רקע וצדדים לבקשה
התביעה הקודמת (ת.א. 70434-02-19)
ביום 19.1.1996, נחתם הסכם הלוואה בין המשיב - התובע (להלן: "אסולין") לבין בלוך שלמה ז"ל (להלן: "המנוח"), במסגרתו הלווה אסולין למנוח סך של 15,000 דולר ארה"ב.
להבטחת החזר ההלוואה, נרשמה ביום 19.8.1998 בלישכת רישום המקרקעין, הערת אזהרה לטובת אסולין, על זכויות הבעלות של המנוח בדירה ברחוב וולפסון 11 פתח תקווה, הידועה כגוש 6379 חלקה 223 תת חלקה 10 (להלן: "הדירה").
משלא עמד המנוח בהחזר ההלוואה, פתח אסולין בהליכים בלישכת ההוצאה לפועל לבצוע ההיתחייבות וכן נרשם לטובתו מישכון על הדירה בפנקס רשם המשכונות.
מאחר ומספר ימים קודם לכן (ביום 6.8.2020) הוגשה התביעה לביטול פסק הדין, העומדת בבסיס הבקשה דנן, לא מצאתי לנכון לשנות את המצב הקיים (החלטה מיום 13.8.2020) וממילא, עד כה טרם ניתנה החלטה המורה על מחיקת הערת האזהרה, שטר המישכון ותיק ההוצאה לפועל בהתאם לפסק הדין.
תמצית טענות המבקשים (הנתבעים) בבקשה לדחייה על הסף
בד בבד עם הגשת כתב הגנה, הגישו הנתבעים, את הבקשה דנן לדחיית התובענה על הסף, מהנימוקים הבאים:
מדובר בתביעה נעדרת עילה, קנטרנית וטורדנית, בה עושה אסולין שימוש לעשיית עושר ולא במשפט.
...
תמצית טענות המשיב (התובע) בתגובה לבקשה לדחייה על הסף
יש לדחות את הבקשה מהנימוקים הבאים:
ב"כ אסולין הגיש בקשות לביטול פסק הדין עובר לביצוע בדיקת הפוליגרף והראה, כי טענותיו אינן נוגעות לכדאיות העסקה וטען, כי תוצאות הבדיקה של לימור בלבד, לא יובילו לתוצאה נכונה ואמינה.
דיון
לאחר שעיינתי בכתבי הטענות שהגישו הצדדים, אני סבור כי בשלב מקדמי זה של הדיון בתובענה, דין הבקשה להידחות, כל זאת מהטעמים שיפורטו להלן.
לאחר שעיינתי בעמדות הצדדים ושמעתי את השלמת טיעוניהם לפני בע"פ ביום 26.4.21, אני סבור כי המקרה דנן, אינו המקרה החריג והקיצוני, בו ברור וגלוי על פני הדברים שאין בידי התובע כל סיכוי להשיג את הסעד המבוקש ולפיכך, בשלב זה של ההליך, אין לסלק את התביעה על הסף בשל היעדר עילה.
סוף דבר
לאור מכלול האמור לעיל, נדחית הבקשה.