תביעה לביטול שטר משכנתא על בית מגורים

להבטחת התשלום לבנק נרשמה משכנתא על בית מגוריהם ברח' חובבי ציון 8א' בהרצליה הידוע כחלק מגוש 6546 חלקה 240 [להלן: "הבית"].

כבטוחות להחזר ההלוואה ניתנו שטר חוב, ומשכנתא מדרגה שניה.

[ג] בתוך 30 יום ממתן תוקף פסק הדין להסכם או 30 יום מקבלת תמורת המכר של הבית שנמכר בהוצל"פ, לפי המאוחר מביניהם, ובכפוף לקבלת מלוא יתרת חלקו של עוזי בתמורת מכירת הבית – תבטל חב' פיננשל את כל ההליכים והתיקים כנגד עוזי וצביה, ויסתיים הליך הגבייה של החברה כנגדם [ סעיף 3 להסכם].

הטעמים לקביעה זו הנם כדלקמן : ראשית, עפ"י דו"ח כונס הנכסים שמונה למכירת הבית, ושהוגש לתיק התובענה, הבית נמכר ב-2,952,101 ₪, הוחזרו לבנק 1,067,964 ₪ בגין המשכנתא מדרגה ראשונה, הוצאות הכנוס היו בסך 340,160 ₪ .

...

כך למשל, בהחלטת ר' ההוצל"פ מ-11.7.13 [צורף למוצג ת/13] נאמר:" ובהתאם להמחאת זכות עליה חתמה הזוכה לטובת ב"כ עו"ד אריק אמיר, ומאחר ועו"ד אריק אמיר זכאי לתבוע את החלק שהופחת בתיק זה מכוח המחאת זכות, אני מאשר את הבקשה ומורה כי החייבים בתיק זה ישלמו ביחד ולחוד לעו"ד אריק אמיר סך 174,838 ₪ ... עו"ד אריק אמיר יוכל לפתוח תיק הוצאה לפועל כנגד החייבים בהתאם להחלטה זו, ולהחלטות קודמות מתיק זה ". ראו גם החלטת ר' ההוצל"פ מ-4.6.13 , שצורפה ברשות לסיכומים.

סוף דבר [א] התביעה נדחית.

[ב] התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 15,000 ₪ צמוד למדד ונושא ריבית מיום הפסק ועד התשלום בפועל.

משלא נענו, הגיש שאול תביעה לבית המשפט המחוזי בחיפה (ת"א 734/98) נגד אחיו מאיר, ונגד כפר ביאליק, ורמ"י (להלן: "תביעת שאול") במסגרתו התבקש מתן פסק דין הצהרתי שיצהיר כי החלק של שאול, בו הוא התגורר במשך 35 שנה, שייך לו וכי הוא זכאי לפצל את הנחלה, בהתאם.

להבטחת החזר ההלוואה חתמו בני הזוג רוט על שטר מישכון לטובת יוניק, ועל כתב תנאי משכנתא (שכן על הנחלה בנוי בית מגורים) על חלקם בנחלה (להלן: "המישכון").

אין לשמוע טענה זו מפי התובעים, שכן טרם אישור הסכם המכר על ידי ראש ההוצל"פ וגם לאחר אישורו ועד להגשת התביעה, התובעים לא טענו, דבר וחצי דבר, נגד סעיף 2.3 להסכם ולכן הם מוחזקים כמי שהסכימו לו. בנסיבות אלה, לכן אין התובעים יכולים להשמע, כעת, בטענה נגד ההוראה מפורשת בהסכם, המקנה לאזולאי בלבד, זכות לבטל את ההסכם בשל אי קיום התנאים המתלים (זאת - כל עוד קיומם תלוי אך ורק באזולאי והוא לא עשה את המוטל עליו (ולכך עוד אתייחס בהמשך).

...

אוסיף ואומר, כי גם אילו התביעה הייתה מתקבלת, לא היה מקום לאשר פיצול סעדים שכן יכולים היו התובעים לתבוע בתביעה דנן את הנזקים שנגרמו להם, לשיטתם ואשר התגבשו עד למועד הגשת התביעה, אך בחרו שלא לעשות כן. סיכום סופו של דבר, אני דוחה את טענת אזולאי להיעדר יריבות, אך קובעת כי יש לדחות את התביעה.

לאור כל האמור לעיל, אני דוחה את התביעה.

אני מורה למזכירות בית המשפט להעביר פסק דין זה לכבוד רשם ההוצאה לפועל, לתיק הוצל"פ 13-10643-09-9 בלשכת ההוצאה לפועל בקריות, על מנת שיפעל על פי שיקול דעתו וייתן כל הוראה שתידרש לשם קידום הסדרת פיצול הנחלה ורישום הנכס על שם אזולאי.

עוד נזכיר כי הנטל להוכיח כי האמור בשטר המשכנתה עליו חתמו המבקשים מתייחס להלוואה ספציפית שאינה מוזכרת בו הוא נטל כבד; זאת, הן לאור הכלל הקבוע בסעיף 80 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומאני, לפיו תביעות הנוגעות בין היתר להלוואות, אותן נהוג לערוך בכתב, יש להוכיח בכתב; והן לאור החזקה החלה על המבקשים לפיה ידעו והבינו על מה הם חותמים, קרי - כי ידעו והבינו היטב כי הם ממשכנים את בית מגוריהם לטובת הבטחת פרעון כל חוב אשר יגיע מהם לבנק הפועלים, כפי שצוין בתנאים המיוחדים לשטר (ראו: ע"א 467/64 שוורץ נ' סנדור, פ"ד יט(2) 113, 117 (1965); ע"א 84/80 קאסם נ' קאסם, פ"ד לז(3) 60, 91 (1983); ע"א 1548/96 בנק איגוד לישראל נ' לופו, פ"ד נד(2) 559, 570 (1997)).

וכך, גם אם שיעבוד זה אמור היה להחליף את השיעבוד שנירשם על בית המגורים (עד כמה שניתן היה להבין את טענות המבקשים בהקשר זה), הרי שמשעה שמדובר בתהליך שלא הושלם, ברי כי לא ניתן ללמוד מכך על בטלותו של שטר המשכנתה.

...

ההלוואה החדשה לא ניתנה להם בסופו של דבר, והנכס המסחרי שאמור היה לשמש כבטוחה לא שועבד לטובת הבנק.

סוף דבר לאור כל האמור לעיל, אני מורה על דחיית המרצת הפתיחה ועל ביטול הצו הזמני שניתן בהחלטתי מיום 15.5.2019.

המבקשים ישלמו לבנק הוצאות ההליך בסך 20,000 ₪.

ב-13/4/15 חתמו בני המשפחה על משכנתא בסכום של 1,220,000 ₪ לטובת המשיבה.

עם זאת הובהר, כי גם בתיקים אלו עיכוב הבצוע אינו אוטומאטי וכי תביעה שסכוייה קלושים ובקשה הלוקה בפגמים מהותיים לא יצדיקו סעד זמני גם כשמדובר בפנוי מבית מגורים (רע"א 2806/18 יקטר נ' אורטנר (6/6/18); עע"מ 6417/15 דרעי נ' משרד הבינוי והשיכון (22/10/15); ע"א 4779/20 ‏דבורצקי נ' עו"ד זפט (11/11/20).

טענת המבקש כי לא התלונן בשל מעורבות בנו, רונן, אינה סבירה, ואינה מתיישבת עם העלאת הטענות כעת; טענת המבקש כי לא הבין את תוכן ההסכם סותרת את העובדה שהיה מיוצג וההסכם ומשמעויותיו הוסברו לו על ידי בא כוחו (המייצגו גם כעת); המבקש מיתעלם מן השלב הדיוני בו הושג ההסכם, לאחר חקירתו בבית המשפט, וערב חקירתו של עו"ד ירון גבר שערך את הסכם המשכנתא ושלל בתצהיר את טענות המבקש ובני משפחתו בנוגע למשכנתא; המבקש אינו מתייחס למתווה המשפטי ולטענת המשיבה כי גם אם ההסכם יבוטל עדיין יהא עליו לחדש את ההליך הראשון ולהוכיח כי שטר המשכנתא מבוטל, כך שהמשוכות המשפטיות העומדות בפניו גבוהות; נראה שגם בעיניין זה בחר להסתיר עובדות רלבאנטיות כמו הסדרת משכנתא קודמת שרבצה על הנכס, וכספים שהועברו לאדם בשל ירון בנבנישתי (בדיון נטען כי הוא קשור לפעילות הפלילית); טענות המבקש לקשר שבין המשיבה וארגוני פשיעה לא נתמכו בראיות (למעט חקירה שבוצעה ב-14/12/15 בה נישאל אחד הנחקרים האם מערכת החשבונות של המשיבה מזויפת).

נזכור כי עד כה הגישו המבקש ורונן תובענות לביטול שטר המשכנתא שהסתיימו בפשרה (ת.א. 27435-01-17 ות.א. 39333-04-18); לאחר מכן הגיש הבן משה נאור תובענה שנמחקה לביטול פסק הדין והסכם הפשרה (ה"פ 47575-09-20); עתה מגיש המבקש תובענה לביטול הסכם הפשרה (ה"פ 73890-11-20); ואילו משה נאור מגיש במקביל תובענה לביטול שטר המשכנתא (ה"פ 2574-12-20); מדברי הצדדים עולה כי טענות דומות מועלות על ידי רונן בהליך הפש"ר (פש"ר 62339-07-19).

...

דין הבקשה להידחות השיקולים בבחינת בקשות לסעד זמני ידועים: סיכויי התביעה ומאזן הנוחות ולצדם תום לב, שיקולי יושר (למשל שיהוי) ומידתיות, היינו – שהסעד אינו פוגע במידה העולה על הנדרש.

חרף זאת הבקשה נדחית, שכן נפלו בבקשה ובתובענה פגמים משמעותיים.

סוף דבר בנסיבות אלו, ואף שמאזן הנוחות נוטה לטובת המבקש, הבקשה לסעד זמני נדחית.

סעיף 51 א. (3) לחוק בתי המשפט קובע ביחס לסמכותו של בית משפט שלום לידון בדברים הבאים: "תביעות בדבר חזקה או שימוש במקרקעין או בדבר חלוקתם או חלוקת השמוש בהם, לרבות תביעות הכרוכות בהן שענינן חזקה או שימוש במיטלטלין, יהיה שוויו של נושא התביעה אשר יהיה; אך בית משפט שלום לא ידון בתביעות בדבר חכירה לדורות ובתביעות אחרות הנוגעות למקרקעין;" משכך, אין חולק כי תביעה לביטול רישום מישכון שנרשמה על מקרקעין נתונה לסמכותו העניינית של בית משפט מחוזי.

יחד עם זאת, התביעה לביטול שטר המישכון אינה הסעד היחיד שנתבע במסגרת ההליך שבפני.

אלא שבמקרה דנן, הסעד של ביטול רישום הערת האזהרה (או לייתר דיוק ביטול רישום המשכנתא שנרשמה) איננו עומד לבדו, אלא הוא נשען במלואו על שאלת קיומו של הסכם הלוואה בין הצדדים, ושאלת תוקפו של הסכם זה. ככל שייקבע כי הסכם זה עומד בתוקפו, וכי לא נפל בו כל פגם, אזי כנגזר מכך, גם רישום המשכנתא נעשה כדין, ואין למשיב כל טענה נפרדת ביחס לרישום זה, למעט הטענות הנוגעות להלוואה הנטענת בין הצדדים.

ובמה דברים אמורים, עסקינן בבית המגורים של המבקשת והמשך נקיטת ההליכים למימוש הנכס תביא למצב בו הנכס יימכר לצדדי ג' ולא ניתן יהיה להחזיר את הגלגל אחורה במידה ותביעתה של המבקשת במסגרת ההליך שבפני תיתקבל.

...

בע"א 534/23 כהן נ' כהן התייחס בית המשפט לסעד זמני של עיכוב הליכים בהליך של מימוש נכס בקובעו: "בעניינו, כרוכה בתוך מערך שיקולים זה גם העובדה כי מדובר בדירת מגוריה של המבקשת – כך שמימוש הנכס כרוך בפינויים של המבקשת, החייב וילדם הקטין המתגוררים בה. במקרים כאמור, תהא הנטייה להיעתר לעיכוב הביצוע המבוקש משיקולים של מאזן הנוחות. שכן, הדעת נותנת כי יש להבחין בין נכס מקרקעין המשמש למגורי בעל הדין המבקש את עיכוב הביצוע, לבין נכס מקרקעין המשמש לצרכי מסחר או השקעה, אשר מימושו מגלם בתוכו נזק כספי בלבד הניתן לפיצוי (ע"א 5474/22 עיסא נ' עמית, פסקה 16 [פורסם בנבו] (22.09.2022); ע"א 4858/20 סיבוני נ' עיריית תל אביב יפו, פסקה 7 [פורסם בנבו] (22.07.2020)). זאת, בשל הקושי שייווצר להשבת המצב לקדמותו ככל שהערעור יתקבל, ובשים לב להשלכות המידיות והקשיים הכרוכים בפינוי אדם מדירת מגוריו (ראו למשל: ע"א 393/22 אסולין נ' לנגה, פסקה 28 [פורסם בנבו] (21.08.2022)). ואולם, אין מדובר בכלל נוקשה, וכל מקרה יבחן לפי נסיבותיו הייחודיות (ע"א 7604/22 ורדי נ' קוואלטי קרדיט פאנד שותפות מוגבלת, פסקה 5 [פורסם בנבו] (18.01.2023); ע"א 7448/20 פלוני נ' פלוני, פסקה 12 [פורסם בנבו] (11.11.2020))." אוסיף ואציין שהליכים בתיקים אלו בתחילת דרכם ואין עדיין צדדי ג' אשר יכולים להיפגע כתוצאה מאי נקיטת הליכים.

סוף דבר: לסיכומם של דברים ובמסגרת מקבילית הכוחות, מאזן הנוחות נוטה לטובת מתן צו מניעה זמני מלנקוט בהליכים שגובר על השיקולים האחרים שפורטו לעיל, בהתחשב בזאת שלא ניתן יהיה להחזיר את המצב לקדמותו.

לפיכך, ניתן בזאת צו מניעה זמני לפיו הנני מורה למשיבים לחדול מנקיטת הליכים למימוש הנכס וזאת עד להחלטה אחרת והנני מורה על עיכוב הליכים בתיק ההוצל"פ עד למתן החלטה אחרת.