תביעה לאכיפת הסכם פשרה וביטול בוררות

זוהי תובענה לאכיפת הסכם פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בתיק הפ"ב (מחוזי ת"א) 47572-05-16 הוכהוזר נ' רובין וימר ושות' חברת עורכי דין (דיון שאוחד יחד עם הפ"ב 60217-03-16) (להלן: תיק הבוררות במחוזי).

לטענת התובעת, בשל סרוב הנתבע לשאת בשכר הטירחה, היא הגישה תביעה לבורר, אותו הנתבע לא ביצע ואף הגיש בקשה לביטולו.

...

סיכום התביעה מתקבלת אפוא.

אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת סכום של 23,166 ₪.

בנוסף, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובעת את הוצאותיה בסכום של 415 ₪ (אגרת משפט בה חויבה התובעת עד כה), וכן שכ"ט עו"ד התובעת בסכום של 4,065 ₪ (סכום זה כולל מס ערך מוסף).

ביום 22.2.15 הגישה המשיבה לבית משפט המחוזי בתל אביב-יפו תובענה לאכיפה ומימוש השיעבוד בדירה בה.פ. 49752-02-15 (להלן: התובענה לאכיפה) תובענה זו היתה חלק ממספר הליכים שהתקיימו בין המבקשת, הבעל ומשפחת אידן.

כפי שפורט לעיל, דומה כי במקרה דנן יש להחיל גם את אשר נקבע ברע"א 4710/00 גושן נ' סמינריון גברת חביבה, פ"ד נה(2) 426, ובעת שבית המשפט דחה בקשה בעיניין ביטול בוררות מחמת חוסר סמכות, בגין עקרון תום הלב, וכאשר במקרה דנן כל היתנהגותה והתנהלותה של המבקשת, נגועות בחוסר תום לב. ודוק, לא מדובר במקרה דנן בהתנאות בשטר המשכנתא אלא באשר נקבע בהסכמה אשר בעקבותיה ניתן פסק דין בפסק דין המחוזי.

השניה, כי יש לבחון את סבירותו של הסכם הפשרה וכשבמקרה שם נקבע כי לפי שתי הגישות, לרבות הגישה המחמירה, אין מקום לבטל את הסכם הפשרה.

...

בנוסח זה נקבע מפורשות על מינוי כונס נכסים לשם אכיפת השיעבוד, דהיינו ב"כ המשיבה, עו"ד רוסק, וכן "הנני מורה כי הנכס יימכר כפנוי מכל אדם וחפץ וניתן צו לפינוי המשיבה ו/או מי מטעמה הנמצא בנכס ללא צורך בהמצאת דיור חלופי למשיבה ו/או מי מטעמה". למעשה ניתן היה לפעול במסגרת תיק בית המשפט ולאחר שמונה כונס נכסים.

בנסיבות שכאלו, סבורני כי הניסיון לעכב את המימוש ואת הפינוי הינו מעל ומעבר לאותו שמץ של חוסר תום לב, ניסיון שלמעשה צלח לאור העיכוב הממושך במימוש.

לאור כל האמור, דין הבקשה להידחות, ואנו מחייבים את המבקשת לשלם למשיבה שכ"ט עו"ד בסך של 20,000 ₪.

ובמה דברים אמורים - בתביעת ברוש והסכם הפשרה בבוררות, הוסכם והוכרע בין הצדדים להליך שלפני כי הסכם המסגרת "בטל ומבוטל", כי ההסכמים הפרטניים "יעמדו בתוקפם" (סע' 1) וכן כי "הנתבעים [המבקשים והנתבעים שכנגד – בהליכים שלפני] יישאו בחלק היחסי של המשכנתא הרובצת על המקרקעין לטובת בנק הפועלים..." (סע' 2).

המבקשים טוענים כי התביעה שכנגד אינה לאכיפת הסכם הפשרה בבוררות ועוסקת רק בטענות להפרתו (בקשת הנתבעים שכנגד להשיב לעמדה זו, נדחתה על ידי בהחלטה מיום 27.11.18).

...

ככל שמתייחסת לראש הנזק הראשון, הבקשה מתקבלת ודינה להידחות על הסף מאותם הנימוקים.

ככל שמתייחסת לראשי הנזק הנוספים דינה להידחות.

לבקשת ב"כ המבקשים ובכדי לייעל המשך ניהולו של ההליך, החלטתי להקדים דיון בבקשה.

אין מחלוקת כי פסק בוררות, אף אם לא אושר על ידי בית משפט מוסמך, יוצר מעשה בית דין בכל הנוגע למחלוקות שהוכרעו במסגרתו, בין אם ההכרעה הייתה במסגרת פסק הבוררות עצמו ובין אם ההכרעה הייתה על דרך של הסכם פשרה שקבל תוקף של פסק בוררות.

בעיניין זה נקבע בהלכה הפסוקה, כי "בדרך-כלל סבורני כי רשאי נתבע להעלות כטענות הגנה נגד תביעה על יסוד עילת הפסק מקצת הטענות הנמנות עם עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות, כגון הטענות שצוטטו לעיל, ובילבד שטענות אלה נמנות עם הטענות שניתן להעלותן נגד תביעה לאכיפת חוזה... כמו שרשאי בעל דין לטעון, לדוגמא, כי חוזה בטל, או ניתן לביטול, בשל פגמים המפורטים בסעיפים 30, 15-13, 18-17 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." (עניין קאסוטו).

...

בעניין זה נקבע בהלכה הפסוקה, כי "בדרך-כלל סבורני כי רשאי נתבע להעלות כטענות הגנה נגד תביעה על יסוד עילת הפסק מקצת הטענות הנמנות עם עילות הביטול שבסעיף 24 לחוק הבוררות, כגון הטענות שצוטטו לעיל, ובלבד שטענות אלה נמנות עם הטענות שניתן להעלותן נגד תביעה לאכיפת חוזה... כמו שרשאי בעל דין לטעון, לדוגמא, כי חוזה בטל, או ניתן לביטול, בשל פגמים המפורטים בסעיפים 30, 15-13, 18-17 לחוק החוזים (חלק כללי), תשל"ג-1973..." (עניין קאסוטו).

אשר על כן, אני מקבל את הבקשה ומורה על עיכוב ההליכים בתיק זה נוכח קיומה של תניית בוררות בתוקף.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות הליך זה, בסכום של 7,500 ₪.

בביה"ד, עת הגיש תביעתו שכנגד, ביקש הוא הרי לאכוף הסכם מכר (עוד טרם הגיעו הצדדים בביה"ד להסכם הפשרה לו נתן ביה"ד תוקף, ובו צוין סכום התמורה הכולל).

וביחס לטענות בתביעה שכנגד שעניינה בסעד הצהרתי על קיום הסכם (אותו תחלף הסכם הפשרה מ 6.6.2022) – הרי כל הטענות משני העברים בפירוש נטענו בפני ביה"ד, עוד עובר להסכם הפשרה מ 6.6.2022 - לרבות בשאלה כלום נחתם הסכם מכר כטענת המבקש, וכלום חתם הוא על מיסמך הביטול, שאף הוצג לביה"ד. 33.

התייחסתי לכך כאמור: ביה"ד ביטל העסקה בין מתוקף ההסכם הראשון הנטען ובין מכוח הסכם הפשרה שממילא נבלעה בו המחלוקת בדבר תוקף ההסכם הראשון, באופן שייתר הכרעה נפרדת בה. שלישית (וענין זה נוגע גם לשתי הנקודות הקודמות): בסע' 106 לבקשתו, טוען המבקש כי היה על ביה"ד להתייחס בפסק דינו "לכלל הטענות והעובדות שנטענו על ידו ולהכריע בהן, דבר דבור על אופניו, ומשלא עשה זאת הרי שיש לבטלו בהתאם להוראת סע' 24(5) לחוק". טענה זו מיתעלמת לחלוטין מן הסמכויות הרחבות שהקנו הצדדים לביה"ד בשטר הבוררות.

...

ככל שהמבקש הוא שהפר הסכם הפשרה מיום 6.6.2022, צוינה בהסכם הפשרה עצמו התוצאה, היא אותה תוצאה שיישם ביה"ד בפסק דינו שמבוקש כעת לבטל: ביטול עסקת המכר, והשבת התמורה החלקית ששולמה, בלא פיצוי , ומחיקת המשכון שנרשם.

אכן, אם המסקנה בסופו של יום שקמה עילת ביטול מבין אלו המנויות בסעיף 24 של חוק הבוררות, אין הסכמה זו מחסנת מפני ביטול.

אני מורה אפוא על ביטול הסעד הזמני שניתן בתיק זה ביום 7.8.2022.