אין גם מחלוקת על כך שבעקבות הגשת השיק לבצוע בתיק הראשון הוגשה היתנגדות וזו התבררה בבית המשפט (תא"ק 49813-10-18) והסתיימה בהסדר גישור אשר קבל תוקף של פסק דין.
לפיכך, בבירור תביעת חוב המתבססת על שטר שהוגש לבצוע ולא הוגשה עליו היתנגדות, עומדת לנאמן האפשרות לבחון את תביעת החוב ואף לדחותה ככל תביעת חוב אחרת, בלי צורך לבקש את אישור בית המשפט ובלי צורך להיזדקק להוראת סעיף 211(ב) בחוק חדל"פ.
עם זאת, בבחינת תביעת החוב שומה על הנאמן להתייחס גם למסגרת הדיונית שהביאה לאותו החוב ואין לקבל היתעלמות מוחלטת ממנה.
...
לפיכך, אני מקבל חלק זה של הערעור, מבטל את החלטת הנאמן, וקובע שיש לקבל את תביעת החוב המתבססת על החוב בתיק השני - הוצל"פ 52866-01-19 - במלואה.
אשר על כן אני מקבל את הערעור בחלקו, מבטל את הכרעת החוב וקובע כי יש לקבל את תביעת החוב שהגיש המערער בחלקה, בהתאם לחוב שיש לחייב למערער לפי התיק השני, תיק הוצל"פ 528666-01-19.
יתרת טענות המערער במסגרת תביעת החוב – נדחות.
