תביעה לביטול עסקת מיטה, השבת תמורה ופיצוי לפי חוק הגנת הצרכן

התובעים רכשו מן הנתבעת חדר שינה, הכולל פריטי ריהוט שונים, לרבות מיטה, שידות ומזרנים.

אשר לקשיחות המזרנים, טענו הנתבעים כי עפ"י היצרן, למזרנים שנרכשו ע"י התובעים אין דרג קושי מסויימת, והבהירו כי הוצעה לתובעים אפשרות לרכך את המזרנים תמורת עלות מופחתת.

לאחר ששמעתי את הצדדים ונתתי דעתי לטענותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה נגד הנתבע 2 להדחות, ודין התביעה נגד הנתבעת 1 להיתקבל בחלקה במובן זה שיש להורות על ביטול והשבה, אך אין להעתר לדרישת הפצוי (המוגזמת לטעמי) לה עתרו התובעים.

תקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), תשע"א – 2010 (להלן: "התקנות"), מעגנות את זכותו של הצרכן לבטל עסקה, בשל חרטה, ואף מבלי שהוכח כי נפל פגם כלשהוא בעיסקה או בטובין, וזאת במועדים הקבועים בתקנות וכפוף לסייגים שנקבעו במסגרתן.

יחד עם זאת, משלא הוכיחו התובעים כי נפל פגם העולה כדי אי התאמה המקימה להם זכות ביטול לפי חוק המכר, התשכ"ח – 1968 (להלן: "חוק המכר"), הרי שיש לנכות מסכום ההחזר את דמי הביטול הקבועים בתקנות.

...

הנתבעים טענו, כי דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות על הסף, שכן העסקה בוצעה מול הנתבעת 1 ומולה בלבד.

לאחר ששמעתי את הצדדים ונתתי דעתי לטענותיהם, נחה דעתי כי דין התביעה נגד הנתבע 2 להידחות, ודין התביעה נגד הנתבעת 1 להתקבל בחלקה במובן זה שיש להורות על ביטול והשבה, אך אין להיעתר לדרישת הפיצוי (המוגזמת לטעמי) לה עתרו התובעים.

לאור האמור אני דוחה את התביעה נגד הנתבע 2.

אני מקבלת בחלקה את התביעה נגד הנתבעת 1 וקובעת, כי כפוף לקבלת הטובין, תשיב הנתבעת לתובעים סך של 8,900 ₪.

בתוך 7 ימים מיום קבלת הטובין, תשלם הנתבעת לתובעים סך של 8,900 ₪.

מונחת לפניי תביעה לביטול עסקה לרכישת מיטה, השבת תמורה ופצוי כספי על פי חוק הגנת הצרכן, התשמ"א-1981.

...

אשר על כן, דין התביעה להתקבל במובן זה שניתן בזאת צו לביטול העסקה.

בנסיבות אלה, אני מקבלת במלואה את דרישת התובעים בכתב התביעה, להחזר הסכום ששולם במלואו.

סוף דבר ניתן בזאת צו המורה על ביטול העסקה.

בפניי תביעת התובעים לביטול עסקה והשבת כספם, ששולם לנתבעת מס' 1 בגין רכישת ריהוט לביתם.

ביום 20/1/16 סופקו הרהיטים לתובעים, ובו ביום הבחינו התובעים בפגמים בריהוט שסופק: ספת הנוער סופקה בצבעים, שלא תואמים את ההזמנה, וארגז המצעים במיטה שבור.

הנתבעת לא עמדה בקבוע בתקנה 3(א) לתקנות ביטול העסקה, אשר קובעת: "ביטל הצרכן את הסכם הרכישה, כאמור בתקנה 2, ישיב העוסק לצרכן, בנכוי דמי הביטול כאמור בתקנה 5 ובכפוף לתקנות משנה (ב) עד (ה), את מלוא התמורה ששילם או יבטל את חיובו, ובילבד שהצרכן הציג חשבונית או סרט קופה או פתק החלפה המעידים על עצם ביצוע העסקה עם העוסק או הוכחה אחרת לגבי עצם ביצוע העסקה, מוועדה, הסכום ששולם בעדה ואמצעי התשלום". כאמור, עד כתיבת שורות אלו הנתבעת לא השיבה לתובעים את התמורה הכספית, ששלמו בעבור עסקת רכישת הריהוט, ואף היתכחשה לזכותם לבטל את העיסקה (ראו כתב ההגנה והפרוטוקול).

בע"א 465/80, ש' סולונץ בע"מ נ' "התכוף" חרושת ברזל בע"מ, פ"ד לח(3) 630, 637 (1984), קבע בית המשפט העליון כי: "... ברור, לדעתי, שתנאי המיידיות לא קוים בעיניין שלפנינו. גם לפי המבחן הסובייקטיבי, לא היה לקונה במקרה הנתון כל צידוק להשהות את משלוח ההודעה כחודש ומחצה... בנסיבות אלה הייתה סיבה כפולה ומכופלת להקפיד על משלוח הודעה מיידית ממש למוכרת ולא לשבת בחיבוק ידיים כששה שבועות נוספים... משהחמיץ הקונה את השעה להודיע למוכר על אי ההתאמה של המימכר לפי חוק המכר (שהוא הדין המהותי), שוב אין הוא יכול להסתמך על אי ההתאמה כדי לזכות בתרופת הפיצויים...". התובעים הודיעו לנתבעת מיידית על אי תקינות ספות העור (במסרונים מיום 20/1/16) והשלימו עם אספקת ספת הנוער בצבע שונה מהמוזמן, ככל שיקבלו כריות בצבע שונה.

אני מוצאת לנכון לפסוק לתובעים פיצוי בעבור הסחבת המיותרת, וסרוב הנתבעת לביטול העסקה ע"י התובעים כדין, סרוב לתת התחייבות להשבת סכום התשלום כנגד קבלת הריהוט, שיכול היה להתבצע תוך 7 ימים מהאספקה, והכפייה הבלתי מוצדקת על התובעים להמשיך ולהשאיר את הריהוט בביתם.

...

אני דוחה את התביעה ביחס לספת הנוער, וקובעת כי התובעים לא יוכלו להסתמך על הטענה ביחס לספת הנוער.

אני דוחה את התביעה לעוגמת נפש בסכום מופרז של 6,000 ₪, ותוך חוסר פרופורציה בין שווי העסקה ותוכנה, אי התאמה של סלון בעלות 9,000 ₪.

הנתבעת תשלם לתובעים גם אגרת משפט יחסית בסך 105 ₪, והוצאות משפט בגין שני הדיונים בסך 600 ₪.

בדיון שהתקיים בפניי ביום 6/4/22, טענה נציגת הנתבעת, כי מאחר שמדובר במיטה חשמלית, לפי חוק הגנת הצרכן, לא ניתן לבטל את העסקה, בודאי לא היום, כשהמיטה נימצאת אצל התובעים כשנתיים.

תקנה 2 לתקנות הגנת הצרכן (ביטול עסקה), התשע"א 2010 (להלן: "התקנות"), מקנה לצרכן את הזכות לביטול עסקה לרכישת טובין מסוג זה, בתוך 14 יום מיום קבלת הטובין, ובתנאי שלא נעשה בהם שימוש.

בכתב התביעה התבקש סעד של השבת תמורת המיטה בסך 10,900 ₪, בצרוף סך של 1,060 ₪ בגין רכישת שני מזרנים שהורכבו מעל מזרן המיטה בסך של 1,060 ₪ בצרוף פיצוי בגין הוצאות ועגמת נפש בסך 15,000 ₪.

...

בשים לב למכלול האמור, אני קובעת כי התובעים אפשרו לנתבעת לבחון את אי ההתאמה הנטען על ידם ואף המתינו למענה לפנייתם לביטול העסקה, אלא שהנתבעת לא עשתה מאום.

הגם ששוכנעתי כי לתובעים נגרמה עגמת נפש, אני סבורה כי בהינתן חלוף הזמן כמו גם העובדה כי התובעת השתמשה במיטה, ראש נזק זה אינו מידתי ואני מעמידה הפיצוי בגין עגמת נפש על הסך של 1,000 ₪.

סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעים סך של 13,360 ₪.

לפניי תביעה שעניינה ביטול עסקה והשבת תמורה ופצוי בגין נזקים שנגרמו לתובעים בשל היתנהלות הנתבעת.

בכתב התביעה התובעים עותרים להשבת מלוא התמורה ששולמה בגין העסקה בסך 8,000 ₪ והשבת עלויות הובלה וכן לפצוי בסך 10,000 ₪ בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א-1981, סך של 5,000 ₪ בגין הפרת חוזה ואיחור במועדי האספקה וסך של 3,000 ₪ בגין עוגמת נפש ואובדן זמן.

משהופנה לטופס ההזמנה בו צוין כי המיטה הוזמנה עם גלגלי סלקון, בנגוד לזו שסופקה, הסביר כי התובעים הם אלו שבקשו לשנות לרגלי זוית שחורות ולראיה מעולם, גם לא בכתב התביעה, לא התלוננו על השינוי (עמ' 8 ש' 24-25, 29-32).

...

מכל מקום, חזקה על התובעים שלו הגעת המובילים באיחור של כשעה לא הייתה מקובלת עליהם, הרי שלא היו מאפשרים את הגעתם בשעה חמש אחה"צ ומבוצע האספקה, הרי שהדבר נעשה בהסכמתם.

למעלה מן הנדרש אציין שמקובלת עליי גרסת נציג הנתבעת שהשינוי נעשה לבקשת התובעים ולכן גם לא ראו לנכון להלין עליו לא במועד האספקה ולא בכתב התביעה.

לאור כל האמור לעיל, דין התביעה להידחות וכך אני מורה.