בין יתר המסמכים שצריך להגיש, פירוט אודות רכוש המבקש, לרבות נכסי מקרקעין ורכבים, פירוט לגבי הוצאותיו לרבות הוצאות בגין חשמל וטלפון בצרוף אסמכתות רלוואנטיות, פרטים על מקורות ההכנסה בצרוף אסמכתות מתאימות כגון תלושי משכורת ודפי חשבון הבנק אשר יכללו מידע מלא לגבי מצבו של המבקש כולל פיקדונות, הלוואות וחיסכונות וחיובי כרטיסי אשראי.
בהקשר זה יודגש כי התובעים, עת פנו במסגרת הליך הפש"ר ובקשו היתר להגשת תביעה כספית נגד הנתבע טענו כי בתם גב' עדי לוסקי תשלם את ההוצאות של ההליך, ובכלל זה אגרת בית המשפט, וגם תממן את המקדמה הנדרשת עבור שכ"ט עו"ד (סך של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ) וזאת בהתאם להצעת המחיר מאת עו"ד כהן, בא כוחם.
בהצעת המחיר שצורפה לבקשה נכתב כי תשלום המקדמה הנו בסכום של 40,000 ₪ בתוספת מע"מ, בעוד שבהליך כאן נטען כי שולם לבא כוחם שכר טירחה בסכום של 20,000 ₪, בתוספת מע"מ, וזאת ע"י חברה שהתובע עובד בה (טענה זו עלתה בתשובה לתגובה, בעוד שבבקשה עצמה נטען כי צדדי ג', מבלי לציין זאת זהותם, מימנו את השכר).
זאת ועוד, לא הובהר באיזה מסגרת העביר המעביד של התובע, בהנחה כי ההעברה בוצעה מחשבונו, את שכה"ט וניתן להניח כי הסכום לא הועבר כ'תרומה' לתובע וכי החזר יבוצע דרך קזוז משכרו של התובע.
...
השאלה כיצד יש לבחון בקשה לפטור המוגשת ע"י תאגיד, נדונה ע"י בית המשפט העליון ברע"א 6344/10 הוועדה המקומית לתכנון ולבניה רמת השרון נ' בלורי בע"מ (14.12.11)), שם נקבע כי:
"מתפקידו של בית המשפט לבחון את יכולתו הכלכלית של תאגיד במסגרת בקשה למתן פטור מאגרה בצורה יסודית. במובן זה, הבחינה הינה האם החברה עצמה יכולה לגייס ממקורותיה העצמיים את סכום האגרה. מהות השאלה לא השתנתה בתיקון תקנות האגרות. כאז כן עכשיו – על בית המשפט הדן בבקשה למתן פטור מאגרה לבדוק היטב את יכולתו הכלכלית של בעל דין. אמנם, גבולותיה של אותה הבדיקה כלפי היחיד צומצמו ברמת הרוחב – מבקש הפטור, בן או בת זוגו והוריו. ואולם בחינת יכולתו הכלכלית של בעל דין לא מצויה רק בבחינה אופקית, אלא מצריכה היא הסתכלות עומק. לשון אחר, סבורני כי עיקרו של הכלל הקבוע בתקנות האגרות אינו בדבר קרוב המשפחה הפלוני אליו יש לפנות בסיוע לתשלום האגרה – כי אם בבדיקה היסודית שיש לבצע ביחס ליכולתו של בעל הדין לשלם. כך כלפי היחיד. כך המצב לגבי חברה. יש לבצע בדיקה יסודית של יכולותיה הכלכליות של החברה, בין היתר, בהתאם לסוגה, מאפייניה, מבנה ההתאגדות שלה ונסיבותיה המיוחדות. בהקשר זה – בחינה המצב האמיתי של החברה – יהיה מקום להתייחס אף לבעלי מניותיה ומנהליה."
בעקבות הלכת בלורי נקבע לא אחת כי כשהבקשה לפטור מאגרה מוגשת על ידי חברה, על בעלי המניות בחברה לפרוס תמונה מלאה ועדכנית ביחס למצבם הכלכלי ולפרט אודות מקורות הכנסתם, תוך הצגת תלושי משכורת ותדפיסי חשבון בנק (ראו ע"ר (מחוזי ת"א) 27650-07-12 רימונים חב' להשקעות בע"מ נ' ישרוטל ניהול מלונות (1981) בע"מ).
שעה שהתובעים מצליחים לגייס כספים לצורך מימון הליכים אלה ובוחרים להגיש תביעתם נגד הבנק בסכומים מופרזים ללא פירוט של הנזק וצירוף הוכחות בסיסיות ושעה שהם טוענים לחוסר יכולת כלכלית ללא פירוט של ההוצאות וצירוף אסמכתאות רלוונטיות, אני סבורה שאין הצדקה להיעתר לבקשה, ודין בקשתם להידחות, חרף סכום האגרה המתחייב.
סוף דבר
לאור כל המקובץ, בשל העדר עילה מבוססת בכל הנוגע לסכום התביעה, ומשלא עמדו התובעים בנטל המוטל על שכמם להוכחת חוסר יכולת כלכלית, אני מורה על דחיית הבקשה.
