תביעה לביטול החלטת דחיית מענק עבודה נדרשת

בקשה לדחיית התביעה של מר דפנה על הסף נדחתה בהחלטה מיום 25.6.2018.

בהתאם לאמור, תבע מר דפנה פיצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ולמשקו – פיצוי בגין 6 חודשי העסקה בהם תפסה גב' פרינו את אשרת העבודה כך שלא יכול היה להעסיק עובדת אחרת; פיצוי בגין נזקים והפסדים מייצור קטניות; נזקים והפסדים מייצור עגבניות לזרעים בחממה; הוצאות קבועות ומשתנות; הפסדים בגין ביטול התקשרויות וחוזים עתידיים ופגיעה במוניטין; דמי הודעה מוקדמת; פיצוי בגין אי ביצוע העברת תפקיד והדרכה לעובד מחליף; פיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים זרים ומנהלים; ובסך הכך, לצרכי אגרה – סך של 328,180 ₪.

לפי סעיף 13.3 להסכם העבודה – "העובד והמעסיק רשאים להביא הסכם עבודה זה לידי סיום בכל עת, באמצעות משלוח הודעת ביטול בכתב לצד השני, במועדים המפורטים להלן... לאחר שנת העסקה – חודש." ההסכם לא מזכיר פרק זמן ארוך יותר הנידרש להודעה מוקדמת, מאחר שהתפקיד מצריך חפיפה ארוכה מהרגיל או היערכות אחרת של המעסיק.

סוף דבר תביעת גב' פרינו - סע"ש 14219-12-17 מר דפנה ישלם לגב' פרינו כדלקמן: בגין דמי הבראה – 1,102 ₪; בגין מענק שנתי – 5,443 ₪; בגין דמי גמל – 10,912 ₪; בגין דמי חגים – 5,181 ₪; בגין פדיון דמי חופשה – 1,099 ₪; בגין פצויי פיטורים – 20,343 ₪; בגין חלף הודעה מוקדמת – 2,500 ₪; בגין שעות נוספות - 8,159 ₪.

הסכומים יישאו הפרישי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין ניזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

...

כבוד סגנית הנשיאה השופטת רוית צדיק קבעה – "... מקום בו נטענות טענות חמורות כנגד העובד ועניינן במישור הפלילי, יש לבססן כדבעי בטרם תתקבל הטענה בדבר ביצוע עבירה פלילית כלשהי. משלא נעשה כן בנסיבות מקרה זה ולא הוכח מעבר למאזן ההסתברות כי אכן העבירות בוצעו על ידי העובדים, התוצאה היא כי יש לדחות את טענת המבקשות באשר לשלילת רכיב הפיצויים והשבתו לידיהן." כבוד סגנית הנשיאה צדיק תמכה את מסקנתה גם בהוראות סעיף 26 לחוק פיצויי פיטורים, לפיהן לא ניתן להחזיר, להעביר, לשעבד או לעקל כספי פיצויי פיטורים שהופרשו לקופת גמל, אלא בתנאי הסעיף.

התביעה בגין שעות עבודה בשבת, החזר ניכויים מהשכר, דמי כלכלה ופיצוי בגין פיטורים שלא כדין – נדחית.

תביעת מר דפנה לקיזוז שעות הפסקה – נדחית.

הסכומים יישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה של גב' פרינו תביעת מר דפנה - סע"ש 48755-04-18 תביעתו של מר דפנה לפיצוי בגין תפיסת האשרה, פיצוי בגין נזקי ייצור והתקשרויות, חלף הודעה מוקדמת, פיצוי בגין אי העברת תפקיד לעובד מחליף ופיצוי בגין אבדן ימי עבודה של עובדים ומנהלים – נדחית.

לפנינו תביעתו של מר קיסליצין דמיטרי (להלן: "התובע") במסגרתה מערער הוא על החלטת המוסד לביטוח לאומי (להלן: "הנתבע") לדחות את תביעתו לקבלת תשלום מענק עבודה מועדפת.

הנתבע, בהחלטתו מיום 29.10.2019 דחה את תביעתו של התובע בנימוק, שהתובע לא עבד בסוג עבודה או מקום עבודה אשר הוכר כעבודה נידרשת אצל המעסיק "גבי שואף בע"מ" והתובע גם לא עבד בעבודה מועדפת/נידרשת תקופה של 6 חודשים מלאים לפחות, בתוך 24 חודשים מתום שיחרורו משירות סדיר.

"עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה כמפורט בלוח ח', ובילבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב); מיום 1.7.1997 תיקון מס' 17 ס"ח תשנ"ז מס' 1625 מיום 10.6.1997 עמ' 166 (ה"ח 2619) "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאשור ועדת העבודה והרווחה ובילבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב); מיום 1.7.2001 תיקון מס' 42 ס"ח תשס"א מס' 1786 מיום 4.4.2001 עמ' 233 (ה"ח 2929) "עבודה מועדפת" - עבודה במקום עבודה או בסוג עבודה שקבע השר בהתייעצות עם שר האוצר ובאשור ועדת העבודה והרווחה כמפורט בלוח ח', ובילבד שלגבי אדם פלוני העבודה אינה עבודה מתאימה כאמור בסעיף 165(א) ו-(ב); סעיף 165 (ב) לחוק, קובע מהי "עבודה מתאימה". בין היתר נקבע בסעיף זה כי, עבודה התואמת את הכשרתו המקצועית של העובד או רמת השכלתו, תיחשב ל"עבודה מתאימה": " 165. (א) (בוטל).

...

גובה שכרו מחזק את המסקנה, כי מדובר בעבודה מקצועית שביצע התובע.

משכך, לאחר שהגענו למסקנה, כי עבודתו של התובע אצל מעסיקתו איננה עונה על התכלית לשמה הותקן החוק היות והוא הועסק בעבודה מקצועית שנדרשת הכשרה מיוחדת לשם ביצועה, אין מנוס מלקבוע כי התובע איננו זכאי למענק עבודה מועדפת.

סוף דבר – התביעה נדחית ללא צו להוצאות.

ב.) · חיובים - בסמכות אגודת המים לקבל התחייבויות, מענקים ואשראי מחבריה (ס' 4י); חבר האגודה ישתמש בזכויות הנובעות מחברות בה אך ורק אם סילק את כל חובותיו לאגודה (ס' 114).

הגם שאין התביעה כאן עותרת לביטול החלטת האספה, לטענת התובעים (בסעיף 13 לסיכומים), האספה הכללית אישרה את תקנון אגודת המים אך לא אישרה את הסכם ההלוואה וחבות החקלאים בגינה.

כך למשל צוין בעיניין שנידון בבג"ץ 333/85 אלי אביאל ו- 23 אח' נ' שר העבודה והרווחה (15.08.91), בפיסקה 28, כי: "אם המושב שילם עבור מים שהחבר צרך או מיסים ואגרות בהן נתחייב, הרי תשלום זה הוא חוב של החבר למושב" בעניינינו, הנתבעת נדרשה במסגרת תנאי ההצטרפות לחברים, להעביר לאגודת המים מימון כהלוואת בעלים או שטרי הון.

מכאן שמלבד העובדה כי התובע חזר בו מהדרישה לקבלת חלקו בכספים אלה - מדובר בטענה החורגת מגדר טענות כתב התביעה ודינה דחייה.

...

ככל ודעתי תישמע, סבורני כי את העודפים יש לחלק לחקלאים או למטרות אחרות שיטיבו עמם, כ"א בהתאם לחלקו היחסי.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה הקטן המתייחס לשיפוי הסכום היחסי שקוזז בגין מניית היסוד.

התביעה להשבה יחסית של סכומי הקיזוז בגין שטרי ההון וההוצאות - נדחית.

התובע פנה בבקשה לביטול חוב ומשניתנה ביום 3.10.2019 החלטת הוועדה לבחינת חובות אשר דחתה את הבקשה (נספח א' לתצהירי התביעה), הוגשה התביעה שלפנינו.

בחודש יוני 2019 נידרש התובע לבחור בין שתי הקיצבאות כאשר המוסד ציין בפניו כי נכון לחודש אוגוסט 2018 קצבת אזרח ותיק מסתכמת ב-3,503 ש"ח ואילו קצבת נכות מעבודה ב-2,364 ש"ח (נ/2).

דיון והכרעה תחילה, אף מבלי להדרש לטענת ההתיישנות, לא מצאנו ביסוס בטענות התובע כנגד עצם החוב: אשר לחוב בגין הכנסות הרעיה בשנת 2017 - התובע חזר וטען כי בשנת 2017 רעייתו לא עבדה לאורך כל השנה, אלא תשעה חודשים בלבד (לדוגמא, סעיף 3 לכתב התביעה המתוקן, סעיף 11 לתצהירו; סעיף 2 לתצהירה).

אשר למענק החימום – התובע לא הלין אף לא בכתב התביעה המתוקן על החוב שנוצר לו בגין מענק החימום.

...

ככל שביקש התובע להוכיח כי בחודשים מסוימים לא השתכרה, היה עליו לצרף לתצהיריו אישור מעסיק או תלושי שכר והוא לא עשה כן. לפיכך, טענות התובע כנגד החוב בגין תוספת בת זוג לשנת 2017 - נדחות.

אולם, עסקינן בקיזוז חוב על פי סעיף 315(א) לחוק ועל כן דין טענה זו להידחות.

נעיר, כי מהנתונים שהוצגו בפנינו, שלא בהקשר האמור, עולה ספק בדבר זכאות התובע לגמלה הנוספת [שכן לכאורה, קצבת הנכות של התובע עמדה על סך של 2,364 ש"ח, וקצבת האזרח הוותיק עמדה על סך 3,503 ש"ח וראו: סעיף 251(ב) לחוק וכן עב"ל (ארצי) 49614-03-21 זאב לאור - המוסד לביטוח לאומי (7.10.2021)], אולם, כאמור – איננו מכריעים בסוגיה ולתובע שמורות כל זכויותיו בעניין זה. סוף דבר – אנו מקבלים את התביעה בחלקה.

האם בדין דחה הנתבע את תביעת התובע למענק עבודה מועדפת? זו השאלה הניצבת בפנינו להכרעה.

עוד טוען התובע כי שעה שהוכח כי תחנת הכח דליה הנה אתר בנייה, שכן נימצאת היא בתהליכי בניה ושדרוג והדבר אף אושר על ידי המעסיק בהליך; כאשר עבד בהקמת גינות חדשות והדברים קיבלו אישוש במסגרת החקירות בהליך וכאשר יתר העובדים שיעבדו אצל אותו מעסיק, קיבלו את המענק, יש מקום לקבל את תביעתו ותוך כך לבטל את החלטת הנתבע.

כך, בעב"ל (ארצי) 20165/97 סטניסלב מנביץ - המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 9.03.00, נכתב כי – "מבחינת תכלית החוק לא די בעצם עשיית העבודה המועדפת. יש הכרח כי אותה עבודה תבוצע במקום עבודה שחסרים בו עובדים על פי צרכי המשק ואין זו דרישה פורמליסטית כלל. מלצר במסעדה למשל לא זכאי למענק להבדיל ממלצר בבית מלון, בשל צרכי המשק להפניית אנשים לבתי המלון". בכל הנוגע לאתרי גידול חקלאיים נכתב בעב"ל (ארצי) 40064-05-11 גילרון אלון נ' המוסד לביטוח לאומי, ניתן ביום 19.9.2012 כי – "אין די בכך שאופי העבודה יהא "חקלאי", שכן אם העבודה התבצעה במקום שאינו "אתר גידול חקלאי", כי אז לא תוכר העבודה כעבודה מועדפת, שכן לא מתקיימת תכלית החוק באותו מקום עבודה".

...

הנתבע סבור כי דין התביעה, דחיה שכן החלטתו התקבלה כדין.

לאחר ששקלנו את הדברים, את טענות הצדדים כפי שנטענו במסגרת ההליך ואת העדויות ששמענו, כאשר הגדרת "אתר בניה" אינה הגדרה נוקשה ולא מן הנמנע כי עבודות פיתוח ושדרוג יכולות להביא מקום להיקרא 'אתר בניה' לתקופה מסוימת, לטעמנו, לאור הרציונאל והתכלית במתן המענק וכאשר השתכנענו כי בנסיבות העניין ובתקופת העסקתו של התובע, לא היה מדובר בעבודות גינון שוטפות גרידא, אלא בכאלו המשתייכות ל'משפחת עבודות ההקמה', סברנו כי יש מקום להתערב בהחלטת הנתבע ולקבל את תביעת התובע.

סוף דבר – התביעה מתקבלת.