תביעה לביטול הפחתת שכר ולתשלום הפרשים

על רקע האמור לעיל, בעניינינו, הוגשה תביעתן של התובעות ביום 16.8.2016, בה עתרו לתשלום זכויות לתקופה שמחודש 09/2003 ועד לסיום עבודתן ברשת הגנים בחודש 08/2010, ובכלל זה הפרישי שכר והפרשות מעסיק לקופות גמל, הפרישי פצויי פיטורים, קבלת מענק יובל ודמי הבראה, וזאת בהתאם לתנאי שכר מעודכנים של עובדי הוראה בחינוך הרישמי, ולאור הפחתת ותק וכן הפחתת שכר חד צדדית שנעשו, לטענתן, בנגוד לדין.

כמו כן, אשר להפחתת השכר בשנת תשס"ט, הואיל ותכנית ההבראה לשנת תשס"ט מכוחה שולם לגננות שכר מינימום בלבד בוטלה בפסק דין [ס"ק (ת"א) 502/09 ארגון גננות חרדיות - רשת הגנים של אגודת ישראל (22.3.2009)] הרי שהתובעות זכאיות להפרשי שכר בין השכר ששולם בפועל בשנת הלימודים תשס"ט לבין שכר משרד החינוך בשנת הלימודים תשס"ט. [ראו גם לעניין זה סעש (ב"ש) 44364-08-13 שפרה סקוסובסקי (סקוסוב) - רשת גני ילדים של אגודת ישראל ()6.12.2018, (להלן: עניין סקוסובסקי), סעיף 57 לפסק הדין].

...

על רקע האמור לעיל, בענייננו, הוגשה תביעתן של התובעות ביום 16.8.2016, בה עתרו לתשלום זכויות לתקופה שמחודש 09/2003 ועד לסיום עבודתן ברשת הגנים בחודש 08/2010, ובכלל זה הפרשי שכר והפרשות מעסיק לקופות גמל, הפרשי פיצויי פיטורים, קבלת מענק יובל ודמי הבראה, וזאת בהתאם לתנאי שכר מעודכנים של עובדי הוראה בחינוך הרשמי, ולאור הפחתת ותק וכן הפחתת שכר חד צדדית שנעשו, לטענתן, בניגוד לדין.

טענת הנתבעת בדבר התיישנות מעשה בית דין אין בידינו לקבל את טענות הנתבעת בסיכומיה לעניין התיישנות ובדבר קיומו של מעשה בית דין.

וכלשונה, לעניין טענות הנתבעת לקיומו של מעשה בית דין: "לאור העובדה כי פסיקת בית הדין בפסק דין המשלים היתה רק עד ליום 26.2.09, לא מצאתי מקום לדון בטענת מעשה בית דין שהעלתה המבקשת שכן ברי כי בית הדין לא הכריע בגין עילות אלו ואף נתן את החלטתו המפורשת מיום 1.1.13, בפסק הדין המשלים, כי זכאיות התובעות להגיש תביעה ביחס לתקופה שלאחר הגשת התביעה הראשונית, יכולות הן לעשות כן. וכאמור הדבר אושר במסגרת הערעורים הן בפסק הדין בערעור הראשון והן בפסק הדין בערעור השני." סוף דבר הנתבעת תשלם לתובעות, בתוך 30 יום ממועד קבלת פסק הדין, את הסכומים הבאים, בתוספת ריבית והפרשי הצמדה מיום הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל: לתובעת 1, גב' אילה חיים: בגין הפרשי שכר – סך של 30,680.

בנוסף, הנתבעת תשלם לכל אחת מהתובעות סך של 6,000 ₪ עבור שכ"ט עו"ד והוצאות משפט.

לפנינו תביעת התובעת לתשלום זכויות שונות בגין תקופת עבודתה בעריית באקה אל-גרביה (פיצוי בגין הפרת חוק עבודת נשים עקב הפחתת הקף משרתה לאחר שובה מחופשת לידה בחודש 2/2012, פיצוי בגין הפרת חוק שויון הזדמנויות בעבודה עקב הפלייה מחמת היותה אם, פיצוי בגין אי עריכת שימוע לפני הפחתת הקף המשרה, פיצוי בגין אי מתן הודעה על שינוי בתנאי העבודה, תשלום הפרישי שכר והפרשי הפקדות לקרן פנסיה, תשלום שכר בעבור עבודה בקייטנות ותשלום הפרישי דמי לידה).

] ביטול איחוד הרשויות באקה אל גרביה וג'ת והשפעתו על תקן הכיתה כשהתובעת החלה לעבוד בערייה פעלה הערייה תחת איחוד רשויות באקה אל גרביה וג'ת. בחודש נובמבר 2010 בוטל איחוד הרשויות מכוח חוק הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצה המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התש"ע - 2010 ומכוח צו הרשויות המקומיות (ביטול איחוד המועצות המקומיות באקה אל גרביה וג'ת), התשע"ב – 2012 שתוקן ביום 29.12.2011.

...

] יצוין שבמהלך עדותה של גב' עפאף חרזאללה, סמנכ"לית העירייה ומנהלת משאבי אנוש (להלן: גב' חרזאללה), נעשה ניסיון לטעון שלתובעת תעודה של סייעת חינוך מיוחד ולא תעודה תיכונית בלבד[footnoteRef:2] ובסיכומים אף נטען שהיא בוגרת תואר ראשון בחינוך מיוחד[footnoteRef:3], אלא שדין הטענות להידחות משתי סיבות: האחת, התובעת לא טענה בכתב התביעה המקורי או המתוקן ולא הצהירה בתצהירה שיש לה תעודה של סייעת חינוך מיוחד או תואר ראשון בחינוך מיוחד, ולכן הטענות לא הוכחו.

עם זאת, כאמור העירייה פעלה בניגוד לחוק עבודת נשים עת לא פנתה לממונה בבקשת לקבלת היתר להפחתת היקף משרת התובעת ולכן לא מצאנו שהשיהוי הניכר בהגשת התביעה מצדיק את דחייתה.

סוף דבר התביעה נדחית ברובה.

תביעות התובעת לתשלום פיצוי בגין הפרת חוק שוויון הזדמנויות בעבודה, פיצוי בגין אי מתן הודעה לעובד, הפרשי שכר והפקדות לקרן פנסיה ולקרן השתלמות בגין משרה בהיקף של 83%, שכר בעבור עבודה בקייטנות האביב והקיץ והפרשי דמי לידה – נדחות.

עוד טוענת האם כי על אף ששווי זכויותיו הצבורות של האב היה גבוה בכ-50,000 ₪ משוויו המוסכם של הבית (700,000 ₪) היא הסכימה לוותר על סך של 25,000 ₪ המהוים מחצית מגובה ההפרש.

יוצא איפוא שהאב לא הוכיח לפני שינוי בזמני השהות שלו עם xxx (שלא היה ניתן לצפותו), בין המצב הנוכחי לבין המצב עובר לחתימת הסכם הגירושין - ואני דוחה דרישתו להפחתת או ביטול דמי המזונות על יסוד פרמטר זה. השינוי במצבו הכלכלי של התובע בכתב התביעה טען האב כי הוא מישתכר מעבודתו כxxx סך של 28,000 ₪ ברוטו וסך של 15,000 ₪ נטו.

זאת ועוד הפסיקה בעינייני מישפחה קבעה, כי על בתי המשפט להזהר ממה שמכונה "תופעת אביאני" לפיה, לכאורה לפחות, הנתבע בכוונה מפחית את שכרו כדי להמעיט ולשלם מזונות.

...

טענות הנתבעת מנגד טוענת האם כי יש לדחות את תביעתו של האב לביטול/הפחתת המזונות מאחר ולא התקיים שינוי נסיבות מהותי אשר מצדיק ביטול/הפחתת המזונות אשר נקבעו בהסכם הגירושין.

סוף דבר נוכח האמור לעיל, מצאתי להפחית את מזונות הקטין ולהעמידם על סך של 4,600 ₪ לחודש כולל הוצאת מדור ואחזקתו, במקום הסך של 5,000 ₪ לחודש אשר נקבע בהסכם הגירושין.

לאור ההלכות לעניין מזונות קטינים "שנאכלו" ובכדי למנוע פגיעה בצרכיו השוטפים החיוניים של xxx, אני קובע שהפחתת המזונות על פי פסק דין זה תעשה החל מהמועד שנקבע לתשלום מזונות הקטין לחודש 2/2022 כאשר עד למזונות חודש 1/2022 יעמוד בתוקפו החיוב הקבוע בפסק הדין הקודם מיום 27.11.17 על כנו.

בנסיבות העניין ולאור התוצאה אליה הגעתי לא מצאתי לנכון לחייב בהוצאות משפט ושכ"ט ואני קובע שכל צד יישא בהוצאותיו.

לפני תביעה שעניינה ביטול מזונות/ הפחתה של המזונות.

האם טענה שהנטל עליו "להראות כי אכן מצבו הכלכלי היתדרדר באופן מהותי ומתמשך ולא באופן זמני." ביחס להכנסותיה שלה שטענה שאינה עובדת בנק (כטענת האב בתביעה) אלא ממשיכה בעבודתה כבעבר כסדרנית בסופרמרקטים באילת ושעות עבודתה הן בין השעות 08:00- 16:00 (לעיתים וכשמתאפשר אף עובדת שעות נוספות) ושכרה מעבודתה עומד על סך של 4,900 ₪ נטו הכוללים גם תשלומים בעבור שעות נוספות ככל שמתאפשר לה. האם מקבלת קצבת ילדים בסך 343 ₪ עבור שתי הבנות וסיוע בתשלום שכר דירה בסך של .

,XXX סניף XXX בבנק XXX – המזונות יופקדו לחשבון האשה המזונות יהיו צמודים למדד הידוע כיום ויעודכנו אחת לשלושה חודשים ללא הפרשים לעבר וישולמו עד הגיע הקטינות לגיל 18 שנים או סיום בית הספר התיכון, לפי המאוחר.

...

מבלי לגרוע בדברים דלעיל שהיה די בהם להורות על דחיית התביעה דין התביעה להידחות גם ביחס לכל אחד מהטעמים שהעלה התובע שכן לא זו בלבד שלא עמד בנטל ההוכחה אלא שלא צירף ולו מסמך אחד, כראוי, להוכחת טענותיו.

לאחר שבחנתי את הטענות אני מוצא, כאמור, שדמי המזונות המשולמים על ידי האב נמצאים מתחת לאותו קו פרשת מים ממנו לא ניתן לרדת.

אחרית דבר: התביעה נדחית.

ביום 21.12.2020 הגיש התובע תביעה זו לביטול/הפחתת מזונות הקטינים וחיוב הנתבעת בתשלום מזונות, החל ממועד הגשת הבקשה ליישוב סיכסוך.

5,200 ₪ בלבד, הוא מתחיל את החודש, לאחר תשלום דמי המזונות, עם 2,700 ₪ בהם הוא אמור לממן שכר דירה בסך של 5,100 ₪, תרופות קאנביס רפואי, את הוצאות הילדים כאשר הם שוהים עימו וכן מחצית כגון חוגים, צופים, טיולים, ועד הורים, מתנות בר/בת מצוה וכו/.

טוב היה אם התובע הטוען בכתב תביעתו ובשאר כתבי בי-דין מטעמו כי סכום המזונות גבוה, 19 עומד בנגוד לכל דין, "מעוות וידרדר אותו אל פי פחת ולעוני ממש" (ראו למשל ס' לסיכומים) עוצר לרגע חושב ומבין כי דוקא מרגע שהוכר כנכה והוא מקבל תוספת תלויים אשר על פי נתוני המל"ל עומדת כיום ע"ס של 954 ₪ לילד, עבור 2 הילדים הראשונים ובסה"כ 1,908 ₪ משלם למעשה מזונות בגובה ההפרש מסכום המזונות שנקבע בהסכמה בפסק הין 2,500 ) ולפיכך תשלום המזונות 23 - 1,908 = מיום 11.2.2019 בסך של 2,500 ₪, היינו ( עבור כל קטין הנו 296 ₪ בלבד.

...

₪ של יודגש לעניין זה כי על פי טענות התובע הסכים זה להפחתה בסך של 200 ₪ בלבד בלית ברירה ותחת לחץ כדי לקבל את תוספת התלויים כחלק מגמלת הנכות ששולמה לו. בנסיבות אלה ומבלי לגרוע מכל האמור לעיל, די בכך כדי להביא לדחיית התביעה שכן המדובר בהתנהלות דיונית העולה כדי חוסר תום לב קיצוני, תכסיסנות ושימוש לרעה בהליכי משפט.

לפיכך מטעמים של מדיניות משפטית ראויה, אין לאפשר לתובע משקיבל את מבוקשו להתעלם מההסכמה שקיבלה תוקף של פסק דין, תוך התעלמות מעקרונות של תום לב, סופיות הדיון, הסתמכות, והעיקרון כי חוזים וחיובים יש לקיים ולאפשר לו לפתוח מחדש את סכום המזונות בפעם השלישית.

סיכום: לאור כל האמור לעיל ובוודאי לאור משקלם המצטבר של הנימוקים לדחיית התביעה ושמעל אלה מרחפים עקרונות יסוד בשיטה המשפטית, של תום לב, סופיות הדיון ושיקולים של מדיניות משפטית ראויה ומניעת תכסיסנות משפטית ושימוש לרעה בהליכי משפט, יש לדחות את התביעה וכך הנני מורה.