כמו כן, הנתבעת ניהלה מו"מ עם הנאמנים שמונו לניהול ענייניה של חב' אורתם ובעקבות זאת הגיעו הצדדים להסכם פשרה אשר קיבל תוקף של החלטה מיום 18.01.2017, כ-3 חודשים לאחר מתן צו הקפאת ההליכים, לפיו שוחרר הפרויקט מצו המניעה והותר לנתבעת להיתקשר עם קבלן אחר לצורך השלמתו.
ודוק, קביעת מומחה בית המשפט ביחס לירידת ערך הדירות בשל קירבתן לחדר הטרנספורמציה, מנותקת מהשאלה באם הוכח מדעית קיומו של נזק בריאותי בשל אותה קרבה, האם חדר הטרנספורמציה הוקם על פי היתר כדין והאם בדירות התגלו ליקויי בנייה, אם לאו.
בנידון, הנתבעת מפנה לכך כי בהתאם להסכמי המכר, התובעים אישרו אפשרות הקמת חדר הטרנספורמציה אף בבניין שלהם, הם לא עתרו לביטול ההסכמים הנ''ל עם הנתבעת ולא ביקשו למכור את הדירות, ותחת זאת הם השכירו אותם מבלי ליידע את השוכרים על קיום חדר הטרנספורמציה.
בס"ק 11.13 להסכמים נשוא התביעה, נקבע כדלקמן:
"מכל מקום ומבלי לגרוע מהאמור בהסכם זה, מוסכם בזה כי איחור של עד 60 יום במועד המסירה, במהלך הדברים הרגיל של הבניה ומכל סיבה שהיא וזאת במצטבר ובנוסף לכל איחור מוצדק אחר עפ"י האמור בהסכם זה (לרבות איחור הנובע מהזמנת שינויים לדירה ע"י הקונה) לא יהווה הפרה של הסכם זה ע"י המוכר והקונה לא יהיה זכאי לבוא בכל טענה וקביעה כלפי המוכר בעטיו ולא יהיה זכאי לכל שיפוי ו/או פיצוי בגינו".
ב-ע"א 7991/07 רפאלי ואח' נ' רזין ואח' (פורסם בנבו) דן בית המשפט בהוראה דומה בהסכם מכר דירה, ופסק באומרו:
"השאלה היא האם חישוב הפצוי הוא מיום האיחור בפועל או שמא חישוב הפצוי מתחיל שלושה חודשים לאחר יום האיחור בפועל. המערערים טוענים כי על פי סעיף 7.1 הקונה מוותר על זכות הפצוי בגין אותם שלושת החודשים, אפילו היה האיחור גדול יותר. אין בידי לקבל טיעון זה ועצם העובדה כי כתוב בסעיף שאיחור של עד שלושה חודשים לא יקים לקונה כל זכות וגם/או עילת תביעה אינה שוללת את הפצוי אם האיחור היה גדול יותר. כאמור כתוב כי סעיף זה מתייחס לאיחור של עד שלושה חודשים. משמעות הדברים הנה כי אם אחרה החברה למסור את הדירה בתוך תקופת שלושת החודשים המהוים 'ארכת חסד', לא תקום לרוכשי הדירות כל עילת תביעה או זכות אחרת. יחד עם זאת, בחוזה לא נאמר, כי במקרה שהאיחור במסירת יהיה גדול מ'ארכת החסד' - הקונים מותרים על פיצוי אף בגין תקופת שלושת החודשים. החוזה מדבר רק על תקופת החסד וזה גם הגיונם של דברים, שכן אם המוכרת אף אחרה מעבר לתקופת החסד מדוע היא תהיה פטורה מפיצוי בגין אותה תקופה, אם לא הוסכם אחרת בין הצדדים...." (שם, סעיף 27 לפסק הדין).
ירידת ערך:
בס"ק 9.16 להסכמי המכר שנערכו בין בעלי הדין, אישר כל אחד מהתובעים כדלקמן:
"כי הובהר לו וידוע לו, כי מיקומם של החצרות, מיתקני האשפה, החניות, השטחים הציבוריים, דודי וקולטי השמש, חדרי מכונות ומיתקני העזר האחרים, עשוי להשתנות במהלך התיכנון ו/או ההקמה של הפרויקט, בהתאם לדרישות הרשויות המוסמכות ו/או הוראות כל דין, ולקונה לא תהיה כל טענה ו/או תביעה כנגד המוכר בגין שינויים שיתבצעו בגין אחת מהסיבות המנויות לעיל, ובעצם חתימתו על הסכם זה – מסכים הוא לכל שינוי כנדרש".
כן אישרו התובעים בס"ק 9.19 בהסכמי המכר, כדלקמן:
"כי הוסבר לי שייתכן ועל המקרקעין ו/או בבניין תבנה תחנת ו/או תחנות טראנספורמציה, ויתכן שהמוכר יתחייב כלפי חברת החשמל לישראל בע"מ להעביר את הבעלות ו/או החכירה בתחנת הטרנספורמציה על שם חברת החשמל לישראל בע"מ....... והוא מסכים לכך, והקונה מודע לכך כי לא יסופק לו חשמל לדירתו אלא באמצעות תחנת הטרנספורמציה שתוקם בפרויקט, וזכותו של הקונה בחלקה ו/או בדירתו – על כל הצמוד לה – כפופה לזכויות חברת החשמל לישראל בע"מ כאמור לעיל" (ההדגשה אינה במקור – ר.ח.).
...
סיכום:
לאור כל האמור לעיל, אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים, באמצעות בא כוחם, עד ליום 27.11.2022 את הסכומים כמפורט להלן:
בת"א 24439-03-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 70,828 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
בת"א 8995-07-18, הנתבעת תשלם לתובעים, ביחד ולחוד, סך של 67,953 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
בת"א 30085-10-18, הנתבעת תשלם לתובע סך של 77,639 ₪, הוצאות האגרה, עלות חוות דעת שמאי מטעמו, חלקו בחוות דעת מומחה בית המשפט ובנוסף לכך שכ"ט עו"ד בסך של 8,190 ₪ (כולל מע"מ).
