במקביל ובמסגרת תובענה להגדלת מזונות שהגישה הנתבעת (תלה"מ 59473-06-17) הגיעו הצדדים להסכמות, לפיהן סכום המזונות שנקבע בהסכם (בסך 3,200 ₪) יעמוד בתוקפו, וזאת למעט תוספת חיוב במחציות עבור חוגים, וביהמ"ש נתן תוקף של פס"ד להסכמות אלה ביום 07.02.2018 (במקביל להסכמות בעיניין השינוי בזמני השהות, המפורט לעיל).
אמנם אין מחלוקת כי מעת אישור הסכם הגירושין ועד עתה, חלה הרחבה משמעותית בזמנים בהם שוהים הקטינים במחיצת האב, אך עיון בכלל ההליכים שניהלו הצדדים מלמד, כי יש להביא בחשבון אך את ההרחבה שחלה לאחר המועד בו נדחתה בהסכמה התביעה להגדלת מזונות שהגישה הנתבעת (לאחר ה- 07.02.2018), ואין להביא בחשבון את ההרחבה שבוצעה באותו מועד, תוך השוואה לחלוקת זמני השהות בעת פסק הדין הראשון למזונות (אישור ההסכם ביום 14.12.2010) וזאת הגם שזמני השהות בבית האב הורחבו באותה עת באופן משמעותי מאלו שנקבעו בהסכם הגירושין.
...
על אף שמלכתחילה נטענו בכתב התביעה טענות (בלתי מבוססות) ביחס לשינוי נסיבות הכרוך אחר השינויים בהכנסות הצדדים, הרי שבדיון שהתקיים ביום 29.06.2020 הצהיר ב"כ התובע (עוה"ד יצחק קארו בעמ' 2, ש' 8-10 לפרוטוקול) כדלהלן:
"לשאלת בית המשפט היכן צוין גובה שכרו (של התובע א.מ.) אני משיב שלאחר שעיינתי בכתב התביעה אני רואה שלא מופיע מה היה שכרו אז ומה שכרו כיום.
סיכום:
לנוכח האמור לעיל התביעה לביטול דמי המזונות נדחית.
התביעה להפחתת דמי המזונות מתקבלת באופן חלקי, ומשכך החל ממזונות חודש 1.2024 יישא התובע במזונות מופחתים בסך של 1,500 ₪ לכל קטין.
ממועד זה ועד סיום השירות חובה בצה"ל /שירות לאומי, על פי המאוחר מבין השניים, ישלם התובע לידי הנתבעת, למזונותיו של כל קטין שליש מהסכום האמור לעיל.