תביעה כספית להשבה ופיצוי בגין הפרת הסכם ליבוא רכב

התביעה במהותה היא תביעה כספית להשבה ולפצוי מכח הסכם ליבוא אישי של רכב ומכוח הוראות חוק החוזים תרופות.

· מאחר והנתבע 2 לא החזיק ברישיון כדין ליבוא רכב הרי שבין היתר עבר עבירה פלילית מאחר והנתבעים לא פעלו על פי דין בעסקה נשוא התביעה · עוד נטען לעוולת רשלנות לפעולה בנגוד לחוק לרבת הפרת חובה חקוקה.

הסעדים הנתבעים : התובע עותר למעשהל: להשבה של כל סכום ששילם לנתבעים במסגרת עיסקת יבוא הרכב – בסך של 199,700 ₪, פיצוי מוסכם בגין האיחור מכח ההסכם בסך של 20,000 ₪, פיצוי בגין אובדן הטבה כעולה חדש בסך של 45,780 ₪, ובנוסף הוצאות ושכט עו"ד .

...

לעניין זה שוכנעתי כי הנתבעים ידעו חד משמעית את סד הזמנים שעמד לרשות התובע לקבלת הפטור החלקי ממס ונהגו זילות מוחלטת בזכות זו שלו.

ביישום הוראות אלה בענייננו מסקנתי היא כי לא ניתן היה להאריך את תוקף רישיון הייבוא במקרה של התובע היות והרכב לא יובא בתוך תשעה חודשים מיום כניסתו לארץ כתושב חוזר (נספח 11 לתצהיר הצד השלישי 2).

לסיכום : התוצאה היא שדין התביעה להתקבל במלואה !.

לפניי תביעה כספית של רוכש רכב לתשלום סך של 94,850 ₪ בגין הפרת הסכם למכירת רכב ובגין עוגמת נפש.

בתביעה עתר התובע לחיוב הנתבעת לביטול עסקת מכר, להשבת הרכב והשבת התמורה בשל הטעה והפרת חובת הגילוי, זאת בנוסף לתשלום פיצוי בגין הפרת הסכם ועוגמת נפש; היבואנית נתבעה בעילה של אחריות ישירה לפגם ברכב במסגרת תקופת האחריות המקנה לתובע זכות להחלפת הרכב (להלן: "התביעה המקורית").

...

לאור המסקנה אליה הגעתי מצאתי לנכון לקבל ההודעה לצד ג' בחלקה ולקבוע כי ספדי יישא בתשלום לנתבעת בשיעור של 40% מסכום הפיצויים שבו תחויב הנתבעת לשלם לתובע.

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע פיצוי כספי בגין הפרת ההסכם למכירת הרכב בסך של 46,340 ₪ במעוגל (בשקלול להיום).

עסקינן בתביעה להשבת כספים שהתובע שילם לצורך ייבוא אישי של רכב לישראל ולפיצויים בגין הפרת הסכם.

...

סוף דבר מכל האמור הנתבעים, יחד ולחוד, ישלמו לתובע סך של 90,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה (29.12.2020) ועד התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעים, יחד ולחוד, לתובעת את אגרת המשפט ששולמה וכן הוצאות משפט ושכר טרחת עורכי דין בסך 30,000 ₪.

סכום אותו אני קובעת כסכום סביר ומידתי בנסיבות העניין, ובכלל זה בהתחשב בתוצאות ההליך שנוהל עד תום, בסכום התביעה ובכך שרק לאחר הגשת התביעה הושב לתובע סך של 110,000 ₪ מתוך סכום התביעה ויתרת כספו של התובע לא הושב לו במשך שנתיים.

השבת כספים מכוח ההסכם לייבא רכב עבור הנתבע אין מחלוקת בין הצדדים על כך שביום 1.11.19 נחתמו בין התובע לבין הנתבע הסכם למתן שירותי יבוא רכב וכתב הזמנה (להלן – "ההסכם" ו – "כתב ההזמנה" לפי העניין, עמ' 22-21 לפרוטוקול, נספח ג' לכתב התביעה).

בעיניין זה נקבע כי: "חובת השבה, אינה גורעת מזכותו של הנפגע לתבוע פיצויים בגין הפרת החוזה, כולל פצויי קיום. פצויי קיום נועדו להציב את הנפגע בנקודה בה הוא היה אילמלא הופר החוזה. בכך באה לידי ביטוי ההגנה שפורש המשפט על אינטרס הציפייה של צדדים לחוזה [...]. ביטול החוזה ובצוע השבה אינם שוללים את זכותו של הנפגע לקבל פיצוי על הרווח שנימנע ממנו בשל כך שהחוזה לא קוים. מובן, כי בקביעת שיעור הפצוי יש להיתחשב בכך שהייתה השבה. אינטרס הקיום מתייחס לפער שבין מצבו של הנפגע לאחר ההפרה לבין המצב שהוא היה אמור להיות בו אילו לא ארעה הפרה. מצבו של הנפגע לאחר ההפרה מכיל גם את העובדה שבוצעה השבה. אי היתחשבות בנתון זה עלולה להביא לכפל פיצוי. אולם, בחירתו של הנפגע לבטל את החוזה, ועמידתו על זכות ההשבה הצומחת מכך, אינה פוגעת בעצם זכותו לתבוע גם פיצוי שיגן על האנטרס שלו כי מלכתחילה היה החוזה מקוים." (ר' ע"א 8946/04 Warner Bros.

...

מקובלת עליי טענת התובע בסיכומיו כי הנתבע הפר את חובתו לנהוג בתום לב במו"מ לכריתת חוזה וחייב לפצותו בגין הנזק שנגרם לו בשל כך (ס' 12 לחוק החוזים (חלק כללי), התשל"ג-1973 (להלן – "חוק החוזים"), וניתן אף לראות בהסכם ובכתב ההזמנה משום הסכם המותנה בתנאי מתלה (הגעת הרכב לארץ) שהנתבע עצמו מנע את קיומו ואינו זכאי להסתמך על אי-קיומו (ס' 28 לחוק החוזים).

כאשר התנאי המתלה אינו מתקיים, גם אם אי התקיימות התנאי נעוצה בהתנהלות הנתבע, הרי משלא ניתן עוד לקיים את ההסכם אין מנוס מלהורות על ביטול החוזה ועל חובת ההשבה הקמה מכוח ס' 9 לחוק התרופות (השוו לניתוח המשפטי המאלף של כל אחד משופטי ההרכב בע"א 1156/10 האס נ' חברת הבונים בקרית משה בע"מ, פ"ד סו(1) 167 (2012), להלן – "עניין האס").

סיכום מכל הטעמים שפורטו לעיל, התביעה מתקבלת במלואה.

לפני תביעה כספית בסך 360,871 ₪, להשבת כספים ששלמו התובעים לנתבעים, במסגרת הסכם לרכישת רכב וייבואו ארצה, ולפצוי בגין הוצאות ונזקים שנגרמו לתובעים, מחמת הפרת ההסכם.

אין חולק כי רישיון הייבוא של הנתבעת הותלה מיום 31.8.21 ועד 31.12.21 ומשרד התחבורה סרב להנפיק רישיון ייבוא לרכב, עבור בקשות שהנתבעת הגישה בתקופה זו. אין חולק שהרכב לא נימסר לתובעים עד מועד הגשת התביעה.

...

התנהלות כפי שהנתבע העיד עליה, כאילו הנתבעת ישבה בחבוק ידיים בקשר לכספים ששילמה באוגוסט 2021 ועד יולי 2023, אינה סבירה לשון המעטה, אינה מתקבלת על הדעת ואיני מקבלת גרסתו זו. מכאן, שאין כל מקום לטענת הנתבעים כי תנאי לביטול העסקה הוא תשלום סכום הפיצוי המוסכם, לפי סע' 8 להסכם.

לאור כל האמור, אני סבורה שההסכם התבטל או בוטל כדין.

אני סבורה כי התובעים לא הוכיחו תשלום הוצאות בסך כ- 17,000 ₪ לפי הנטען בתביעה, ודין טענה זו להידחות.