התביעה
התובעת טוענת שבתנאי עבודתה בבניין ג'נרי החל מ – 2003, היא הייתה חשופה לאבק ולהעדר איוורור ראוי, אשר גרמו לליקויים מהם היא סובלת בעניים, באף וכן לאסתמה.
אין מדובר בתנאי עבודה שמתאפיינים בפזור תכוף של חלקיקי אבק, כמו שפיכה של פסולת ביניין באתר ביניין, או חשיפה לסופות חול או אבק, ואין מדובר בתנאי עבודה שגורמים להתזה מרובה של חלקיקי חומרים ושבבים, או בחשיפה לחומרים כימיים שחלקיקיהם מפעפעים באויר.
ההגדרה היא "ייצור, עיבוד, טפול, ניסור, איחסון, הרכבה, ציפוי, פירוק, ליטוש, חידוש, טילטול, הובלה, שנוע, נקוי, חריטה, מילוי, הרקה, העמסה, פריקה או שימוש בחומר הגורמים להווצרות אבק מזיק שמקורו בחומר, לרבות עבודת בניה באסבסט". ההגדרה דורשת כי תיעשה פעולה כלשהיא "בחומר", שתניע את התפזרותו של החומר באויר, בחלקיקים קטנים.
...
היא העלתה בדעתה שאפשר שקיים קשר כזה זמן קצר לפני שפנתה בתביעתה למוסד, לאחר שקראה מאמר של עורך דין "שיש קשר בין סביבית העבודה למיקרוטראומה".
לסיכום – בית הדין סבור שהתובעת לא הרימה את הנטל להראות שתנאי עבודתה כללו פגיעות חוזרות ונשנות של אבק או של תנאי מיזוג אוויר במערכת הנשימה ובעיניים שלה.
סוף דבר
התביעה נדחית ללא צו להוצאות.
