תביעה לביטול מינוי סדרן רכב בחברת הובלות

העובדות העומדות ביסוד התביעה הנתבעת היא חברה לעבודות בנייה, עפר ופיתוח, והתובע הועסק בשירותיה בתפקיד מנהל עבודה.

עד הנתבעת העיד כי קיים כתב מינוי שהוצא על שם אבו שהאין, "אני יכול להשיג אותו, זה לא בעיה" (פ: 16, ש: 18) ובהמשך "אפשר להביא את התדפיס ממשרד העבודה" (פ: 16, ש: 30- 31), ואולם מיסמך כאמור לא הוצג לבית הדין.

על יסוד כל האמור, אדון בכל אחת מעילות התביעה כסדרן.

אף ניתן היה להציג פלט שיחות ממכשיר הטלפון הנייד של התובע, ממנו אפשר ללמוד על שיחות טלפון בינו לבין מינהלי הנתבעת בחודש זה. הלכה פסוקה היא כי המנעות מלהביא ראיה מצויה ורלוונטית מובילה למסקנה שאילו הובאה, היא היתה פועלת לרעת אותו צד שנימנע מהגשתה, ועל כן ההמנעות מחזקת את גרסת הצד שכנגד.

בעוד שלטענת התובע, הנתבעת החליטה להעסיקו כעובד שכיר (סע' 4 לתצהיר; ראו גם: פ: 13, ש: 1- 2), הנתבעת טענה כי התובע ביקש לבטל את הסכם ההיתקשרות והיא נענתה לבקשה להעסיקו כעובד שכיר (סע' 7 לכתב ההגנה; סע' 7 לתצהיר של ראיד).

עוד ניתן ללמוד מתלושי השכר, שהם תומכים בגירסת התובע לפיה המשכורת החודשית המוסכמת היתה בגובה 9,500 ש"ח. בחודש מרץ 2015 התובע השתמש ברכבו הפרטי (ראיד- עמ' 1, ש' 20- 21; התובע- עמ' 2, ש' 2), והנתבעת שילמה לו משכורת בסך 11,300 ש"ח נטו.

...

יתר טענות הקיזוז נדחות.

סוף דבר על יסוד כל האמור לעיל, אני מחייבת את הנתבעת תשלם לתובע, בתוך 30 ימים מהיום, את הסכומים הבאים: הפרשי שכר בסך 4,500 ש"ח נטו עבור החודשים יוני, יולי ואוגוסט 2015, וכן שכר עבודה בסך 9,500 ש"ח נטו עבור חודש ספטמבר 2015.

מהסכום הכולל בסך 14,000 ש"ח נטו יקוזז סכום של 3,483 ש"ח נטו בגין אי מתן הודעה מוקדמת להתפטרות, כך שהנתבעת תשלם לתובע הפרשי שכר בסכום כולל של 10,517 ש"ח (בערכי נטו).

לפניי תביעה העוסקת בשאלה האם יש להרים מסך לפי סעיף 6 לחוק החברות, התשנ"ט-1999 ולחייב את הנתבע באופן אישי בחובות שצברה לכאורה חב' ב.ב. שחר, הובלות, כוח אדם, ביניין ומסחר כללי בע"מ (להלן: "החברה").

קודם לרכישת החברה על ידי הנתבע בוצעה עסקת ליסינג של 21 רכבים שנועדו לבצוע ההובלות.

פרוטוקול ישיבת בעלי מניות של החברה מיום 30.04.13, בגדרה הוחלט על ידי הנתבע לשנות את שם החברה "או לכל שם אשר יתואם עם יו"ר האספה (הנתבע- מ.ק) בטל': 0538250972". נטען כי מספר הטלפון המצוין בפרוט' הישיבה הוא מספרו של הנתבע, אשר לגביו נרכש ציוד קצה עוד ביום 11.04.13.

ראיות הנתבע הנתבע צירף לתצהירו דו"ח רשם החברות ממנו עולה לכאורה כי מינויו כמנהל החברה היה ב-25.4.13 , אולם מסמכים אחרים מתיק המנוהל ברשם החברות מלמדים על כך שבעלותו בחברה החלה לפחות ב-1.4.13.

אדון בשאלות אלה כסדרן.

...

אני סבורה כי יישום העקרונות שהובאו לעיל מוביל למסקנה כי אין זה צודק ונכון להרים את מסך ההתאגדות ולחייב את הנתבע בחוב החברה; לא הובאו בפניי ראיות המלמדות על ניסיון לעשות שימוש לרעה בחברה על מנת להונות או ליטול סיכון בלתי סביר.

ראשית, אין מקומה של טענה להעדפת נושים בתביעה שלפניי, אלא בהליך פירוק או פשיטת רגל, כאשר התוצאה היא בטלות העסקה עמם, ששום פרט לא ידוע לגביהם או לגבי היקף החובות.

סוף דבר אני דוחה את התביעה ומחייבת את התובעת בהוצאות משפט בסך 20,000 ₪ .

במסגרת הצעת בעלי התפקיד המוגשת על פי הוראות סעיף 154 לחוק, הוגשו נגד היחיד 54 תביעות חוב בסכום כולל של 16,413,356.99 ₪ מתוכן סך של 500,000 ₪ בדין קדימה.

היחיד עובד כסדרן בהקף משרה מלא אצל המעסיק י.אסלאן שיווק בע"מ. קודם לעבודה זו, היחיד היה עצמאי וניהל שתי חברות אשר עסקו בשיווק ומכירת מזון ומשקאות, וקריסתן הביאה להסתבכותו הכלכלית.

ב"כ הממונה סבר כי באותו השלב לא היה ניתן לגבש המלצה כוללת ביחס להמשך ניהול ההליך וכי על היחיד להמציא מלוא המסמכים הנדרשים ובמקביל הנאמן יגיש לממונה בקשה למינוי שמאי לצורך הערכת זכויות היחיד בנכס המקרקעין.

במסגרת זו טען הנאמן כי בהתאם לתלוש שכרו האחרון של היחיד מחודש 11/22, היחיד עבד כאיש מכירות שכיר בחברת שגור חברה לשיווק ומסחר בע"מ בשכר של 7,500 ₪ לחודש ובנוסף קיבל רכב צמוד מטעם המעסיק, כאשר שוויו מגולם בתשלום בסך 2,980 ₪ (סה"כ 10,480 ₪).

כן, נימצאו ע"ש היחיד עוד שני כלי רכב ישנים, אשר רשיונם בוטל.

תקופת התשלומים תהא למשך 60 חודשים, נוכח מחדליו המרובים של היחיד בהליך, בהם ביצוע תשלומים חודשיים באופן לא סדיר בהליך, לעיתים במקובץ, אי מיצוי פוטנציאל הישתכרות, אי הגשת דו"חות חודשיים ובצוע עבירות פליליות במהלך ההליך, אשר הובילו למעצרו של היחיד.

...

באשר לתקופת התשלום, סבורני כי תקופה של 60 חודשים משקפת היטב את מחדליו של היחיד לאורך ההליך, כפי שפורטו בהרחבה לעיל והעובדה כי מדובר ביחיד צעיר ובעל כושר השתכרות.

סבורני כי נוכח נכסי היחיד והתועלת הצפויה לצמוח לנושים, מדובר במחדלים אשר ניתן לאזנם במסגרת קביעת תכנית שיקום ותיקונם מהווה תנאי לאישור הצעת בעלי התפקיד.

  לאור עמדת הממונה והנאמן, עמדת היחיד בהעדר התנגדות מטעם הנושים, ובכפוף להסרת המחדלים המפורטים בהצעת בעלי התפקיד - אני מקבלת את הצעת בעלי התפקיד ומורה על מתן צו לשיקום כלכלי בהתאם לסעיף 161 לחוק ובהתאם לתנאים כדלקמן.

ההגנה הגישה, לענין העונש, מיסמך קבלה לעבודה מאת המועצה המקומית מיתר; כתב מינוי כחבר ועדת מל"ח המקומית; אישור מאת משרד האנרגיה, כי הנאשם היתקבל לקורס ממונה אנרגיה (נ/2).

לאחר סיום לימודיו, התגייס לשירות צבאי מלא, ובמקביל, עבד בתפקיד סדרן בסופר "מחסני השוק". לאחר שיחרורו מהצבא, עבד כמאבטח וסדרן באירועים ולפני כשנתיים, סיים את לימודיו כהנדסאי חשמל.

שירות המבחן התרשם, כי הנאשם מתקשה ליטול אחריות על העבירה ולהתבונן באופן מעמיק על היתנהלותו, תוך שהוא מצמצם את מעורבותו ואינו אותנטי ביחס לגורמים או הקשרים שהובילו אותו לעבור את העבירה.

אשר לשאלת הרשעת הנאשם בדין, לאור חומרת העבירה; לאור קשייו של הנאשם לקחת אחריות על מעשיו ומשלא הוכחה פגיעה קונקרטית בעתידו המקצועי - לא מצא שירות המבחן להמליץ על ביטול הרשעת הנאשם.

המשתמשים בסמים הופכים – מאזרחים עמלניים, המנהלים חיים מסודרים, למי שעומדים בשולי החברה, אינם תורמים לאחרים ולא זו אלא, שהטיפול בהם ופרנסתם מוטלים על אחרים.

בנוסף, לאור טיב העבירה ואף לאור העובדה, שנערך שימוש ברכב מנועי לצורך החזקת הסמים המסוכנים - יקבל בית המשפט עתירת התביעה לפסול הנאשם מלנהוג ברכב מנועי.

...

על כך, ראו דברי בית המשפט העליון במסגרת ע"פ 1345/08 איסטחרוב נ' מדינת ישראל (פורסם במאגרים): אין מנוס מהכבדת היד על המחזיקים סמים שלא לצריכה עצמית, שכל בר דעת מבין כי נועדו לצריכת הזולת, קרי, להוספת שמן על מדורת הסמים אשר להבותיה אופפות רבים וטובים, או רבים שהיו טובים.

לפניי תביעה כספית בדבר נזקים ממוניים ולא ממוניים, שנגרמו, לפי הטענה, לתובע, עקב ביטול התחייבות למכירת רכב לתובע מידי הנתבע ככונס נכסים.

בין תנאים אלו ניתן למנות התחייבות של התובע לעמידה בדרישות הסף שיוגדרו ע"י בית המכירות (ס' 2.8 לתקנון האתר), זכות שהוקנתה למוכר לבטל את ההתמחרות בהתאם לשיקול דעתו (ס' 2.5 לתקנון האתר) והתניה לפיה המכירה תהיה באישור המוכר (ס' 3.6 לתקנון האתר).

נדון בשאלות כסדרן.

בהנתן שכך, לא קמה לתובע "זכות קנויה" להיות זה שיקבל לידיו את הרכב מושא התביעה; ראו בעיניין זה: ברע"א 2049-21 רז פישמן נ' עו"ד אביב פריצקי בתפקידו כמפרק הזמני של חברת טי. ג'י. אי. השקעות נדל"ן בע"מ (פורסם, 4.5.2021) נקבע: "כבר נפסק בעבר כי ככלל, בהליכי הוצאה לפועל ומימוש נכסים, זכות המציע בנכס מתגבשת במועד שבו המכר אושר על-ידי רשם ההוצאה לפועל או על-ידי בית המשפט, ...המועד הקובע לסופיות המכר הוא מתן אישור כאמור". כך גם בעיניין בע"מ 8788/10 פלוני נ' פלוני ואח' (פורסם, 13.11.2011): "זכייה בהתמחרות איננה בהכרח סוף פסוק. צד שלישי המתקשר בהסכם מהסוג הנידון עם מציע, מודע לכך כי ההסכם עמו עדיין טעון אישור בית המשפט וכי תוקפו הסופי מותנה באישור כזה". משלא ניתן אישור כאמור לתובע, טרם נקנתה זכות ברכב, ואין יסוד להסתמכות התובע על הפקת ריווח מן הזכייה.

מה הפרשנות הנכונה של המונח "מייד" בגינו בוטלה הזכייה במקרה דנן? ההסכם מושא התביעה הוא חוזה אחיד, כהגדרתו בס' 2 לחוק החוזים האחידים תשמ"ג-1982: "נוסח של חוזה שתנאיו, כולם או מקצתם, נקבעו מראש בידי צד אחד כדי ששמשו תנאים לחוזים רבים בינו לבין אנשים בלתי מסוימים במספרם או בזהותם." תנאי ההישתתפות קובעים את המסגרת המחייבת להישתתפות בהעלאת הצעות מחיר, אשר יכולות לעלות להוביל לעיסקת מכר.

...

המסקנה, כי אין מדובר בהפרה מצד התובע שכנגד, אינה מלמדת בהכרח כי הביטול היווה את הקטנת הנזק הטובה ביותר, ומשכך יש לפצות תמורתה; עסקינן ב"צד השני של אותה מטבע", של ניתוח השוק כשוק דינמי.

התוצאה התביעה הראשית נדחית, נוכח המסקנה כי ביטול הודעת הזכייה על ידי הנתבע לא היוותה הפרה של ההסכם, אלא קיום שלו; נוסף על כך, לא נגרמו לתובע נזקים כלשהם.

התביעה שכנגד נדחית, לאור הקביעה כי לא הוכח שביטול ההודעה על הזכייה מהווה הקטנת נזק, וודאי שלא הקטנה מיטבית של הנזק.