במסגרת תביעה זו, הגיש התובע בבש"א 999/99 בקשה לפיצול סעדים, על מנת לשמור לעצמו את הזכות, לתבוע בתובענה נפרדת, פיצויים בגין הנזקים שנגרמו לו.
בישיבה מיום 24/05/99 ונוכח הסכמת הנתבע, ובכפוף להתנגדותו בדבר התיישנות תביעה זו, נעתרתי לבקשה.
בחנתי את כל המסמכים ששלח התובע לנתבע, וכן המסמכים ששלח הנתבע לתובע לאורך כל התקופה, ולא מצאתי באף אחד מהם מיסמך המדבר על קיומו של הסכם מותנה, אשר יצא לפועל אך ורק עם אישור התוכנית לסלילת הכביש.
התובע הוא שפעל בחוסר תום לב, ובשל כדאיות כלכלית, ניתק כל קשר עם הנתבע למשך תקופה של חמש שנים, ורק כאשר היה בטוח, כי עסקת החליפין כדאית לאחר שווידא כי כביש פילון – צפת אמור להיסלל, הוא נזכר לפנות מחדש למימוש עסקת החליפין שהציע בעבר, ובינתיים נוצרו תנאים חדשים ופורסם חוק חובת מכרזים, לכן ובהתבסס על שיקולים של טובת הציבור, אין לאכוף הקצאת החלקה לתובע בניגוד לנוהלים הקיימים ולא על פי חוק חובת מכרזים.
יתרה מזו, בסיכומו טוען התובע כי בנספח 1 לתביעה מנוסחים עקרונות ההסכם, ובנספח 2 לתביעה אישר הנתבע את ההסכם לעסקת החליפין בכפוף לתנאים.
...
בעמ' 10 לפרוטוקול שורות 9-4 העיד מר פרידגוט כי:
"חברת דלק מקיימת את התחייבויותיה מכיוון שההתחייבות שלנו הייתה כפי שהבנו אותה שתמורת ה-25 דונם שרכשנו נקבל 3 דונם בכפוף לתשלומי איזון הוגנים היינו גם בשנת 87 מבצעים את ההסכם, כי זה היה לדעתנו את הסיכום, ואם בסופו של דבר לא הייתה תחנה, זה סיכון שאנו לוקחים על עצמנו בכל עסקה אחרת" למותר לציין כי בע"א 829/80 שכון עובדים בע"מ נ' שרה זפניק ואח', פ"ד לז(1) 579 אליו הפנה התובע, אין בו כדי לסייע לו. בפסק דין זה נקבע כי, חרף אי השלמת הליכי רכישה, נוצרה התקשרות מחייבת, מאחר והצד שכנגד הוא זה ש"אשם בהתקשרות" ומנע את השלמת הליכי הרכישה, בענייננו-להבדיל מהמקרה שם-מי שנהג בחוסר תום לב והיה אשם באי השלמת ההיתקשרות, דווקא היה התובע ולא הנתבע.
סיכומו של דבר, הוכח בפניי, כי הנתבע נהג עת שניהל את המשא ומתן עם התובע, בהגינות ובתום לב, מתחילת המשא ומתן התנה הנתבע את השלמת עסקת החליפין בקיומם של שני תנאים, האחד שינוי ייעוד החלקה, והשני קבלת הערכת שמאי ממשלתי לחלקה נשוא החליפין.
אשר על כן ולאור כל האמור לעיל, הנני מורה על דחיית התביעה ומחייב את התובע בהוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ + מע"מ כחוק נכון להיום.
