הנתבעת, לאחר בירור שערכה תוך כדי שיחה עם הבן, הודיעה לבן, כי דמי הביטול עבור הטיסה הנם מלאים, דהיינו לא יוכל לקבל את כספו חזרה וכי יש לשלם לנתבעת בנוסף עמלת ביטול.
אין ספק, כי כאשר מדובר בבטול, שיש בצידו סיבה מוצדקת, כפי שהיה במקרה דנן ועל כך אין חולק, הרי של הסוכן לבחון את פניית הלקוח במשקפיים שונים מאשר בבטול עסקה על פי רצונו של הלקוח.
דומה, כי במקרה דנן, כפי שהדבר עולה מתוך תמליל השיחה שבין הנציגה של הנתבעת ובין בנו של התובע וכפי שהדבר עולה מתוך המסמכים שהציגה הנתבעת לשם הוכחת טענותיה ובהיעדר עדות ישירה של אותה נציגה אשר הודיעה על שיעור דמי הביטול, כי דמי הביטול שנאמרו לבנו של תובע הנם דמי ביטול בשיעור הרגיל ולא עקב בחינה מיוחדת של הדברים.
לאחר מחדליה אלה של אשת התובע (שפעלה בשמה ובשמו), הנני סבורה, כי הגם שהנתבעת לא הראתה מהו גובה ההחזר לו היה זכאי התובע והאם הוא קיים או שמא גם לפי תנאי חברת התעופה מדובר בדמי ביטול מלאים, הרי שבנסיבות העניין, לא זכאי התובע לפצוי כלשהוא מהנתבעת.
...
לאחר ששמעתי את הצדדים, הגעתי לכלל מסקנה, כי התובע לא הרים את הנטל להוכיח תביעתו, הגם שהנתבעת אף היא כשלה בהוכחת טענותיה.
כך אם ישנם תנאי ביטול עסקה שהוכתבו על ידי הספק, הרי שהלקוח, שבסופו של דבר, השירות שנרכש עבורו הוא השירות מאותו ספק, מחוייב אף הוא לתנאי השירות.
