תביעה כספית ובקשה לצו עשה בגין ליקויי בנייה וחניה

מבוא תביעה כספית בסך של 495,650 ₪ ולמתן צו עשה לרישום חניה צמודה לדירה.

התביעה הוגשה בשל ליקויי בנייה בדירת המגורים שהתובעת ובעלה המנוח רכשו מאת הנתבעת, ליקויי בנייה ברכוש המשותף בבניין, לפי חלקה היחסי של התובעת, אי העמדת חדר כושר בהתאם להתחייבות הנתבעת, ומתן צו עשה לרישום חניה צמודה לדירה.

בתקנות התיכנון והבנייה (בקשה להיתר, תנאים ואגרות) התש"ל-1970 (להלן: "התקנות"), בפרק ב', שכותרתו "נגישות בנייני מגורים", נקבע שיש להקצות חניות נגישות לנכים, וכי "היתר להקמת ביניין מגורים חדש יינתן רק אם מולאו התנאים המפורטים בפרק זה (תקנה 8.251). בסעיפים 8.270 ו-8.271 לתקנות הנ"ל הוסדרו הכללים לגבי הקצאת מקומות חניה נגישים, המיועדים לנכים, בבניין מגורים חדש.

...

התובעת טענה בכתב התביעה לגבי זיכוי כספי בשל אי התקנת מתקן חימום בגז והתקנת דוד חשמלי על ידי הרוכשים, אך לא ציינה את סכום הזיכוי, לא העלתה את הטענה באופן מפורש בתצהיר עדותה, לא הפנתה לראיות בעניין זה, לא העלתה את הטענה בסיכומיה, ומשכך דינה להידחות.

התובעת טענה שניאותה לחתום על הסכם המכר מכיוון שנסמכה על המצג לגבי קיומו של חדר כושר פעיל בבניין אך אין בידי לקבל את הטענה.

סבורני שיש מקום לפסוק לתובעת פיצוי בגין עגמת נפש בשים לב לממצאי המומחה לגבי ליקויי הבנייה, אי הנוחות שתיגרם לה בעת ביצוע התיקונים, והתנהלותה של הנתבעת בנוגע להקצאת החניה הנגישה.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה מתקבלת בחלקה והנתבעת תשלם לתובעת את החיובים הכספיים הבאים- סך של 30,347 ש"ח (ליקויי בנייה- 22,347 ₪; עגמת נפש- 8,000 ₪) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד לתשלום בפועל.

בבית המשפט העליון בשבתו כבית משפט לערעורים אזרחיים רע"א 7602/22 לפני: כבוד השופטת ר' רונן המבקשת: אלעד ישראל מגורים החדשים בע"מ נ ג ד המשיבים: 1. נציגות הבית המשותף מרחוב זנגוויל 1 ירושלים 2. רחל וולף 3. יונה ישראל 4. אברהם יוחאי אסודרי 5. דוד גיא קליגמן 6. אורה חיה קליגמן 7. זהורית צדוק 8. יורם צדוק 9. ד"ר לאוניד מרגוליס 10. אירינה מרגוליס 11. יעקב קוך 12. עדינה קוך 13. חנה (פליגלמן) גרטנר 14. זאב גרטנר 15. טליה הורוביץ 16. צבי הורוביץ 17. תמר אלמליח 18. אסתר ליברמן 19. עמנואל ליברמן 20. ד"ר מתן מקייטן 21. הדס מקייטן 22. שקד יהודה 23. פיי בלאו 24. גלעד רונן דלרוזה 25. מיכל רונן דלרוזה 26. אדית בר לוי 27. **** לוי חוטר 28. פנינה חוטר 29. יעקב כהן 30. מרלן פורטונה כהן 31. חשדר היובל בע"מ 32. ד"ר דוד כהן 33. חיים חובב 34. מלכה חובב 35. יצחק פינסון 36. אירנה ורחוגלייד בקשת רשות ערעור על החלטת בית המשפט המחוזי תל אביב-יפו מיום 29.9.2022 בת"א 10513-12-20 ובת"א 24381-12-21 שניתנה על ידי כב' השופט ג' הס בשם המבקשת: עו"ד אלון יואלי; עו"ד יניב גורליק; עו"ד דנה שרון בשם המשיבים 32-1 ו-36-35: עו"ד בר-און כהן בשם המשיבים 34-33: עו"ד אריאל ינובסקי ][]פסק-דין

ביום 26.6.2017 הגישו יצחק פינסון ואירנה ורחוגלייד (המשיבים 36-35; להלן: בני הזוג פינסון) תביעה נגד המבקשת בגין ליקויי בנייה הקיימים בדירתם (ת"א (שלום ת"א) 59366-06-17 פינסון נ' אלעד ישראל מגורים בע"מ; להלן: התביעה הקודמת).

עוד היא מוסיפה כי ההבחנה בין יכולת הנציגות לתבוע צו עשה לתיקון ליקוי ברכוש המשותף או פיצוי כספי בגובה עלות התיקון, לבין יכולתה לתבוע פיצוי בגין ירידת ערך שנגרמה לדירות או עוגמת נפש שנגרמה לבעלי הדירות כתוצאה מאותו ליקוי ממש, היא מלאכותית ועומדת בנגוד לאנטרס הצבורי שבמניעת פיצול הדיון.

לצד האמור, מציינת המבקשת כי למיטב ידיעתה טרם נפסקה הלכה בשאלה האם נציגות הבית המשותף רשאית לתבוע מכוח סעיף 69 לחוק המקרקעין סעד של פיצוי כספי בגין ירידת ערך לדירות פרטיות ובגין עוגמת נפש שנגרמו כתוצאה מליקוי ברכוש המשותף, במסגרת תביעה שעילתה ליקוי בנייה ברכוש המשותף, ללא צירוף בעלי הדירות כבעלי דין.

...

לנוכח מכלול טעמים אלה, הגעתי למסקנה כי גם בהחלטת האסיפה הכללית לא היה כדי להסמיך את הנציגות (או את בני הזוג פינסון) לפעול בשמם של בעלי הדירות בעניינים החורגים מתיקון החיפוי החיצוני של הבניין, ולתבוע נזקים אישיים שנגרמו להם כדוגמת ירידת ערך לדירתם הפרטית או עוגמת נפש.

סיכומו של דבר, משהגעתי למסקנה כי במסגרת התביעה הקודמת לא הייתה הנציגות מוסמכת להעלות בשם בעלי הדירות טענות בגין ירידת ערך דירותיהם ועוגמת נפש שנגרמה להם ולתבוע בשמם סעדים בגין נזקים אלה, מקובלת עלי מסקנתו של בית משפט קמא כי לא חל מעשה בית דין המונע מבעלי הדירות לתבוע נזקים אלה במסגרת התביעה הנוכחית.

סוף דבר: הערעור נדחה.

מיום 11.6.2023 בת"א 1888-06-20 פסק דין ביוני 2020 הוגשה תביעת המשיב כנגד המערערת בגין ליקויים בבניית הדירה שבנתה ומכרה למשיב.

הבקשה הועברה לתגובת המשיב, שטען בתגובתו שאין לחייב דייר התובע תביעה כספית לאפשר לקבלן לבצע תיקונים בדירה, קל וחומר שעה שהוברר פוזיטיבית שהקבלן קיבל אפשרות לתקן תיקונים בדירת הדייר אך בחר שלא לממש זכות זו. גם אם לא ניתנה לקבלן אפשרות לתקן ליקויים, המשמעות היא הפחתה בפצוי הכספי, במיוחד במקרה זה שבו היתעלמה המערערת מהפניות הרבות של המשיב.

עיקר נימוקי המשיב היו שמדובר בתביעה כספית שאין לתת בה צו עשה זמני, וכי המערערת קבלה אפשרות לתיקון הליקוי לפני הגשת התביעה אך לא עשתה כן. אלה הם נימוקי ההחלטה.

החניה מסתיימת בקיר שניבנה וכדי לתקן את הליקוי מבקשת המערערת להצר את הקיר, ותמוה שהיא סבורה שדי בסימון השטח ואין צורך בבניה.

...

עוד טען המשיב שאין לאפשר למערערת ביצוע תיקונים בדרך של סעד זמני.

המערערת לא עשתה כן, ואני דוחה את התירוץ שנתנה שלפיו חשבה שלא צריך שמאי כי אפשר לתקן.

על פי כל האמור, אני דוחה את הערעור.

המערערת תשלם למשיב הוצאות משפט בסך 11,700 ₪.

האם תביעה לתשלום העלויות הנדרשות לטפול בליקויי בניה ברכוש המשותף, ביחס לבניין שנימסר בשנת 2009, היתיישנה? רקע התובעת היא נציגות הבית המשותף ברח' פנחס מאירי 37, פתח תקווה.

יצוין כי מלכתחילה הוגדרה התביעה גם כתביעה לצוו עשה אולם בסיכומים הודיעה התובעת כי היא עומדת על התביעה הכספית בלבד וזאת למרות שכפי שעולה מחוות הדעת שהגישה, כמפורט להלן, הנזקים עומדים על סכום כפול מכך.

אשר לרטיבות בחניה 44 (ודוק, מדובר בליקוי שעלות תקונו היא 2,600 ₪ בלבד) ולשאלה האם ביחס לרכיב זה ניתן לטעון כי חל החריג של סעיף 8 לחוק ההתיישנות, הרי שהתשובה לכך היא שלילית.

ב"כ התובעת ביקש ללמוד מפסק הדין לעניינינו ביחס לקביעות המתייחסות לסעיף 9 לחוק ההתיישנות.

...

המחלוקות בן הצדדים מתי נמסר הרכוש המשותף? מתי נוצרה עילת התביעה? האם חל סעיף 8 לחוק ההתיישנות, תשי"ח-1958 (להלן: "חוק ההתיישנות") ביחס להתיישנות שלא מדעת? האם חל סעיף 9 לחוק ההתיישנות ביחס להודאה בקיום זכות? דיון והכרעה לאחר ששמעתי את הצדדים החלטתי כי דין התביעה להידחות נוכח התיישנותה.

המסקנה מתשובותיו של המומחה הינה כי כל הליקויים (למעט הליקוי בסע' 3.1 המתייחס לרטיבות בחניה 44) היו קיימים כבר משנת 2009, חלקם החמירו בשל חוסר טיפול.

לכן אני מקבלת את טענת התובעים לפיה חל הסייג הקבוע בסעיף 8 לחוק ההתיישנות" הנה כי כן באותו הליך נקבע פוזיטיבית, שהליקויים לא היו ידועים עד לשנת 2014 ולכן משהוגשה התביעה בראשית שנת 2020, לא חלפה תקופת ההתיישנות.

תביעה כספית לתשלום פיצויים בגין ליקויי בניה.

ביחס למחסן קבע המומחה כי קיימת בעיית איטום בהקף קירות החניה וכן קיימים שיפועים לקויים במשטח הבטון בסמוך לדלת הכניסה למחסן.

ביום 19.11.23 הוגשו סיכומי התובעים במסגרתם התייחסו התובעים לטענות הכספיות שנותרו, בהתאם להסדר הדיוני, אך עם זאת שבו ובקשו כי יינתן צו עשה המורה לנתבעת להשלים את כלל התיקונים לפי הנחיות המומחה ביחס למחסן, וזאת בהתאם להשלמת המומחה אשר הוגשה ביום 9.11.23.

...

בשים לב לכל האמור לעיל ולאחר שהבאתי בחשבון את מכלול הנתונים הרלוונטים וטענות הצדדים, אני מחייבת את הנתבעת לפצות את התובעים בסך של 6,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

סוף דבר אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעים הסך של 6,000 ₪ בגין נזקם הלא ממוני.

התביעה בגין יתר הרכיבים נדחית.