המשיבים יחתמו על ייפוי כוח נוטריוני בלתי חוזר לטובת באי כוח המבקשים (משרד פישר בכר חן וול אוריון ושות') והמבקשת 2 (א. פוגל א. שהם אדריכלים ומתכנני ערים בע"מ), בנוסח הרצ"ב כנספח ב' להסדר זה, וכן ימסרו המשיבים למבקשים אישור מס שבח המופנה ללישכת רישום המקרקעין ואישור ערייה (להלן: "ייפוי הכוח", "אישור מס שבח", "אישור ערייה", לפי העניין), ביחס לחלק שנמכר למבקשים מתוך המקרקעין.
שכן, בגדר הבקשה התבקש בית המשפט להורות למערערים להעביר לידי המשיבים "ייפויי כוח נוטריונים בלתי חוזרים ומאומתים לטובתם, לבצוע כל הפעולות הדרושות לצורך רישום זכויותיהם במקרקעין, וכן להעביר להם את פרטי חשבון הבנק של [המערערים] לצורך ביצוע תשלום סכום [הסדר הגישור] לטובת[ם] בסך של 150,000 ש"ח". כך או אחרת, הבקשה נדחתה תוך שהובהר לצדדים כי בית המשפט שוקל, תחת זאת, להפעיל את סמכותו שלפי תקנה 99 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשע"ט-2018 (להלן: התקנות) – ולהורות על הקדמת מועד הדיון בתובענה חלף מתן סעד זמני.
זאת נקבע ״תוך מתן הדעת למהות ההפרה הנטענת, למערכת יחסים חוזית ארוכת שנים בין הצדדים, וחשוב מכל אלו – תוך מתן הדעת לעובדה הפשוטה על פיה [המערערים] כבר קיבלו את חלק הארי של השרות לו התחייבו [המשיבים] במסגרת הסכמי המכר, בדגש על שינוי התב"ע, וזאת עוד בשנת 2013״; תוך שהוער כי כי ״הניסיון בנסיבות אלו, להביא לביטול הסדר הגישור, המסיים את המחלוקות בין הצדדים, בשל משלוח בקשה לקבלת חשבון לתשלום היטל ההשבחה לצורך קידום העברת הזכויות, אך בשל העובדה כי צורפו העתקי ייפויי כח, אינו יכול להיתקבל״.
...
כידוע, אכן אין זו דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכגון דא, ולא מצאנו הצדקה להתערבות חריגה כאמור במקרה דנן (ע"א 5602/03 סגל ואח' נ' שיכון ופתוח לישראל בע"מ (28.02.2005); ע"א 1303/09 קדוש נ' בית החולים ביקור חולים, פ"ד סה(3) 164 (2012)).
אף שאין לכחד כי התנהלותם של מי מטעם המשיבים, עת פנו לעירייה, יכולה לעלות תחושת אי נעימות; מסקנתו החד משמעית של בית משפט קמא מקובלת עלינו, מטעמיו ונימוקיו, ואין בניסיונם של המערערים להיאחז בטענות בהקשר זה כדי לשנות מהכרעתו – שבדין ובעובדות יסודה.
במכלול הנסיבות סבורני כי מה שהתחיל בהסכמי מכר שנועדו להטיב עם הצדדים כולם, הפכו עבור המערערים לקרדום לחפור בו. זאת בכל הכבוד, אין להוסיף ולאפשר.