תביעה כספית של פושט רגל שהופטר מחובותיו

דיון לאחר ששקלתי את טענות הצדדים ואת נסיבות המקרה שלפני ,שוכנעתי כי אין לקבל את עמדת בעלי התפקיד: בהתאם לסעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל צו ההפטר יפטור את החייב מכל חוב בר תביעה בפשיטת רגל למעט: "חוב או חבות שנוצרו במירמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במירמה כאמור". החרגת חובות מן ההפטר שניתן לחייב היא החריג לכלל שלפיו ההפטר חל ביחס לכלל חובות החייב.

כך לדוגמא, פש"ר 7217-09-15 פלאפון תיקשורת נ' צדקה רועי , שם גנב החייב ממעבידו מכשירי סלולאר רבים, הוא הורשע ולאחר מכן הוגשה כנגדו תביעה כספית בגין הנזקים שגרם.

...

מצבה הרפואי של החייבת שחלתה במחלת הסרטן והחלימה, תומך אף הוא במסקנה שיש לשקם את החייבת ולאפשר לה לפתוח דף חדש בחייה.

לפיכך אני קובעת כי תכנית הפירעון שתקבע לחייבת תעמוד על 60 תשלומים חודשיים שווים ושוטפים ע"ס 400 ₪.

אני מורה למנהל המיוחד להגיש תוך 7 ימים פסיקתא להכרזת החייבת כפושטת רגל ומתן תוקף של הפטר מותנה לתכנית הפירעון,כאמור.

לפניי בקשת החייבת להוספת חוב לפי פסק דין שניתן לאחר צו הכנוס, לטובת המשיבה 1 (הנושה) למצבת החובות בתיק פשיטת הרגל ולהכללתו של החוב בהפטר, מהטעם שנוצר טרם צו הכנוס.

] ובהמשך: "75. לא הוכח כי ענייניה של התובעת טופלו על ידי הנתבעים 2-4 וכי כספים הועברו לידיה כטענתם. מכל אלו, קבעתי כי הנתבעים 2-4 הפרו את המוסכם בין הצדדים ונהגו בחוסר תום לב בקיומו, לפי הוראות סעיף 39 לחוק החוזים, הן לעניין הסכם שכר הטירחה והן לעניין ההסכם להחזקת כספיה של התובעת. לפיכך, מתגבשת זכותה של התובעת לביטול המוסכם עם הנתבעים ולהשבת כספיה..." מי מהנתבעים 2-4 לא שילם לנושה את החוב הפסוק או חלק ממנו ולפיכך, בפברואר 2016, פתחה הנושה תיק הוצל"פ לגבייתו.

לעמדת הכנ"ר, ככלל, ואף שצו הכנוס ניתן כחודש לאחר פסק הדין, מדובר בחוב בר תביעה בהליך הפש"ר לנוכח הגדרת חוב בר תביעה בסעיף 71(א) לפקודת פשיטת הרגל [נוסח חדש], התש"ם- 1980 כחוב עתידי או מותנה.

...

למקומה של חובת תום הלב בהליך ולחוסר תום לב בהימנעות מדיווח למנהל המיוחד ולתיק הפש"ר ראו גם החלטתי בפש"ר (ת"א) 1264-08-11 פשדצקי נ' הכנ"ר (24/8/17) על הפסיקה הנזכרת שם וכן, ס' 16 לפסק הדין).

ברי, נוכח כל האמור, כי אין בטענת החייבת כי ההפטר חסר תועלת בנסיבות אלה, כדי להפוך את הקערה על פיה ולהביא לקבלת הבקשה.

סוף דבר: הבקשה נדחית.

במסגרת ההפטר אשר ניתן לנתבע ע"י בית המשפט המחוזי מרכז, ביום 20.6.18 נקבע בין היתר, כי: "ב. החייב מופטר בזאת מכל חוב או חבות אשר חל עליו עד ליום 12.6.12- מועד מתן צו עיכוב ההליכים/צו הכנוס שניתן בעיניינו למעט חובות שאינם ברי הפטר בפשיטת רגל". "חבות"- מוגדרת בס' 1 לפקודת פשיטת הרגל כדלקמן: "היתקשרות, התחייבות, הסכמה או הבטחה, מפורשות או משתמעות, העשויות להביא, עמן או עם הפרתן, לתשלום כסף או שווה כסף, ולרבות גמול בעד עבודה שנעשתה, והוא – אף אם סכום החבות אינו קצוב או לא ניתן להיקבע לפי כללים מוגדרים או שהוא נתון לשיקול דעת, או שהוא מותנה או טרם חל זמן פירעונו, ולגבי הפרה – אף אם לא קרתה או לא היתה עשויה לקרות לפני הפטרו של החייב"; [ההדגשות אינן במקור] נשאלת כן השאלה, האם החבות מושא התובענה דנן, הייתה קיימת, נכון ליום 12.6.12.

...

כפי שאבהיר להן, יש ממש בבקשת הנתבע ודין התביעה הכספית שהוגשה כנגדו להיות מסולקת על הסף שכן צו ההפטר מונע את הגשתה.

עוד טענה התובעת, כי הנתבע לא מצא לנכון לכלול את התובעת במסגרת מצבת נושיו עת פנה להליך פש"ר. מכאן סבורה התובעת, כי דין בקשת הסילוק להידחות.

סוף דבר - דין התביעה להיות מסולקת על הסף, זאת לנוכח הוראות סעיפים "ב" ו- "ד" לצו ההפטר.

ההפטר ניתן משהצטברו בקופת פשיטת הרגל כספים המכסים וביתר את תביעות-החוב שאישר הנאמן, המשיב 2, אשר הסתכמו בסך של 70,403 ש"ח. בפסק-הדין נושא העירעור הוסיף בית המשפט והורה על תשלום הוצאות ההליך כבקשת הנאמן בצרוף תוספת מאמץ מיוחד בשיעור 25% מתוך הכספים שהצטברו בקופה וכן הורה על תשלום דיבידנד בשיעור 100% לנושים שתביעות החוב שלהם אושרו.

...

לאחר שהאזנו רוב קשב לטרוניות הצדדים מזה ומזה אנו סבורים כי בנסיבות החריגות של תיק זה בו שולם דיבידנד לנושים בשיעור של 100% בעקבות הליך שניהל החייב בעצמו ולנאמן לא הייתה בו כל תרומה שהיא, לא היה מקום לפסוק לנאמן תוספת מאמץ מיוחד בשיעור 25% וניתן היה להסתפק בפסיקת הוצאות בשיעור הרגיל.

לפיכך אנו מורים כדלקמן: מן הסכום שנפסק כהוצאות הנאמן יופחתו 25% שנפסקו עבור מאמץ מיוחד וסכום זה ייזקף לזכות המערער.

להלן הדברים: "אין חולק כי החוב הכספי כלפי המבקש נוצר בגין מעשיו הפליליים של החייב כלפיו (חבלה חמורה בצוותא), על רקע ההליך הפלילי שהתנהל כנגדו וכנגד האחר, הליך אשר עליו התבססה התביעה האזרחית והסכם הפשרה שגובש במסגרתה לפיו חויב הוא לשלם למבקש (התובע שם) סך של 85,000 ₪ (קרן). בהתאם להוראות סעיף 69(א)(2) לפקודת פשיטת הרגל, הקובעת כי צו הפטר לא יפטור "חוב או חבות שנוצרו במירמה שפושט הרגל היה שותף לה או שהשיג ויתור עליהם במירמה כאמור", נדמה שלא נותר אלא לקבוע כי היה והחייב אכן יקבל הפטר מחובותיו, לא יחול הפטר זה על החוב למבקש.

...

בסיפא לפסק הדין כב' השופט נתן דעתו, בין היתר, לכעס אותו חשה החייבת כלפי רשויות הרווחה שהוציאו את ילדיה מחזקתה וקבע כי "אין צידוק להשתלחות בתובע ובפרט לא הפגיעה בצנעת הפרט שלו (להבדיל מביקורת עניינית, זהירה והוגנת) ולכן נחה דעתי כי אין מנוס מלחייב את הנתבעת לשלם לתובע פיצוי..." (סעיף 88).

מדובר בהצעה סבירה ולפיכך אני מאשרה.

המזכירות תשלח החלטתי לצדדים.