לפניי תביעה לביטול עסקת לרכישת רהיטים ולפצוי בגין היתנהלות הנתבעת.
...
דיון והכרעה:
השאלה המצריכה הכרעה בענייננו הינה האם עמדה לתובעת הזכות לביטול העסקה והאם היה על הנתבעת להיעתר לדרישתה לביטול.
נוכח גילה המתקדם של התובעת ועל אף ציון המידות בטופס ההזמנה הנני סבורה כי בנסיבות תביעה זו, אי הבאתו עומדת לנתבעת לרועץ ומביאה למסקנה כי יש לקבל את גרסת התובעת בנקודה זו.
לא זו אף זו, התובעת הפנתה לטופס הזמנה לעניין רכישת כורסה אותה רכשה מהנתבעת בתאריך אחר שאף בו מצוין כי המדובר ב"הזמנה מיוחדת" שביטולה כרוך בתשלום דמי ביטול בשיעור של 25% - בעוד שהכורסה אותה רכשה הייתה כורסה מתצוגה.
אף תוכן השיחה בין התובעת לבין המוכר מאוריציו אליו פנתה בעל פה ימים ספורים לאחר ביצוע העסקה, במהלכה הוצעו לה שינויים שונים בהזמנה אך משעמדה על ביטול העסקה, הפכו הפריטים שהזמינה לפריטים "בהזמנה מיוחדת" שלא ניתן לבטלה, מדבר בעד עצמו ואין להכביר מילים בעניין זה.
לאור האמור, הנני קובעת כי התובעת הייתה זכאית לביטול העסקה לרכישת רהיטים בהתאם לתקנות ותניה המופיעה בטופס ההזמנה לפיה ביטול ההזמנה כרוך בתשלום דמי ביטול בשיעור של 25% הינה בלתי חוקית.
הואיל והנתבעת הטעתה את התובעת באשר לזכותה זו, סירבה לבטל את העסקה בניגוד להוראות הדין וגרמה לתובעת שהינה אישה מבוגרת לא רק ביטול זמן והוצאות אלא גם עגמת נפש שעל פי התרשמותי הייתה משמעותית, הנני קובעת כי בנסיבות העניין, זכאית התובעת לפיצוי בסכום של 1,000 ₪.