תביעה לביטול עסקת מכירת מכשירי פלאפון

תביעה צרכנית לביטול עסקת מכר בה נרכשו שני טלפונים סלולאריים בסך כולל של 6,833 ₪.

הפלפון עדין ברשותה והיא עומדת לסיים לשלם עליו.

גרסת התובעת לפיה לא קיבלה העתק פרטי העסקה וחוזה ההיתקשרות לא נסתרה ואף קיבלה חזוק מעדות המוכרן שהעיד שלעיתים כשיש תקלה במדפסת ולא מנופקים המסמכים, ושהוא הוא לא זוכר שמסר לה את המסמכים מעבר למכשירים שרכשה (למרות שבהמשך העדות סתר זאת ובתחילתה בכלל ציין שאינו זוכר את העסקה), וכי בכל עסקת מכירה המסמכים מודפסים לאחר שהלקוח מקבל הסבר בעל פה לתנאי הרכישה וחותם במחשב הלוח ושעת ביצוע העסקה.

...

לאור כל האמור זכאית התובעת לקבל את הפיצויים לדוגמא אשר נקבעו בהוראת סע' 31א לחוק.

אני סבור כי בנסיבות העניין הסך 20,000 ₪ הינו ראוי.

אני דוחה גם את הפיצוי שהתבקש בהתאם לפיצוי ללא הוכחת נזק לפי חוק הוצאת לשון הרע מאחר והתובעת לא הרימה הנטל להוכחת טענה זו. איני סבור כי במקרה זה פגעו באוטונומיה של הנתבעת ואיני סבור כי התובעת הוכיחה כי פגעו בכבודה ולפיכך יש לדחות ראש נזק זה גם כן. סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, על הנתבעת לשלם לתובעת כדלקמן: 1) את הסך 21,500 ₪ בתוספת הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; 2) את הוצאות המשפט בתוספת הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

בעדותה בבית המשפט ציינה התובעת, גב' דגנית לוי, כדלקמן: "ביום 17.5.15 רכשתי פלאפון. ביום 19.5.15 הפלפון שלי החליק ונפל ולמרות הכיסויים נישבר המסך. התקשרתי לנתבעת ואמרו לי להביא את הטלפון לסניף הנתבעת בפולג והבאתי ואמרו לי שצריך להעביר את הטלפון למעבדה וזה ייקח 10 ימים לבדוק זאת. ב10 ימים האלה ניסינו שוב ושוב להשיג את הנתבעת והיה מאוד קשה, לבסוף ב-3.6 הצלחנו לאתר אותם דרך שירות לקוחות ואמרו שהטלפון מוכן ואנחנו צריכים לשלם 790 ₪ שכן דובר היה בכך שהמסך נישבר והסוללה נישברה. אני באתי לקחת את הטלפון ב-4.6.15, לא היה איתי סים. לקחתי את הטלפון לאחר שלפני זה עוד טלפונית שלמתי עבור התיקון 790 ₪. צירפתי לתביעה שלי את טופס המעבדה שהנתבעת מסרה לי שהטלפון תקין, כלומר המעבדה כתבה שהטלפון תקין והוא נשלח לסניף. אני מפנה למסמך מיום 2.6.15 שצירפתי לתביעה. לקחתי את הטלפון מהסניף אבל בגלל שלא היה לי סים אז בסניף עצמו לא ניסיתי את הטלפון כי אי אפשר היה. שהגעתי הביתה הכנסתי את הסים והטלפון לא עבד. התקשרנו לנתבעת, קודם למעבדה ולמנהל סניף נתניה ואמרנו שהטלפון לא עובד, הם אמרו שאין בעיה ובקשו ממני להגיע לסניף כדי למסור את הטלפון חזרה למעבדה. גם אני וגם בעלי דיברנו. בעלי לקח את הטלפון והגיע שוב לסניף בנתניה, הם אמרו שהם לא מבינים מה הבעיה ואמרו שהם צריכים שוב לשלוח את הטלפון למעבדה, אנחנו אמרנו שזה טלפון חדש וזה לא סביר היתנהלות כזאת. באותו מעמד לא ביקשו מאיתנו תשלום, אלא אמרו שישלחו את הטלפון למעבדה. בעלי שאל כמה זמן זה ייקח ואמרו כניראה 10 ימים. את הטלפון קניתי בסניף בנתניה וצירפתי קבלה המעידה על התשלום. אני אומרת שראיתי בעתון כתבה שלפיה טלפון מאותו סוג שהייתה בו תקלה אז הנתבעת ביטלה עסקה ואני מפנה לתביעה שלי. אני מפנה לתביעה שלי ומגישה את חלק מהכתבה הנוגע לזה, זה היה בעתון ממון של ידיעות אחרונות. אני לא יודעת ממתי הכתבה. אני חושבת שזה מה-30.8.15 מוגש ומסומן ת/1. אני חושבת שהנתבעת צריכה לפעול בהתאם. אני מבקשת להורות על ביטול עסקה ולהחזיר לי את הסך ששלמתי עבור הטלפון שזה 1,599 ₪ וגם את עלות התיקון בסך של 790 ₪ והפסד יום עבודה בסך של 500 ₪". בחקירתה הנגדית לשאלות, השיבה לשאלה "ש. מי אסף את המכשיר מהחנות את או בעלך?" השיבה "בעלי", לשאלה "בעלך לא נמצא כאן היום כדי להעיד" השיבה "נכון", לשאלה "האם הטענתם את המכשיר 8 שעות אחרי התיקון?" השיבה "לא", לשאלה "אני מפנה אותך לטופס המעבדה שצירפת לתביעה שלך ורשום שם נא להטעין 6 שעות לפחות." השיבה "אף אחד לא אמר לנו את זה." לשאלה "אתם לקחתם את המכשיר שמתם את הסים בלי להטעין את הטלפון לפחות 6 שעות, ואמרתם שהטלפון לא עובד ולא פעלתם על פי ההוראות." השיבה "אתם לא אמרתם לי שצריך להטעין לפחות 6 שעות לפני ששמים את הסים." לשאלה "זה רשום במסמך" השיבה "יכול להיות, אבל אני רוצה להגיד שיכול להיות והיה צריך לעשות את זה ולהטעין 6 שעות , אבל זה תמוה מאוד שבשיחה עם המעבדה זה לא צויין. עם המעבדה אני דברתי וזו מהמעבדה אמרה לי שאני אסע לסניף ואז בעלי נסע לסניף, והם אמרו שלא ברור מה קרה ונשלח שוב למעבדה ואנחנו לא הסכמנו". עדה מטעם הנתבעת, גב' ג'וסלין הטלי, ציינה בעדותה בבית המשפט כדלקמן: "תפקידי בחברה הוא עוזרת של היושב ראש הפעיל של החברה. אני רוצה לומר את הדברים הבאים:

תקנות שירות לאחר המכירה מאפשרות במקרה של תקלה שאיננה במסגרת האחריות לגבות תשלם בגין התיקון וכך היה במקרה זה, לא רק שכך היה במקרה הזה, אלא שניתנה הצעת מחיר לתיקון וכל הדין והדברים לגבי התיקון היה לגבי סכום התיקון.

...

בחקירתה הנגדית השיבה לשאלה "את מדברת על עניין האחריות, ואני אומרת שאין מחלוקת על האחריות שהרי אנחנו שילמנו על התיקון בגלל שהמסך והסוללה נשברו כשהטלפון נפל." השיבה "אם לא הייתה מחלוקת, אז מדוע אתם ציינתם את כל הדבר הזה בכתב התביעה וביקשתם בתביעה החזר על 790 ₪." לשאלה אני אומרת שאין קשר בין הסכום שתבעתי בתביעה שזה ה800 ₪ וגם ביקשתי ביטול עסקה בגלל כל עוגמת הנפש שנגרמה לי" השיבה "אני אומרת שאנחנו פעלנו על פי דין ועל פי חוק ואני אומרת שאנחנו עדיין מוכנים לתקן ככל שיש תקלה, רק שאתם לא מוכנים להביא את הטלפון לבדיקה." לשאלה אתם טוענים שהטלפון חזר תקין מהמעבדה" השיבה "נכון" לשאלה "אם זה נכון מה שאתם טוענים שלא הטענו את הטלפון 6 שעות כפי שכתוב במסמך מיום 2.6.15 אז למה כאשר אני טלפנתי למעבדה אחרי שהטלפון לא עבד לא אמרו לי מהמעבדה שאני צריכה להטעין את הטלפון, אלא אמרו לי להביא את הטלפון לסניף?" השיבה "לגבי המקרה של המעבדה אתם קיבלתם את הטלפון חזרה מהמעבדה תקין עם מסמך מהמעבדה ששם כתוב במפורש נא להטעין לפחות 6 שעות. לגבי החנות גם בחנות כאשר בעלך חזר ואמר שהמכשיר לא עובד אז אמרו לו בוא נשלח למעבדה ויבדקו אם יש תקלה וזה מה שאנחנו עושים על פי חוק." לשאלה "כשאת אומרת 6 שעות לפחות להטעין את הטלפון לפני שמכניסים את הסים, האם את יודעת כמה זמן עבר מהרגע שבאנו לקחת את הטלפון מהסניף עד שחזרנו אליכם טלפונית והגענו לסניף, את יודעת כמה זמן?" השיבה "אני לא יודעת אבל אני רוצה לומר בניגוד מוחלט למה שאת אומרת שטענת שאת אספת את הטלפון ב-2.6.15" לשאלה "את כותבת בכתב התביעה שאת אספת את הטלפון ב-4.6.15." השיבה "אני אומרת לך שהטופס תיקון מהמעבדה לסניף היה ב- 2.6.15 ואנחנו באנו לקחת את הטלפון ב-4.6.15 ובעלי בא עם הטלפון ב-4.6.15 ואני לא זוכרת באיזה שעה, אבל זה היה שעה שעתיים אחרי שיקבלנו את הטלפון מהתיקון, מי שלקח את הטלפון מהתיקון ב-4.6.15 זה בעלי ואני לא יודעת באיזה שעה הוא בא לקחת את הטלפון מהתיקון ומי שבא חזרה ב-4.6.15 לסניף עם הטלפון זה גם בעלי ואני לא יודעת באיזה שעה הוא בא אבל זה היה שעה שעתיים אחרי שהוא קיבל את הטלפון". לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, שמעתי עדויות הצדדים, עיינתי במוצגים שהוגשו ושמעתי סיכומי הצדדים, הגעתי למסקנה שדין תביעת התובעת להידחות, וכך אני מורה.

העולה מהמקובץ כי דין תביעת התובעת שהוגשה כנגד הנתבעת להידחות וכך אני מורה.

לסיכום, תביעת התובעת - נדחית.

בפניי תביעה לביטול עסקת רכישת מכשיר טלפון סלולארי, השבת תמורת הרכישה בסך 3,364 ₪ ופצוי התובע בגין עגמת נפש בסך 7,000 ₪.

הנתבעת הגישה הודעה לצד שלישי כנגד חברת סלדון בע"מ (להלן: "הצד השלישי"), אשר בעת מכירת המכשיר סיפקה את האחריות למכשיר ולימים נמכרה לחברת פלאפון, נותנת האחריות כיום.

בהעדר חולק כי לאחר טפול הנתבעת התובע נרשם ברשומי חברת פלאפון כמקבל אחריות, ונוכח החסר הראייתי מצד התובע להוכיח סיבת אי ההכרה באחריות מטעם חברת פלאפון, אני סבורה כי לא עלה בידי התובע להוכיח שהנתבעת הטעיתה אותו, נימנעה מלתת לו שירות או טרטרה אותו באופן המצדיק ביטול עסקת רכישת מכשיר הטלפון הסלולארי והשבת התמורה לידיו.

...

בנוסף משהגעתי למסקנה כי הנתבעת טיפלה בטענות התובע באופן ובזמן סבירים, אני סבורה כי אין מקום לפצות את התובע בגין עגמת נפש.

אשר על כן אני דוחה את התביעה.

באשר להודעה לצד שלישי, מרגע שקבעתי כי דין התביעה להידחות, דינה של ההודעה לצד שלישי להידחות גם כן. איני עושה צו להוצאות.

לאחר השבת המכשיר מהתיקון, הופתעה התובעת לגלות כי על אף החלפת המסך, הפלפון נותר לא תקין, כאשר כל הבעיות נותרו.

בתביעתה, עותרת התובעת לחייב את הנתבעת בסך של 3000 ₪, עבור הוצאות רכישת המכשיר, סכום תיקון המסך והוצאות הנסיעות לסניף הנתבעת.

מן הראוי היה כי הנתבעת, שהנה חברה המוכרת מכשירים טלפונים עבור לקוחות רבים, לאחר שנוכחה כי המכשיר שמכרה לתובעת הנו לקוי וכי אין באפשרותה לתקנו, תציע לתובעת מכשיר חדש ותקין חלף המכשיר שאינו תקין, או לחילופין תציע לתובעת זכוי או החזר כספי על הרכישה.

עסקת המכר מבוטלת.

...

בנסיבות מצטברות אלה, התביעה מתקבלת.

החזר עלות תיקון המסך, שהתברר כמיותר בסופו של דבר - סך של 500 ₪.

סך הכל תשלם הנתבעת לתובעת סך של 3819 ₪.

רקע ותמצית ההליך הקודם ביום 13.12.2020 הגיש המבקש לבית המשפט לתביעות קטנות תביעה על סך של 8,800 ₪ ובמסגרתה טען כי ביום 2.12.2020 המשיב מכר לו מכשיר פלאפון מסוג 'אייפון 12' בעל שתי מצלמות בעוד שהזמין כשבוע לפני כן 'אייפון 12' בעל שלוש מצלמות.

ביטול עסקה על פניו, כבר בכתב ההגנה, גילה המשיב דעתו כי אינו מאפשר החזרה או החלפה של מוצר ברגע שהוא פותח את האריזה, להבדיל מפתיחה ושימוש ראשוני במכשיר: "... הסברתי לו במפורש כי ברגע שאני פותח את הקופסא אין באפשרותי להחזיר לו או להחליף לדגם אחר והוא הסכים לכך". בכך לכאורה הודה המשיב כי לא קיים את הוראות החוק, וקיים חשש שנשללה מהמבקש הזכות לביטול העסקה על פי הדין, אף אם המבקש התחרט גרידא, גם לאחר פתיחת האריזה, ובקש לבטל את העסקה על פי הזכות המוקנית לו, בטרם עשה שימוש במכשיר.

...

דיון והכרעה לאחר שעיינתי בבקשה על צרופותיה, בכתבי הטענות, בפרוטוקול הדיון ובפסק דינו של בית המשפט קמא, באתי לכלל מסקנה כי דין הבקשה להתקבל, יש לדון בבקשת רשות הערעור כבערעור על פי הרשות שניתנה, ולקבל את הערעור במובן זה שפסק הדין יבוטל והדיון יוחזר לבית המשפט קמא, כמפורט.