תביעה לאכיפת הסכם מכר רכב עם שיעבוד

"דא עקא", כך התובעים בתביעתם, " למרות הקשיים שהערימו הנתבעים ובשל המוניטין שצברו מסילתי בתחום במשך עשרות שנים, הצליחו התובעים להביא לחתימתו של הסכם מכירת המפעל לרוכשים החדשים ולהצילו." לשיטתם, הנזק שניגרם להם מאי קיום ההסכם הנו ההפרש בין שווי חלקם של מסלטי שקבלו בתוספת התחייבויות העסק אליו.

התובעים טענו כי "היתנהלות הנתבעים עולה עד כדי תרמית..הנתבעים הציגו מצג שוא כוזב כי יבריאו את החברה ופעילותה...הנתבעים 2,3 נטלו לעצמם כספים מתוך קופת החברה, מימנו דברי מותרות לרבות רכב והוצאות אישיות זאת בעת שהחברה דישדשה. הנתבעים רוקנו את קופת החברה, יצרו חובות חדשים וכמעט שהביאו לפרוקה." (ס' 47,48 לכתב התביעה).

"חוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), התשל"א-1970 (להלן - חוק התרופות), מונה שורה של סעדים העומדים לרשות הנפגע מהפרת חוזה. על פי סעיף 2 לחוק, זכות הנפגע לפיצויים עשויה לבוא בנוסף לזכותו לבטל את החוזה או לתבוע את אכיפתו. ביטול חוזה עקב הפרה מצמיח חובת השבה הדדית של הצדדים לחוזה (סעיף 9 לחוק התרופות). העובדה שחוזה בוטל על ידי הנפגע, ועקב כך צמחה חובת השבה, אינה גורעת מזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה, כולל פצויי קיום. פצויי קיום נועדו להציב את הנפגע בנקודה בה הוא היה אילמלא הופר החוזה. בכך באה לידי ביטוי ההגנה שפורש המשפט על אינטרס הציפייה של צדדים לחוזה (ראו, ע"א 1846/92 לוי נ' מבט בניה בע"מ, פ"ד מז(4) 49, 57-54 (1993)). ביטול החוזה ובצוע השבה אינם שוללים את זכותו של הנפגע לקבל פיצוי על הרווח שנימנע ממנו בשל כך שהחוזה לא קוים. (עא 8946/04 Warner Bros. International Television Distribution נ' רו"ח צבי יוכמן נאמן ומנהל מיוחד של תבל, גוונים וגוונים קריות, פורסם בנבו).

מכתבו של ב"כ הנתבעים למר מולנר, מיום 7/3/07 מלמד על התראתו של עו"ד שני כי למרות שחלפו שבועיים מהמועד בו התחייב התובע לסגור את החשבון בבנק איגוד ולסלק את השיעבוד כלפיו- לא נעשה הדבר: "להזכירך, בהתאם להוראות הסכם ההקצאה, מותנה תשלום יתרת סך המימון אותו התחייבה מרשתי להעמיד לכפריה, בהשלמת כל התחיבויותיהם של מסלטי עפ"י ההסכם האמור, וזאת, בין היתר, באמצעות קזוז סך המימון האמור מכל סכום אחר אותו זכאי מסלטי לקבל מהחברה או מהכפריה.

...

לסיכום- מכירת הבית התבצעה באיחור ולפיכך לא ניתן לייחס לנתבעים אחריות לנזק זה ששיעורו לא הוכח והוא מוטל בספק.

התביעה נדחית.

67 סוף דבר: התביעות נדחות באופן הדדי.

בפני תביעה תביעה כספית לאכיפת זכרון דברים למכירת רכב ולפצוי כספי בגין הפרתו או לחילופין, לסעד של ביטול הסכם (זכרון הדברים) ולפצוי כספי בגין הפרתו.

גרסת סבג, כי לא האמין לנתבעת כי תסיר השיעבוד לאחר שהתמורה תשולם לה, הינה בנגוד לטענת התובע בסעיף 18 לכתב התביעה, שם טען והדגיש התובע, כי הנתבעת היתקשרה אליו ואמרה לו כי איננה יכולה להסיר השיעבוד וברצונה לבטל ההסכם.

...

אני סבור כי אי תשלום התמורה בהתאם לקבוע בהסכם, מהווה הפרה יסודית של ההסכם ועל כן זכאית הייתה הנתבעת לבטל ההסכם.

סוף דבר התביעה לסעדים הכספיים, נדחית.

לאור החלטתי מיום 21/2/18 בדבר חיוב הנתבעת בהוצאות בסך דומה, בגין האיחור בהפקדה לצורך ביטול פסק הדין אשר ניתן כנגדה בהעדר התייצבות - פטורים הצדדים מתשלום הוצאות, האחד לשני, הן בגין ההחלטה מיום 21/2/18 והן בגין חיוב התובע בהוצאות כמפורט לעיל.

בהמשך, הגישה המשיבה תביעה כנגד המבקש לאכיפת הסכם לרכישת עגורן ולפיצויים בגין הפרת הסכם (ת"א 8977-06-16 בבית משפט השלום בעכו) וכן בקשה לסעד זמני, במסגרתו עתרה המשיבה לצוו עשה, שיורה למבקש להשיב את העגורן לחזקתה ולחילופין, צו מניעה שיאסור על המבקש למכור או למסור את העגורן לאחר.

לטענתו, בשל מצבו הכלכלי הירוד והעובדה שבחשבון הבנק של עסקו, קיימת יתרת חובה בסך של 53,463 ₪, והלוואה בסך של 140,678 ₪, אין באפשרותו ליטול הלוואה מחשבון זה. באופן זהה טוען המבקש, כי בחשבון הבנק האישי שלו, קיימת הלוואה בסך של 86,543 ₪, אין לו מסגרת אשראי ולפיכך, אין באפשרותו ליטול הלוואה, גם מחשבון בנק זה. בבעלות המבקש רכב, שנת יצור 2018, המשועבד ומעוקל; בחודש ינואר 2020 התגרש ונכון להיום הוא משלם מזונות בשיעור של 1,400 ₪ לחודש.

...

דיון והכרעה; לאחר עיון בבקשה, בתגובה, בתשובה ובפסק הדין מוחלט להיעתר לבקשה באופן חלקי, זאת מהנימוקים שיפורטו להלן: תקנות 427 ו- 428 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד – 1984 קובעות חובת הפקדת עירבון על מנת להבטיח את הוצאות הצד שכנגד היה והערעור יידחה.

בכתב התביעה נטען כי למרות פניות המבקש אל המשיבים, הם מתחמקים מלמלא אחר התחייבויותיהם לפי כתב ההיתחייבות הנ"ל , אינם חותמים על הסכם פורמאלי כפי שתחייבו ואף לא החריגו את השעבוד הנ"ל. תמצית טענות המבקש (בבקשתו ובסיכומיו) בהתבסס על האמור בתביעה ונטען גם בבקשה, טען המבקש לעניין קיומן של ראיות לכאורה, כי כתב ההיתחייבות שנחתם בין הצדדים מייסד התחייבות לבצוע עסקת מכר לגבי הדירה הנ"ל, המזכה אותו בסעד האכיפה.

מבין שני אלו קבעה הפסיקה כי מבחן מאזן הנוחות הוא העקרי ((ע"א 3751/17 המאגר הישראלי לביטוחי רכב ("הפול") נ' פלוני, [פורסם בנבו] פסקה 3 (4.6.2017); ע"א 5578/16 סוילם נ' סוילם, [פורסם בנבו] פסקה 7 (12.9.2016)).

...

אינני מקבל את עמדת המשיבים.

לאור כל האמור ייקבע, כי התובע עמד בתנאים למתן צו מניעה זמני כפי שנתבקש.

הנתבעים ישלמו לתובע הוצאות הבקשה בסכום כולל של 6000 ₪.

מבוא לפניי תביעה כספית חוזית, לתשלום סכום של 396,000 ₪, בהתאם להסכם למכירת משאית שנעשה בין התובעת לנתבעת 1, ולפי סעיף שעבוד בפוליסת הביטוח של המשאית שהוצאה על ידי הנתבעת 2.

בנוסף, אין הסבר מדוע התובעת לא תבעה את הערבים בתביעה לאכיפת ההסכם, אם הוא תקף.

בסעיף 7 בהסכם מכירת המשאית שנעשה בין התובעת לנתבעת נקבע, כי החל ממועד החתימה על ההסכם, יישא הקונה, הוא הנתבעת, באחריות לרכב, לרבות אך לא רק, בכל הנוגע לביטוח הרכב.

בסעיף 6 לתצהירו של דודו, ניכר שהוא מנסה להסביר זאת, כשטען כך: "...הוצא על ידנו מיסמך בו צוין כי הופקה הפוליסה עם שיעבוד. בפועל משמעות האמור הנו כוונה לבצוע שעבוד ולא כי בוצע שעבוד בפועל". לבד מכך שנראה כי נוסח הדברים במכתב הסוכנות אינו עולה בקנה אחד עם פרשנותו של דודו לכתוב, כפיר לא היה יכול לנחש או לשער את הכוונה במכתב גם אם אכן הייתה כזו.

...

אינני מקבלת את טענותיו של כפיר, שאף שעסק בעסקאות מימון רכב, עיסוקו בסחר רכב היה מינורי, ללא ביטוח סחר כללי וללא ביטוח למקרי גניבת רכבים (עמ' 59 שו' 7 לפרו' מ- 5.1.23).

לפיכך, טענות התובעת כלפי מנורה נדחות.

סוף דבר תוצאת האמור היא שהתביעה נגד שתי הנתבעות נדחית.