תביעה כספית חוזית ושטרית להחזר הלוואה וערבות

בנוסף, הוגשה על ידי התובע, מר מייזליץ, תביעה כספית בתיק 62886-11-15 כנגד כל הנתבעים כאן, על סך 414,000 ₪, כאשר עילות התביעה הנן חוזית, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.

בקשר להלוואה, נימסרה ערבות אישית של אלופי, וכן נימסרו לתובע, לצורך פרעון ההלוואה, שיקים של מקבלי ההלוואה, מישפחת ברכה, שיקים לבטחון של הנתבעת 3 ושיקים לבטחון של גזית.

אין מקום לקבוע, שהתובע ,כצד הקרוב לשיקים שקבל, ו/או בעילה אחרת נשוא כתב התביעה הכספי, זכאי להחזר אותה הלוואה מן הנת'.

בהיעדר קביעה והוכחה, שמי מן הנת' היה שותף או מיודע ו/או אישר מלכתחילה ו/או בדיעבד את פעולת אלופי בשיקים שהחזיק ולצרכים אחרים, איני רואה מקום לקבוע, שאך ורק, ובשל עצם השמוש ב"פלאטפורמה", חשבון הנת' 1, כ"צנור" להעברת הכסף, חלה חובה מכוח עילה שטרית ו/או אחרת לחיוב מן הנת', בסכומים הנדרשים בשל הלוואה זו. סוף דבר בגין סדרת השיקים המודפסים מספר 0325 ועד 0335 ע"ס 11,809 ₪ ז.פ. 27.5.15 ועד 27.3.16, וכאשר השיק הראשון 325 הוגש בתיק 33495-09-15, ו - 10 שיקים נוספים בתיק 21656-08-16, אני מחייב את הנת' 3 לשלם לתובע את יתרת קרן ההלוואה ובסך 58,292 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 27.5.15 (יום החזר השיק הראשון בסדרה) ועד לתשלום בפועל, יתרת סכום החוב בתיק הוצל"פ מס' 512269-04-16 יעודכן לסכום זה. במידה ובתוך 30 יום, מקבלת פסה"ד לא ישולם החיוב המעודכן, יימשכו ההליכים בתיק.

...

נטען כי לגבי ההלוואה הראשונה בסך 200,000 ₪, קיים השתק שיפוטי, שכן התובע לא מזכיר הלוואה זו כלל בתלונתו במשטרה, וביחס למעללי אלופי, מה שמלמד, שאין גם ממש בטענות ביחס לנתבעים כאן, ובהקשר זה. הכרעה לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים, לרבות דיון לניסיון מיצוי הסדר שלא עלה יפה, אני מחליט לקבל את התביעה, בקשת הביצוע כנגד נת' 3, ובקשר לשיקים נשוא ההלוואה הראשונה, ע"ס 200,000 ₪, באופן חלקי, וכאשר התביעה מתקבלת בערכי קרן ההלוואה, 200,000 ₪, פחות הסכומים ששולמו ונפרעו, ב-12 השיקים הראשונים שנמסרו בקשר אליה, בסך 141,708 ₪, כך שנקבעת יתרת קרן לתשלום בסך של 58,292 ₪ , בה תחויב הנתבעת 3.

התביעות בתיק 46940-03-15 ובתיק 33495-09-15 נדחות, ולמעט לגבי שיק 325 שבתיק 33495-09-15 (וכאמור לעיל).

התביעה הכספית בתיק 62886-11-15 נדחית.

התביעה בקשר לסדרת השיקים המודפסים כאמור בסעיף 1 התקבלה בחלקה, ויתרתה נדחתה, משכך כל צד יישא בהוצאותיו בהקשר זה. בגין דחיית שאר בקשות הביצוע והתביעה הכספית, ישלם התובע לנת', ביחד ולחוד, סך של 75,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

לא זו אף זאת, מכיוון שהתביעות שטריות, העדר גמר חשבון לגבי כל תשע ההלוואות, ומחדלים נוספים של הנתבעים כגון תעוד לקוי של ההיתחשבנות עם המלווה והשארת השיטריות שנועדו להבטיח החזר ההלוואות בידי התובע, למרות שלטענת הנתבעים ההלוואות ניפרעו, יצרו יתרון ברור לתובע כפי שיפורט בהמשך.

לשאלת בימ"ש ממתי פיצוי מוסכם בגין הפרת הסכם הוא פיצוי בגובה 200%, ענה ב"כ התובע "חוק הלוואות חוץ בנקאיות לא חל על לווה שהוא חברה בע"מ." התובע נישאל בחקירתו הנגדית, האם זה נכון לומר כי הוא מלווה חוץ בנקאי בשוק אפור וענה "לחלוטין לא. אני נפגע מזה שאתה מנסה להכפיש אותי". כשנשאל האם זה לא נכון לומר כי הוא מתפרנס מהלוואות חוץ בנקאיות, "זה לא נכון לומר". בפני התובע הוצג מכתב בדואר מקוון ששלח לעו"ד גלברט שצורף כנספח כח לתביעתו, והוא נישאל איך תשובותיו מתיישבות עם אותו מכתב, התובע השיב "... מדובר פה בתכתובת מיולי 2013 שסותרת לחלוטין את הטענות של עו"ד חריף לגבי היותי בעסקי הלוואות משנת 2001 שזו טענתו לאורך כל הדרך ורוצה לשחרר את מרשו מהחזר ההלוואות שנתתי על בסיס חברי. אני נשאלתי על ידי בא כוחי איך אני נותן כל כך הרבה הלוואות לחברים אז הסברתי לו בזמנו שלפעמיים בחיי בשהותי בחו"ל שלחו לי יד וחילצו אותי מצרות צרורות אנשים חצי זרים בגלל שנכונו לתת לי הלוואה ולחץ אותי וזה נחרט אצלי העוצמה של התופעה של העזרה. במייל שואלים אותי למה אני נותן הלוואות אמרתי שאני רוצה לסלק את כל נושא ההלוואות לאחר לידת (מחמת צינעת הפרט נמחקו מספר מילים- ע.ה.") כי אני צריך את הכסף".

לנתבע לכאורה יש שני כובעים, אחד כלווה והשני כערב להתחייבויות התאגיד ע"י העמדת שטר שנמשך מחשבונו לצורך הבטחת החזר ההלוואה שהוא והתאגיד לוו ביחד.

אילו התביעות היו חוזיות, ניחא, אולם נטל הבאת הראיות והשכנוע בתביעות שטריות מונח לפתחם של הנתבעים.

...

התוצאה היא שמכוח היותו של הנתבע ערב לא רק להתחייבותו כלווה, אלא גם להתחייבות התאגיד, יש לחייב אותו במלוא סכום ההסכם החוזי, לרבות רכיב ה"רבית הסמויה" המכונה פיצוי.

התוצאה היא שבתיק 13734-08-14 יש לחייב הנתבעת, מושכת השטר, לשלם לתובע הסך של 80,000 ₪ בגין הסכם ההלוואה הראשון בזמן, מיום 23.1.11,דהינו סכום קרן ההלוואה שנטל הלווה.

סוף דבר אשר על כן, התוצאה היא כי בתיק 13734-08-14 בימ"ש מחייב הנתבעת לשלם לתובע הסך של 80,000 ₪ צמוד כדין מיום הגשת השטר לביצוע ובתיק 32413-08-14 בימ"ש מחייב הנתבע לשלם לתובע הסך של 100,000 ₪ צמוד כדין מיום הגשת השטר לביצוע.

כעת לתביעות ההדדיות של הצדדים המונחות בפני: ת.א. 67155-03-17: תביעה כספית חוזית על סך 8,948,243 ₪ שהוגשה בסדר-דין מקוצר לחיוב הנתבעים – עדירן, ארז ורבקה בתשלום קרן ההלוואה וסכום ההחזר, פרי ההתחייבויות שבהסכם, בתוספת הפרישי ריבית והצמדה.

פלג מנועה מלממש את שטרי הבטחון של עדירן בסך 3,500,000 ₪ כל אחד, הואיל ואלו נועדו להבטיח עמידה בתנאי הסכם ההלוואה אשר נזנח, והיא אינה זכאית גם לסכום ההחזר – ריווחי המיזם המעוכב, שלא מומש וטרם יצא לדרך.

בנגוד למצג עדירן, רכישת המקרקעין לא חייבה מתן דירות תמורה ויכולה הייתה להעשות בשני אופנים: תשלום למפונים במזומן תוך שימוש בכספי ההלוואה ולחילופין מתן ערבויות בהתאם להוראות הסכמי הפינוי.

...

" הואיל ועדירן התקשו בקבלת מימון לשם ביצוע התשלום בסך 3.5 מיליון ₪ התקיים ביום 07.09.2016 דיון בפני כב' השופט ח' שרעבי, שבסופו נקבע כדלקמן: "בכל הקשור לשיק הראשון בהתאם להסכמות שבין הצדדים וההחלטה מיום 22/5/16 אין מניעה כי המשיבים (פלג ס.ג'.) יהיו רשאים לפעול לגבייתו...לשון אחרת, צו המניעה הארעי שניתן על ידי כב' השופט ג'יוסי ביום 26/4/16, לא תחול על השיק הראשון, אשר מספרו 1196, בשיעור של 3.5 מיליון ₪, אשר למעשה מהווה את החזר קרן ההלוואה, והבטוחות שניתנו לגביו במסגרת הסכם ההלוואה. לגבי השיק השני (התמורה להלוואה) יגישו הצדדים סיכומים..." בדיון מאוחר יותר מיום 29.06.2016 שהתקיים בכל הנוגע להמחאה השנייה קבע כב' השופט שרעבי כדלקמן: "...סיכויי התובענה אינם קלושים וראויים להתברר במסגרת התיק העיקרי. לשון אחרת- קיימת עילת תביעה לכאורה. אי מתן צו המניעה, עלול לגרום למבקשים קושי כספי ניכר, באופן שעלול לפגוע גם בפעולתה העסקית של המבקשת. מכאן כי מאזן הנוחות נוטה לטובת המבקשים...בנסיבות אלה סבורני כי יש הצדקה להותיר את צו המניעה הארעי שנותר על כנו בנוגע לשיק השני ולמימוש הבטוחות לגביו בהתאם להסכם, ולהפכו לצו מניעה זמני, עד למתן פסק דין בתובענה העיקרית". עיקר ההחלטות שניתנו בת"א 67155-03-17: ביום 30.03.2017 הוטל עיקול זמני לטובת פלג על זכויות עדירן להבטחת תשלום סך של 7 מיליון ₪.

נוכח האמור, ומכח סעיף 11 (ב) לחוק החוזים תרופות: "הופר חיוב לשלם סכום כסף, זכאי הנפגע, ללא הוכחת נזק, לפיצויים בסכום הריבית על התשלום שבפיגור, מיום ההפרה ועד יום התשלום, בשיעור המלא לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, אם לא קבע בית המשפט שיעור אחר", אני קובע, כי פלג זכאית לריבית, לפי חוק פסיקת ריבית, תשכ"א-1961, וכן להפרשי הצמדה החל מיום הפרת ההסכם, 14.04.2016.

על יסוד כל האמור לעיל, מסקנתי היא, שדין תביעתהּ של עדירן ב-ת.א 46123-04-16 להידחות, כמו גם התנגדותהּ למימוש ההמחאות שניתנו לבטחון ב-ת.ט. 67850-11-16.

אני מחייב את הנתבעים בתיק ת.א. 67155-03-17, כל אחד לחוד וכולם יחד, בתשלום שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 234,000 ₪ (כולל מע"מ) וכן השבת אגרת תביעה שתחושב באפן יחסי לסכומים שנפסקו לטובתה כמפורט לעיל.

בנוסף, הוגשה על ידי התובע, מר מייזליץ, תביעה כספית בתיק 62886-11-15 כנגד כל הנתבעים כאן, על סך 414,000 ₪, כאשר עילות התביעה הנן חוזית, עשיית עושר ולא במשפט, הפרת חובה חקוקה ורשלנות.

בקשר להלוואה, נימסרה ערבות אישית של אלופי, וכן נימסרו לתובע, לצורך פרעון ההלוואה, שיקים של מקבלי ההלוואה, מישפחת ברכה, שיקים לבטחון של הנתבעת 3 ושיקים לבטחון של גזית.

אין מקום לקבוע, שהתובע ,כצד הקרוב לשיקים שקבל, ו/או בעילה אחרת נשוא כתב התביעה הכספי, זכאי להחזר אותה הלוואה מן הנת'.

בהיעדר קביעה והוכחה, שמי מן הנת' היה שותף או מיודע ו/או אישר מלכתחילה ו/או בדיעבד את פעולת אלופי בשיקים שהחזיק ולצרכים אחרים, איני רואה מקום לקבוע, שאך ורק, ובשל עצם השמוש ב"פלאטפורמה", חשבון הנת' 1, כ"צנור" להעברת הכסף, חלה חובה מכוח עילה שטרית ו/או אחרת לחיוב מן הנת', בסכומים הנדרשים בשל הלוואה זו. סוף דבר בגין סדרת השיקים המודפסים מספר 0325 ועד 0335 ע"ס 11,809 ₪ ז.פ. 27.5.15 ועד 27.3.16, וכאשר השיק הראשון 325 הוגש בתיק 33495-09-15, ו - 10 שיקים נוספים בתיק 21656-08-16, אני מחייב את הנת' 3 לשלם לתובע את יתרת קרן ההלוואה ובסך 58,292 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מיום 27.5.15 (יום החזר השיק הראשון בסדרה) ועד לתשלום בפועל, יתרת סכום החוב בתיק הוצל"פ מס' 512269-04-16 יעודכן לסכום זה. במידה ובתוך 30 יום, מקבלת פסה"ד לא ישולם החיוב המעודכן, יימשכו ההליכים בתיק.

...

נטען כי לגבי ההלוואה הראשונה בסך 200,000 ₪, קיים השתק שיפוטי, שכן התובע לא מזכיר הלוואה זו כלל בתלונתו במשטרה, וביחס למעללי אלופי, מה שמלמד, שאין גם ממש בטענות ביחס לנתבעים כאן, ובהקשר זה. הכרעה לאחר עיון בחומר ושמיעת הצדדים, לרבות דיון לניסיון מיצוי הסדר שלא עלה יפה, אני מחליט לקבל את התביעה, בקשת הביצוע כנגד נת' 3, ובקשר לשיקים נשוא ההלוואה הראשונה, ע"ס 200,000 ₪, באופן חלקי, וכאשר התביעה מתקבלת בערכי קרן ההלוואה, 200,000 ₪, פחות הסכומים ששולמו ונפרעו, ב-12 השיקים הראשונים שנמסרו בקשר אליה, בסך 141,708 ₪, כך שנקבעת יתרת קרן לתשלום בסך של 58,292 ₪ , בה תחויב הנתבעת 3.

התביעות בתיק 46940-03-15 ובתיק 33495-09-15 נדחות, ולמעט לגבי שיק 325 שבתיק 33495-09-15 (וכאמור לעיל).

התביעה הכספית בתיק 62886-11-15 נדחית.

התביעה בקשר לסדרת השיקים המודפסים כאמור בסעיף 1 התקבלה בחלקה, ויתרתה נדחתה, משכך כל צד יישא בהוצאותיו בהקשר זה. בגין דחיית שאר בקשות הביצוע והתביעה הכספית, ישלם התובע לנת', ביחד ולחוד, סך של 75,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק מהיום ועד לתשלום בפועל.

התביעה מוגשת בעילה חוזית ולחלופין בעילה שטרית והיא נסמכת על הסכם הלוואה, שיקים שמשכו הנתבעים וכספים במזומן שלטענת התובעת ניתנו על ידה לנתבעים.

אבהיר טעמיי; טענת השהוי אין בידי לקבל את טענת השהוי והויתור שמעלים הנתבעים ואת טענתם לנזק ראייתי, בשל כך שמכתב דרישה נשלח על ידי התובעת בשנת 2018 והתביעה מוגשת בשנת 2019 - כארבע (4) שנים לאחר מועד החזר הכספים על פי הסכם ההלוואה.

כך גם באישור הנתבעת בסעיף 123 לתצהירה שהיא הודיעה לעו"ד נטר שהיא "יורדת מהעניין". טענת הנתבעים כי תאריך 22.9.2015 הוא ערב יום כיפור, אין בו ללמד כי תיכתובת הדוא"ל של הנתבעת ת/1 היא פיקציה.

...

אין בידי לקבל את הטענה.

את טענת התובעת כי יש לזקוף את הכספים שהנתבעת קיבלה מעוזי גם על הנתבע משאישר בחקירתו שהיה מגיעה כל סוף שבוע וביתו ונהנה מהכספים, אינני מקבלת.

סוף דבר מכל האמור, התביעה נדחית, על כל רכיביה.