באותה החלטה צוין, בין היתר, כי אין טעם מבורר להמשך עיכוב ההחלטה בתיק זה "שניפתח עוד לפני 13 שנים, ופסה"ד ניתן בו עוד בתחילת שנת 2011 (!)." וכי בתביעה החדשה שהגישו כהן, נתבעים סדרת סעדים, חלקם חלופיים (ביטול הסכם מכר, או לחילופין אכיפתו על דרך שיערוך שווי הנחלה, או לחילופי חילופין, חיוב וינר וירון בתשלומים הנדרשים לפיצול המיגרש עליו) שיש בהם כדי לאפשר פיתרון הנידרש בלא לפגוע בהמשך ההליך בתיק זה וסעד של אכיפת הסכם המכר, יכול להנתן ללא סתירה להליך דנן וכך גם ההכרעה בשאלה על מי לשאת בתשלום הנידרש לכך.
...
דיון והכרעה
לאחר שעיינתי בבקשה, בהשלמת טיעון מטעם כהן, בתגובת וינר לבקשה לרבות בתגובה מורחבת מטעם וינר לבקשה, בתגובת ירון לבקשה ובתגובה דחופה מטעם כהן לתגובת וינר לבקשה, הגעתי לכלל מסקנה כי אין לבטל כליל את ההחלטה מיום 7.11.2023 או הפסיקתא, אולם יש לשנות במקצת, נכון לעת הזו, את זהות החייבים לשאת בעלויות הפיצול.
אני סבור כי התיק דנן שנפתח לפני 13 שנה, כתובענה לאכיפת הסכם המכר, אינו האכסניה המתאימה לדון ולהכריע במחלוקת עקרונית זו בין הצדדים, ולאור הסעדים להם עתרו כהן בתביעה החדשה - קרי ביטול הסכם המכר ולחילופין אכיפתו ולחילופי חילופין, קביעה כי על וינר או ירון לשאת בתשלומי עלויות הפיצול - ולאור טענות הצדדים בכתבי טענותיהם בתביעה החדשה שהגישו, תדון מחלוקת זו ממילא לעומקה במסגרת אותה תביעה חדשה.
באותה החלטה (מיום 12.12.2021) קבעתי כי: "מדובר בתיק שהוגש לפני למעלה מ-11 שנים אשר פסה"ד בו ניתן עוד לפני שנים רבות ומאז הוגשו בקשות מרובות ובהתאם ניתנו החלטות בהן. כך גם החלטתי מיום 15.10.21 ניתנה לאחר הזמנת הצדדים להגשת טיעוניהם ומדברת בעד עצמה. אין אפוא מקום לבחון את הנושא מחדש, אלא אם יגיעו יתר בעלי הדין להסכמה בעניין. הצדדים מוזמנים לנהל אפוא את המגעים ישירות בינהם. הבקשה נדחית.". הצדדים לא ערערו על החלטה זו וזו הפכה לחלוטה, על כל המשתמע מכך.