תביעה כספית לביצוע שיקים משוכים מחשבון משותף

לאורך כל ההיתקשרות בין הצדדים שולם לו בשיקים משוכים מהחשבון המשותף.

שלישית, ניזאר הסביר בעדותו כי כוונתו בשיחה עם אשר שהוקלטה לגבי תשלום אותם 100,000 ₪ כמקדמה היתה שהכסף שולם לפני גמר ההיתחשבנות ולא תחילת לפני ביצוע העבודות: "ש. תסביר לבית המשפט מה הסיבה שנתת מקדמה לפני שהתחילו עבודות המסיק

בעיניין זה אפנה לפסק הדין ) 690/98 צדקה נ' ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר בע"מ (11.1.1999): "אנו רואים שיש לנו חותם על שיק, הוא המערער מס' 1, וכי החותם איננו מיתכחש לחתימתו. ציון שמה של המערערת מס' 2, בא מכח סעיף 11(א) לחוק שיקים ללא כסוי, התשמ"א -1981; העובדה ששם המערערת מופיע על גבי השיק, לא יכולה להעיד, אפילו כלפי צד ג', על גובה ההרשאה או על הרשאה בכלל לענין המסויים, מה גם ששני שמות משותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דוקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות או על הסדרים אחרים... אם לכך נוסיף את העובדה שפסק דין רינסקי לא בא לשנות לגמרי הילכות יסוד, במובן זה שבסיס פקודת השיטריות עדיין נותר כשהיה, קרי: חיוב כל מי שחתם על שיק, כי אז נגיע למסקנה, שברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית, קובע שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד ולא מעבר לכך" [ההדגשה הוספה – מ.ג'.מ.].

...

בעניין זה אפנה לפסק הדין ) 690/98 צדקה נ' ד.ד.ד. חברה לעבודות עפר בע"מ (11.1.1999): "אנו רואים שיש לנו חותם על שיק, הוא המערער מס' 1, וכי החותם איננו מתכחש לחתימתו. ציון שמה של המערערת מס' 2, בא מכח סעיף 11(א) לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א -1981; העובדה ששם המערערת מופיע על גבי השיק, לא יכולה להעיד, אפילו כלפי צד ג', על גובה ההרשאה או על הרשאה בכלל לענין המסויים, מה גם ששני שמות משותפים על גבי טופס של שיק לא יכולים להעיד דווקא על הרשאה, אלא על פתיחת חשבון לצורכי נוחות או על הסדרים אחרים... אם לכך נוסיף את העובדה שפסק דין רינסקי לא בא לשנות לגמרי הלכות יסוד, במובן זה שבסיס פקודת השטרות עדיין נותר כשהיה, קרי: חיוב כל מי שחתם על שיק, כי אז נגיע למסקנה, שברגע שבית משפט, מבחינה עובדתית, קובע שיש חותם אחד על שיק, וכשאדם נוסף ששמו מופיע על השיק לא חתם עליו בשום צורה שהיא, אז זכות התביעה השטרית היא כלפי החותם בלבד ולא מעבר לכך" [ההדגשה הוספה – מ.ג'.מ.].

אוסיף כי טענת התובע להטלת חבות על הנתבעת מכח חזקת השיתוף נדחית גם היא.

בעניין זה אפנה לע"א 1967/90 גיברשטיין נ' גיברשטיין (15.9.1992) סיכום: התביעה נגד הנתבע מס' 2 מתקבלת במלואה והתביעה נגד נתבעת מס' 1 נדחית במלואה.

טענות הצדדים טענות התובע התובע טוען שבין השנים 2006-2011 העביר לנתבעים כספים בסכום כולל של 209,000 ₪ בהזדמנויות שונות, חלק בשיקים משוכים מחשבונו, חלק בשיק משוך מחשבונו של אחר, וחלק במזומן.

באופן מעשי השיק הועבר לידי הנתבע באמצעות מכר משותף – מר ניסים חליווא – אצלו השאיר התובע את השיק והורה לו להעביר אותו לידי הנתבע.

עוד טוען התובע בהקשר זה שלאחר שהשיק הוצג לפרעון וחזר בשל אי כסוי מספיק פתח הנתבע תיק הוצל"פ נגד מר קיסוס (שמחשבונו נמשך השיק) לבצוע השטר.

יש לציין שבכתב התביעה טען התובע שב-2009 הסכימו הצדדים שכל הכספים שיתקבלו משיק זה שייכים לתובע וניתנים לנתבע כהלוואה.

...

הנתבעים השתדלו בכל כוחם להכניס את הסכסוך המשפחתי אל כותלי בית המשפט אך אני סבורה שאין זה ראוי ואין זה רלוונטי לבירור התובענה.

נוכח עדותו של התובע שהייתה מהימנה בעניין זה, והסתירות הרבות בגרסתו של הנתבע, הרי שאני קובעת כי הסכום ניתן כהלוואה.

על כן אני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובע סך של 90,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום שבו קיבל כל תשלום ותשלום ממר קיסוס בהוצאה לפועל.

על כן הנתבעים ישלמו לתובע כדלקמן: א. סך של 3,500 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 5.8.08 ב. סך של 15,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 15.10.18 ג. את מלוא הסכומים שגבה הנתבע במסגרת הליכי ההוצאה לפועל בשל תיק 12980/07 בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו נגבה כל סכום וסכום.

בהתנגדותו טען בקסיס כדלקמן: בחודש ינואר 2014 ביקש ממנו פרץ לסייע לו כלכלית על ידי כך שימסור לו שיקים משוכים מחשבונו , וזאת על חשבון הכנסות עתידיות מדמי שכירות של נכס משותף.

מאחר ופרץ כפר שהיה חייב לבקסיס כספים וטען כי פעילות גילגול וניכיון השיקים נעשו כדי לסייע לבקסיס, קבע בימ"ש קמא כי יש בכך הכחשה של הטענה כי פרץ לווה בעיסקת ההלוואה נשוא שיקים אלו ולפיכך, יש לבחון את עיסקת היסוד ועל בקסיס להוכיח כי בוצעו ההלוואות שלטענתו נתן לפרץ בימ"ש קמא קבע כי לא הובאו על ידי בקסיס ראיות כי כל השיקים שנמשכו על חשבונו לטובת צדדי ג', אמנם הוסבו כדין ונפרעו לחשבונו של פרץ.

בת.א. 31433-02-16 – בקשה ראשונה לבצוע שיקים – אנו מקבלים את העירעור ומבטלים את החיוב של בקסיס בגין השיקים נשוא תביעה זו. בת.א. 38931-02-16 אנו מבטלים את חיוב החברה בגין שני השיקים הראשונים, כאמור בסעיף 59(1)ו-(2) לפסק דינו של בימ"ש קמא .

...

ע"א אליהו בקסיס וא.ב. העמק בנין 2006 בע"מ נ. מאיר פרץ: בת.א. 29873-05-16 – תביעת בקסיס נ. פרץ – אנו מקבלים את ערעור בקסיס וקובעים כי בנוסף לסכומים אותם חוייב פרץ לשלם לבקסיס, כאמור בסעיף 56 לפסק דינו של בימ"ש קמא, פרץ ישלם לבקסיס את הסכום של 270,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק החל מיום 15.9.15 (אמצע תקופת מועדי הפרעון של שיקים 1-8 ) .

בת.א. 31433-02-16 – בקשה ראשונה לביצוע שיקים – אנו מקבלים את הערעור ומבטלים את החיוב של בקסיס בגין השיקים נשוא תביעה זו. בת.א. 38931-02-16 אנו מבטלים את חיוב החברה בגין שני השיקים הראשונים, כאמור בסעיף 59(1)ו-(2) לפסק דינו של בימ"ש קמא .

בנוסף -אנו מחייבים את פרץ לשלם לבקסיס שכ"ט עו"ד בסכום של 30,000 ₪ ומע"מ. העירבון שהופקד על ידי בקסיס בע"א 16443-05-20, יוחזר לו באמצעות בא כוחו.

אף אין חולק, כי עד שהתגלעה המחלוקת בין הצדדים, היו ביניהם יחסים טובים מאוד, לרבות בילויים משפחתיים משותפים.

ההפקדות לחשבון אשר בעיניינן טוען התובע כי מדובר בכספי הלוואה בוצעו לחשבון המנוחה ריא בנק מרכנתיל כפר יאסיף, וחלק מהשיקים שלטענת התובע פרע במקום הנתבעים היו משוכים מחשבונה זה של המנוחה ריא.

אציין, כי בעדותו לא ידע התובע למסור פרטים על אודות הקפם הכספי של השיפוצים שביצע בבית הנתבעים, והפנה לכתב התביעה (שורות 21-22), וכאשר נישאל על מה הוא תובע 76,000 ₪ השיב: "לא רק עבור העבודות, זה גם על השיקים שלה שעזרתי לה לשלם" (שורה 24), ובהמשך אף ציין כי אם החוב הוא כ-80,000 ₪, אזי כ-30,000 ₪ מתוכו זה עבור העבודות שביצע, ו-50,000 ₪ - עבור העזרה הכספית שנתן לנתבעים (שורות 25-31).

...

כפות המאזניים מעוינות, ובשל כך – דין תביעתו של התובע להידחות.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

התובע ישלם לנתבעים הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 10,000 ₪.

התובעת הגישה לבצוע 3 שקים משוכים מחשבונו של הנתבע בסך 12,600 ₪ כל אחד מהם, לפקודת התובעת ומועד פרעונם ליום 12.2.19, 14.3.19 ו 26.3.19.

עוד מיפרט האב כי בוצעו העברות כספים לחשבון הבנק של התובעת ביום 13.7.18, 13.8.18 ו 13.9.18 כל אחד בסכום השווה לסכום דמי השכירות החודשיים אך אלו לא הגיעו לחשבון הבנק של התובעת ולפיכך, בוצעה העברה נוספת בסכום הכולל ביום 19.10.18.

ההלכה הכללית היא כמאמר בית המשפט שם: "המכנה המשותף לדרכי הוכחה אלה הוא קיומם של יסודות ראייתיים חצוניים למסמך שבמחלוקת, השופכים אור על זכות עורך המסמך או החתום עליו. אין די במסמך עצמו כדי ללמד, ולו לכאורה, מיהו החתום עליו, והצד אשר עליו מוטל נטל השיכנוע חייב להניח נדבכים ראייתיים נוספים, אשר ביחד עם המסמך יהיה בהם די כדי להרים את הנטל האמור". "נדבכים ראייתיים" אמר בית המשפט, רצוי חצוניים, לאו דוקא אלו שצוינו לעיל.

סוף דבר אם כך, הוא כי הנני מקבלת את התביעה ודוחה גרסת הנתבע לפיה זויפה חתימתו על פני השקים.

...

אינני מקבלת את גישת ב"כ הנתבע לפיה על בית המשפט להסתמך אך ורק על דרכים אלו ואם לא התקיימה אחת מהן לפחות – דין התביעה להידחות כטענתו.

סוף דבר אם כך, הוא כי הנני מקבלת את התביעה ודוחה גרסת הנתבע לפיה זויפה חתימתו על פני השקים.

הנתבע ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל. ניתן היום, ט"ז סיוון תשפ"א, 27 מאי 2021, בהעדר הצדדים.