מאגר משפטי לחיפוש בעזרת בינה מלאכותית
רוצים לראות איך משתמשים בדין רגע? לחצו כאן

תביעה לאכיפת הסכם חליפין מותנה ופיצול סעדים

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2020 בשלום ירושלים נפסק כדקלמן:

סעד אכיפה מותנה התובע אינו מבקש את ביטול ההסכם כי אם את אכיפתו.
פיצול סעדים תקנה 44 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי תשמ"ד-1984 קובעת כי "תובע שלא כלל בתובענה חלק מהסעד או ויתר עליו, לא יגיש אחרי כן תובענה בשל חלק זה", אלא אם הרשה לו בית המשפט שלא לתבעו (תקנה 45).
משכלל התובע סעד כספי בתביעתו, ואף נטען כי הסכום הופחת מטעמי אגרה, משויתר התובע על סעד הביטול וההשבה שעומדים לרשותו במקרה של הפרת הסכם, איני מוצאת מדוע יש לאפשר לו להתדיין בשנית, למעט בנוגע לנזקים כספיים שנוצרו מאוחר להגשת התביעה.
...
בהקשר זה אפנה לדברי כב' השופטת חיות שנאמרו בע"א 5131/10 הנ"ל: "בהידרשו לשאלה האם האכיפה אינה צודקת בנסיבות העניין, על ביהמ"ש להחליט למי מהצדדים יגרם עוול גדול יותר הן במובן המעשי הן במובן המוסרי אם תתקבלנה טענותיו של הצד שכנגד. סעד האכיפה יישלל רק אם ביהמ"ש יגיע למסקנה כי זוהי התוצאה הצודקת ביותר בהתחשב באינטרסים הלגיטימיים של שני הצדדים. אך בעשותו במלאכת השקילה, חשוב לזכור שהנפגע והמפר אינם ניצבים באותה נקודת מוצא, ולנפגע "יתרון פתיחה המוקנה לו על פני המפר". מאזני הצדק נוטים, על כן, לכתחילה לטובת הנפגע הזכאי לאכיפת החוזה כסעד אשר לו מעמד הבכורה והם יוסיפו וייטו לטובתו אלא אם כן יוכיח המפר כי מתקיימים שיקולים כבדי משקל ההופכים את האכיפה לבלתי צודקת בנסיבות העניין וכי אי-הצדק שייגרם מהאכיפה הוא חמור ומהותי במיוחד" יחד עם זאת, היות שקבעתי כי התובע לא הוכיח ששילם את מלוא התמורה, והיות שסעיף 4 בחוק החוזים(תרופות) מאפשר לבית המשפט להתנות האכיפה בקיום חיוביו של הנפגע, אני קובעת כי על התובע להפקיד 46% משווי הדירה כפי שיוערך בחודש שבו יופקד הסכום, בקופת בית המשפט או קופת ההוצל"פ, וזאת כתנאי לביצוע סעד האכיפה בעין ופינויו של הנתבע מהדירה שבקומה שניה.
צווי מניעה קבועים וצווי עשה להבטחת סעד האכיפה ורישום זכויות התובע בדירה בבוא העת, בלשכת רישום מקרקעין, אני מורה על מתן צו מניעה קבוע האוסר על הנתבע או מי מטעמו לבצע כל פעולה משפטית או שינוי בזכויות הקנייניות, לרבות מכירה, החכרה, השכרה בדמי מפתח, מתן זכות שימוש, הענקה במתנה, מכירה ללא תמורה וכיו"ב פעולות שימנעו או יפגעו בזכויות התובע בדירה, שפרטיה הם גוש 30613 חלקה 88, דירה בקומה שניה ואחרונה באגף המערבי.
אשר על כן, הבקשה נדחית.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2014 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

ביום 12.6.00 הגישו שרב בבימ"ש המחוזי בנצרת בת.א. 1162/00 תביעה נגד הנתבעת, שהין ורשם המקרקעין לאכיפת ההסכם בינם לבין שהין.
באשר לשרב טענו שהין כי ההסכם עמם היה מותנה, בתנאי שיקבלו לבעלותם את הנכס, וכי לאור הפרת ההסכם על ידי הנתבעת, סוכל החוזה עם שרב ולא ניכנס לתוקף.
לחילופין טענה ה נתבעת כי שרב הגישו במסגרת ת.א. 343/03 תביעה לפיצול סעדים – אך זו לא נענתה .
אין גם רלבאנטיות לערך המקרקעין ששהין מסרו לנתבעת במסגרת הסכם החליפין עמה, מאחר וקרקעות אלה, יחד עם קרקעות נוספות, שמשו להקמת "מושב מנות", והפרשי השווי נובעים מהשבחה שהשביחו הנתבעת והסוכנות היהודית את המקרקעין על ידי הליכי תיכנון, שינוי יעוד, בניה והתיישבות.
לטענת הנתבעת, דיון בתביעה לביטול פסק הדין הראשון והסעדים בגין ביטול זה אינו יעיל, כל עוד עומד בתוקפו הסכם הפשרה השני, שקבל תוקף של פסק דין .
...
בהקשר זה אציין כי איני מקבלת את טענת שרב כי הנתבעת הטעתה אותם באשר לשינוי ייעוד החלקה ליער וכי הנתבעת לא התכוונה לקיים את הסכם הפשרה השני.
על מנת לחסוך התדיינויות נוספות בין הצדדים, ככל שהנתבעת לא תבצע את האמור בסעיף 46 לעיל במועד שנקבע, אני קובעת כי במקרה שכזה יחשבו הסכם הפשרה השני ופסק הדין שנתן לו תקוף של פסק דין – כמבוטלים.
התוצאה – אני דוחה את התביעה.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2018 בהמחוזי חיפה נפסק כדקלמן:

התובעים הגישו תביעה לקבלת סעד של אכיפת הסכם החליפין ולחלופין לקבלת זכות קדימה בקשר לזכויות בחלקה המבוקשת.
-ביום 15.4.2012 השיבה פרץ כי אין מניעה עקרונית לנהל משא ומתן, תוך הצבת דרישות רמ"י וביניהם כי בשל השטח המינימלי כתנאי מטעם רמ"י לניהול משא ומתן, על התובעים להציע שטח נוסף לצורך המשך המשא ומתן והבהרה כי "אין במכתבי זה משום מחויבות לבצוע העסקה המותנית באישור הנהלת המינהל" (נספח ג לנ/1).
[יובהר כי בקשת התובעים לפיצול סעדים נדחתה על ידי ביום 12.1.2017 כבר בפתח הישיבה המקדמית הראשונה].
...
מסקנה עד כאן- מנקודת מבט אובייקטיבית, על פי המסמכים שהוחלפו בין הצדדים והתנהגותם אני קובע כי הצדדים לא הגיעו בשום שלב להסכמה על תוכן הסכם, גם לא ברמה הראשונית בין עו"ד וגיה לבין פרץ ובוודאי שלא ניתן אישור הגורמים המוסמכים ברמ"י לעסקת חליפין עם התובעים.
אלא שגם דין טענה זו להידחות ואפנה בענין זה לע"א 3137/15 עיריית חיפה נגד קהילת ציון אמריקאית (בפירוק) (21.5.2018): "נקודת המוצא ליישומה של הלכת קלמר, היא שבין הצדדים התגבשה הסכמה לקיומה של עסקה במקרקעין, שהצדדים לא העלו אותה על הכתב". מאחר ולא התגבש בין הצדדים הסכם, לא ניתן לבחון האם "זועקת" ההגינות (כקביעת הנשיא ברק כתוארו אז, בהלכת קלמר), להכשיר העדרו של מסמך בכתב להסכם קיים.
סיכום לאור האמור לעיל אני דוחה את התביעה ומחייב את התובעים ביחד ולחוד לשלם לנתבעת שכר טרחת עו"ד בשיעור של 7,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד ליום התשלום בפועל.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2017 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

בכתב תביעתם המתוקן עתרו התובעים לסעד של אכיפת "הסכם חליפין מותנה" (להלן: "ההסכם") שנכרת בינם ובין הנתבעת.
במקרה עסקינן, אין חולק כי מדובר בעילה אחת הנובעת כולה מהפרתו הנטענת של ההסכם ע"י הנתבעת המקנה לתובעים לכאורה לתבוע סעד של אכיפה וסעד של פיצויים, אלא שהאחרונים מבקשים היתר לפיצול סעדים כדי "למנוע את הצורך בהתדיינויות ממושכות שיתכן ולא יהא בהן כל צורך" (סעיף 4 לבקשה).
...
בסעיף 18 לכתב ההגנה נטען, כי "הנתבעת מתנגדת לבקשה לפיצול סעדים ותטען כי אין מאחוריה דבר. הנזקים הכספיים (כדוגמת פיצויי ההפרה), ככל שנגרמו, ידועים לתובעים טרם הגשת התביעה ולפיכך אין לאפשר להם להגיש תובענה נוספת באותה עילה". בישיבת קדם המשפט מיום 25.5.2017 חזר ב"כ התובעים על בקשת התובעים לפיצול סעדים בהדגישו כי "הנושא של התביעה הכספית שתצא מפה במידה ונצטרך אותה קשורה לנושא התביעה וצומחת מאותה עילת תביעה כאן". ב"כ הנתבעת חזר על הנטען בסעיף 18 לכתב ההגנה.
הכלל לפיו אין לאפשר פיצול סעדים מבוסס, בין היתר, על השאיפה שלא להטריד את הנתבע מספר פעמים באותו עניין, כמו גם הרצון להימנע מלהעמיס על המערכת שלא לצורך.
אשר על כן, אני נעתר לבקשה למתן היתר לפיצול סעדים ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעים הוצאות משפט בגין הליך זה בסך 2,500 ₪ אשר ישולם תוך 45 יום מהיום.

בהליך תיק אזרחי בסדר דין רגיל (ת"א) שהוגש בשנת 2006 בהמחוזי נצרת נפסק כדקלמן:

במסגרת תביעה זו, הגיש התובע בבש"א 999/99 בקשה לפיצול סעדים, על מנת לשמור לעצמו את הזכות, לתבוע בתובענה נפרדת, פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו. בישיבה מיום 24/05/99 ונוכח הסכמת הנתבע, ובכפוף להתנגדותו בדבר התיישנות תביעה זו, נעתרתי לבקשה.
בחנתי את כל המסמכים ששלח התובע לנתבע, וכן המסמכים ששלח הנתבע לתובע לאורך כל התקופה, ולא מצאתי באף אחד מהם מיסמך המדבר על קיומו של הסכם מותנה, אשר יצא לפועל אך ורק עם אישור התוכנית לסלילת הכביש.
התובע הוא שפעל בחוסר תום לב, ובשל כדאיות כלכלית, ניתק כל קשר עם הנתבע למשך תקופה של חמש שנים, ורק כאשר היה בטוח, כי עסקת החליפין כדאית לאחר שווידא כי כביש פילון – צפת אמור להיסלל, הוא נזכר לפנות מחדש למימוש עסקת החליפין שהציע בעבר, ובינתיים נוצרו תנאים חדשים ופורסם חוק חובת מכרזים, לכן ובהתבסס על שיקולים של טובת הציבור, אין לאכוף הקצאת החלקה לתובע בניגוד לנוהלים הקיימים ולא על פי חוק חובת מכרזים.
יתרה מזו, בסיכומו טוען התובע כי בנספח 1 לתביעה מנוסחים עקרונות ההסכם, ובנספח 2 לתביעה אישר הנתבע את ההסכם לעסקת החליפין בכפוף לתנאים.
...
בעמ' 10 לפרוטוקול שורות 9-4 העיד מר פרידגוט כי: "חברת דלק מקיימת את התחייבויותיה מכיוון שההתחייבות שלנו הייתה כפי שהבנו אותה שתמורת ה-25 דונם שרכשנו נקבל 3 דונם בכפוף לתשלומי איזון הוגנים היינו גם בשנת 87 מבצעים את ההסכם, כי זה היה לדעתנו את הסיכום, ואם בסופו של דבר לא הייתה תחנה, זה סיכון שאנו לוקחים על עצמנו בכל עסקה אחרת" למותר לציין כי בע"א 829/80 שכון עובדים בע"מ נ' שרה זפניק ואח', פ"ד לז(1) 579 אליו הפנה התובע, אין בו כדי לסייע לו. בפסק דין זה נקבע כי, חרף אי השלמת הליכי רכישה, נוצרה התקשרות מחייבת, מאחר והצד שכנגד הוא זה ש"אשם בהתקשרות" ומנע את השלמת הליכי הרכישה, בענייננו-להבדיל מהמקרה שם-מי שנהג בחוסר תום לב והיה אשם באי השלמת ההיתקשרות, דווקא היה התובע ולא הנתבע.
סיכומו של דבר, הוכח בפניי, כי הנתבע נהג עת שניהל את המשא ומתן עם התובע, בהגינות ובתום לב, מתחילת המשא ומתן התנה הנתבע את השלמת עסקת החליפין בקיומם של שני תנאים, האחד שינוי ייעוד החלקה, והשני קבלת הערכת שמאי ממשלתי לחלקה נשוא החליפין.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ + מע"מ כחוק נכון להיום.
קבלת מראה מקום

השאירו פרטים והמראה מקום ישלח אליכם



עורכי דין יקרים, חיפוש זה מגיע מדין רגע - מערכת סגורה המאפשרת את כל סוגי החיפוש בהקלדה בשפה חופשית מתוך הפסיקה בנט המשפט ובבית המשפט העליון. כחלק ממהפכת הבינה המלאכותית, אנו מלמדים את המערכת את השפה המשפטית, אי לכך - אין יותר צורך לבזבז זמן יקר על הגדרות חיפוש מסורבלות. פשוט כותבים והמערכת היא זו שעושה את העבודה הקשה.

בברכה,
עו"ד רונן פרידמן

הצטרפו לאלפי עורכי דין שמשתמשים בדין רגע!

בין לקוחותינו