בהסכם 2021 הוסכם כי התובע יהא רשאי להרשם כבעל 25% ממניות החברה, וזאת במקום לקבל את החזר כספי ההלוואה שהעמיד לחברה לצורך רכישת המקרקעין.
עוד נקבע בהסכם כי הוא מותנה בכך שתמומש עסקה למכירת החוב והאופציה של מר שרון ל-64% ממניות החברה ממר שרון לנתבע 5 או לחברה בשליטתו, וצוין בהסכם כי התובע אינו מיתנגד לכך שהנתבע 3 יקבל 14% מתוך האופציה האמורה.
בכתב הגנתם המקורי של הנתבעים 3-1 (שהוגש ביום 14.7.2022) טענו הנתבעים 3-1 כי לא היה כל צורך בהגשת התביעה, שכן הנתבעים 3-1 "לא הכחישו ואינם מכחישים את זכאותו של התובע להרשם כבעליהן של 25% ממניות החברה, באופן שיהווה פרעון מלא של ההלוואה שניתנה על ידו לחברה..." (סעיף 9 לכתב ההגנה).
...
זאת, בניגוד לפסק דין שנתן תוקף להסכמה בין הצדדים ושהביא לסיום ההליך, אשר בנסיבות בהן לא ניתן לפעול לאכיפתו הישירה (ולבקש לצורך כך פסיקתה), אין מנוס אלא לנקוט בהליך משפטי חדש לצורך אכיפתו (ר' למשל רע"א 5112/07 סיבוני נ' יזרעאלי, פס' 8-7 (28.1.2008)).
סוף דבר
נוכח כל האמור לעיל, הבקשה מתקבלת.
לפיכך, ניתנת בזאת פסיקתה כדלקמן: אני מורה לנתבעים לרשום את התובע בספרי החברה וכן במרשם המתנהל ברשם החברות, בתוך 7 ימים, כבעל 25% ממניות החברה, בין באמצעות העברת מניות מהנתבעת 2 ובין באמצעות הקצאת מניות בחברה, לפי בחירת הנתבעים 3-1, ובלבד שלאחר ההעברה או הקצאת המניות כאמור חלוקת הון המניות בחברה תהייה כדלקמן: הנתבעת 2 - 25%, התובע - 25% והנתבעת 4 - 50%.