מלהעביר אותם לאלפי לקוחותיה אשר טיסתם בוטלה באותן נסיבות, ובמועד כמתחייב בדין.

קבוצת הצרכנים ששלמו בגין כרטיסי טיסה למשיבה, טיסתם בוטלה והמשיבה לא קיבלה את ההחזר, בגין אותם צרכנים, מהספקים ובכלל זאת חברת התעופה" בנוסף, הובהר כי אין בידיעתה של המבקשת מידע בגין השאלה עבור אילו מהצרכנים היתקבל החזר מחברות התעופה, וכי מידע זה מצוי בידיעת דזנהאוז בלבד.

דזנהאוז תעביר שובר הנחה בסך 100 ₪ לרכישת חופשה באתר האנטרנט שלה, בהתאם לתנאים הבאים: השובר יהיה בר מימוש גם לנוסעים המבקשים להזמין באתר חופשה המוצגת ונמכרת בערכי דולר ארה"ב או בערכי אירו.

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, אני מאשרת ההסתלקות כמבוקש, כנגד תשלום החזר ההוצאות, פסיקת גמול ושכ"ט כמפורט לעיל, ומבלי להורות על מציאת תובע חלופי.

...

תביעתה האישית של המבקשת - נדחית.

לצד זאת, אני מורה כי תועבר הודעה מתאימה לפנקס התובענות.

המבקשת תשלם את חלקה השני של אגרת בית המשפט והיא תהא זכאית לשיפוי על כך מהמשיבה.