תביעה לביטול או הפחתת מזונות בהסכם גירושין

בנסיבות אלו, ובשים לב לכך שמדובר בהכנסה הגבוהה ב- 2,500 ₪ מהכנסתו בעת אישור הסכם הגירושין, יש בכך כדי ללמד כי לאב לא היתה כל עילה מלכתחילה להגיש תביעה לביטול או הפחתה במזונות ונראה כי כל רצונו של האב (כפי שהצהיר) הוא מתן פטור מחוב המזונות העתידי בגין הפער בין סכום קציבת המזונות לבין סכום המזונות השוטפים.

...

סיכומם של דברים, לאור המפורט לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי האב כשל מלהוכיח שינוי נסיבות מהותי בכל אחת ואחת מטענותיו לאורו מוצדק להיעתר לתביעתו לביטול או להפחתת מזונות הקטין, ועל כן דין התביעה להידחות.

סוף דבר: אשר על כן, אני מורה כדלקמן: התביעה לביטול או להפחתת מזונות הקטין – נדחית.

לעניין הוצאות המשפט, בשים לב לתוצאת פסק הדין ותוך שנלקחה בחשבון התנהלותו של האב, אני מורה כי האב ישלם לידי האם את הוצאות ההליך בסך 15,000 ₪ בתוך 30 ימים ואם לא כן יישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית כחוק.

מונחת בפני בית המשפט להכרעה תובענה לביטול או להפחתת מזונות שנקבעו בהסכם הגירושין שבין התובע, מר ש.ג (להלן: "האב" או "התובע"), לבין הנתבעת, הגב' א. ג (להלן: "האם" או "הנתבעת").

...

הנתבעת טענה כי התובע נותן גם שיעורים פרטיים, התובע הכחיש זאת ולשאלת בית המשפט מדוע אינו עושה כן כבר בשלב אישור הסכם הגירושין, השיב: "אני מורה שנה ראשונה במערכת, משכורת 6,500 ₪. מלמד ספרות ותנ"ך, במקצועות

הנתבעת אישרה גם בחקירתה הנגדית כי כל ילד מקבל מהמוסד לביטוח לאומי מענק שנתי 18 ₪ בראשית שנת הלימודים ועל סך של כ- 1,000 ₪ דהיינו, תוספת בממוצע סך של כ- לחודש: "ת: תשלום בית ספר שנתי אני משלמת. אני מקבלת 2,000 שח. שילמתי 1500 שח לגדול

סיכום לאחר שבחנתי כלל הנתונים כאמור לעיל, תוך התייחסות גם לכך שמדובר במזונות שנקבעו בהסכם כולל , ותוך התייחסות גם להתחייבויות שנטלה על עצמה הנתבעת בהסתמך על ההסכמות שבהסכם הגירושין נחה דעתי לקבוע כדלקמן: החל מיום 10.9.20 ובכל 10 לחודש שלאחריו ישלם התובע לנתבעת למזונות הילדים סך של 500 ₪ לחודש לכ"א מהם (ובסך הכל תשלום מזונות בגובה 1,000 ₪ לחודש, כולל מדור).

תביעת האב להפחתת מזונות ותביעת האם לאישור גביית החוב לתקופה העולה על שנתיים קודם לפנייתה בבקשה ללישכת ההוצאה לפועל – הן אלו העומדות להכרעה בפסק דין זה. טענות הצדדים: תמצית טענות האב: בעת הסכם הגירושין היה האב בעל מסעדה.

אולם, לצורך בירור התביעה לביטול חיובו במזונות על האב להוכיח את המצב ששרר בעת אישור הסכם הגירושין וכן את המצב השורר כיום, וכי מצבו הכלכלי כיום הורע באופן משמעותי ובלתי צפוי המצדיק בחינה מחודשת של החיוב במזונות לעומת המצב שהיה בעת אישור ההסכם.

גישה זו המגבילה את הזכאי למזונות להתקדם במישור הכלכלי מפאת חשש כי תוגש כנגדו תביעה לביטול או להפחתת דמי המזונות, יש לה השלכות מרחיקות לכת לא רק על הזכאי למזונות אלא גם על השוק החופשי והיא איננה מקובלת עלי.

...

לא ניתן להגיע למסקנה שארע שינוי נסיבות מהותי ביחס בין מצבו כלכלי של כל אחד מההורים, שכן האב נמנע מלטעון ולהוכיח מה היה מצבו הכלכלי בעת אישור הסכם הגירושין.

בהתאם לכל האמור לעיל, דין תביעת האב לביטול חיובו במזונות, להידחות.

לסיכום: בהתאם לכל אשר פורט לעיל: תביעת האב לביטול חיובו במזונות הקטינה נדחית.

לפניי תביעה לביטול או הפחתת מזונות שהגיש אביהם של שלושה קטינים, כנגד אימם, בטענה שהתקיים שינוי נסיבות מהותי, המצדיק לטענתו "ביטול המזונות או לכל הפחות הפחתתם באופן משמעותי". רקע הצדדים הם הורי הקטינים נ', ל' ות'.

הינה כי כן, לאור העובדה שלצד השיפור בהכנסתה של האם הייתה עליה גם בהוצאותיה עבור הוצאות מדור וכן בהוצאות הקטינים עבור החוגים היקרים בהם הם משתתפים, הרי שהשיפור בהכנסתה, מאז נחתם ההסכם ועד למועד הגשת התביעה, אינו כפי שמנסה להציג האב ולא מצאתי כי יש בשיפור זה כדי להצביע על שינוי נסיבות מהותי, המצדיק הפחתת מזונות, לא כל שכן ביטולם.

הערות נוספות לכל האמור יש להוסיף ולהדגיש את העובדה שהצדדים שלפניי כאמור הגיעו להסכם גירושין כולל, שמכיל הסכמות בנושאים רבים וקבעו כי תנאי ההסכם שלובים אלו באלו.

...

בנסיבות העניין, אני קובעת שלא הוכח שינוי נסיבות מהותי בכושר השתכרות האב.

ואבהיר: בכתב התביעה טען האב שעת נחתם ההסכם הוא השתכר 13,000 ₪ נטו ובמועד הגשת התביעה השתכרותו עומדת על 6,500 ₪ לחודש (סעיפים 5,11 לתביעה); בדיון הראשון טען שהוא משתכר סך של 10,300 -10,800 ₪ לחודש (פרוטוקול עמ' 1 שורות 18-30); בתצהירו (סעיפים 31-34) טען ששכרו עומד על 7,300-9,300 ₪; ובדיון ההוכחות טען כי מדובר בסך שבין 12,200 ₪ לחודש לבין 13,200 ₪ הן מעבודה שהוא עושה אצל אביו והן מהעבודה כמאמן, (פרוטוקול עמ' 36 שורות 19-20- "מאבא שלי אמרתי אני מקבל 6,200 ₪, הנטו שנשאר לי מהעסק שלי של ה-XXX 5 (5,000 ₪ -נ.ג), אולי, אם אני משתולל, זה 6 אולי...").

לסיכום, לאחר שבחנתי את כלל טענות הצדדים, מצאתי לדחות את התביעה ולקבוע כי האב לא הוכיח קיומו של שינוי נסיבות מהותי – לא כזה המצדיק הפחתת מזונות ודאי שלא כזה המצדיק ביטולם.

סוף דבר, התביעה נדחית.

התובע הוסיף גם כי הכנסתה של הנתבעת גדלה באופן ניכר ביחס להכנסותיה במועד עריכת הסכם הגירושין, ובנוסף היא מקבלת דמי מזונות נוספים עבור קטין שנולד מבן זוג אחר לאחר הגירושין, וכפועל יוצא מכך הכנסותיה של הנתבעת עומדות על כ50% יותר מהתובע ומשכך גם פערי ההכנסות והצמיחה בהקף הכנסותיה של הנתבעת, מצדיקים הפחתה או ביטול של דמי המזונות.

אמנם אין מחלוקת כי מעת אישור הסכם הגירושין ועד עתה, חלה הרחבה משמעותית בזמנים בהם שוהים הקטינים במחיצת האב, אך עיון בכלל ההליכים שניהלו הצדדים מלמד, כי יש להביא בחשבון אך את ההרחבה שחלה לאחר המועד בו נדחתה בהסכמה התביעה להגדלת מזונות שהגישה הנתבעת (לאחר ה- 07.02.2018), ואין להביא בחשבון את ההרחבה שבוצעה באותו מועד, תוך השוואה לחלוקת זמני השהות בעת פסק הדין הראשון למזונות (אישור ההסכם ביום 14.12.2010) וזאת הגם שזמני השהות בבית האב הורחבו באותה עת באופן משמעותי מאלו שנקבעו בהסכם הגירושין.

...

על אף שמלכתחילה נטענו בכתב התביעה טענות (בלתי מבוססות) ביחס לשינוי נסיבות הכרוך אחר השינויים בהכנסות הצדדים, הרי שבדיון שהתקיים ביום 29.06.2020 הצהיר ב"כ התובע (עוה"ד יצחק קארו בעמ' 2, ש' 8-10 לפרוטוקול) כדלהלן: "לשאלת בית המשפט היכן צוין גובה שכרו (של התובע א.מ.) אני משיב שלאחר שעיינתי בכתב התביעה אני רואה שלא מופיע מה היה שכרו אז ומה שכרו כיום.

סיכום: לנוכח האמור לעיל התביעה לביטול דמי המזונות נדחית.

התביעה להפחתת דמי המזונות מתקבלת באופן חלקי, ומשכך החל ממזונות חודש 1.2024 יישא התובע במזונות מופחתים בסך של 1,500 ₪ לכל קטין.

ממועד זה ועד סיום השירות חובה בצה"ל /שירות לאומי, על פי המאוחר מבין השניים, ישלם התובע לידי הנתבעת, למזונותיו של כל קטין שליש מהסכום האמור לעיל.