תביעה כספית בסדר דין מהיר בגין חוב על שירותי סלולר

רקע בפני תביעה כספית, בסך של 30,508 ₪, שהוגשה לבצוע בהוצאה לפועל (תיק 02-29781-14-8).

הנתבעת הגישה היתנגדות, כותרת התביעה נמחקה בהסכמה, לתובעת ניתנה ההזדמנות לתקן את כתב התביעה "ככל שתימצא לנכון, תוך צירוף האסמכתאות הרלוואנטיות לסכום התביעה". התובעת אכן צירפה מסמכים שונים, אגב גילוי מסמכים ותצהיר תמיכה, על דרך של התאמת כתב התביעה לסדר דין מהיר, אולם לא הגישה כתב תביעה מתוקן (לפחות לא מהותית: הוגש בפועל נוסח עדכני של כתב התביעה, שאין בו שינוי של ממש מנוסחו המקורי, כפי שהוגש להוצאה לפועל).

התביעה על פי כתב התביעה, חתמה הנתבעת על הסכם להספקת שירותי טלפוניה סלולארית, ביום 25.5.2010, ונותרה חייבת את סכום התביעה, כשחלק הארי (למעלה מ-90% ממנו) הוא יתרת תמורה המגיעה בעבור מכשירי טלפון שנרכשו.

הוא נידרש להשיב מדוע לא פנה לתובעת לאחר שביטל את הוראת הקבע, וראה כי הוא מחויב בסכומים גבוהים, והסביר כי היו פגישות בינו לבין נציגי התובעת שניסו לשדל אותו לחזור ולהיות לקוח של התובעת, והבטיחו לוותר על חוב של כ-30,000 ₪ אם ייאות לכך, אך הוא סירב.

לפיכך, נותר נטל הבאת הראיות על כתפי התובעת, ויש לבחון אם עמדה בו. חרף הרשות שניתנה לתובעת, כתב התביעה לא תוקן, והוא עדיין טוען, באופן מעורפל וכללי, כי הנתבעת רכשה שירותים והתחייבה לשלם על שירותים אלה, וכן על ציוד ועמלת יציאה סכומים שונים "על פי תעריפי התובעת ובהתאם לדרישותיה", וזאת על יסוד "הסכם", שהעתקו צורף לכתב התביעה.

...

ברם, כל עוד לא נגיע למסקנה שהתובעת עמדה בנטל הבאת הראיות המוטל עליה מלכתחילה, או כי נטל זה עבר אל הנתבעת מסיבות אחרות, אין נפקות רבה לטיב ראיות ההגנה, שכן לא עליה מוטל הנטל הראשוני להוכיח דבר.

מכל מקום, ויהא אשר יהא האופן בו נגדיר את חזית התביעה, אין מנוס אלא לקבוע, כי התובעת כלל לא הוכיחה ולו את יסודות תביעתה: התובעת לא הציגה מסמך מקורי כלשהו, אלא הסתמכה לכל אורך הדרך על מסמכים שהופקו מתוך מערכות המחשב שלה, בין אם אלה העתקי הסכמים (ונזכיר בהקשר זה שוב את טענות הנתבעת הנוגעות, למשל, לכך שנראה כי על חלק מאלה נעשה שימוש בנוזל מחיקה כדי לשנות את שנכתב בהם מלכתחילה), ובין אם אלה תדפיסים, חשבוניות, וכיו"ב. איש אינו יכול להעיד על נכונותם של מסמכים אלה, או על היסוד לנתונים ששימשו בסיס לחישובים ולחיובים שנכללו בהם – ואיש מטעם התובעת גם אינו מתיימר לעשות כן. הגב' אלגרנטי העידה ביושר, כי כל עדותה נסמכת על מסמכים סרוקים למערכת המחשב, ועל מסמכים שהופקו מתוכה.

תוצאה אופרטיבית התביעה לא הוכחה, אפוא, ודינה להידחות.

תביעה כספית בסדר דין מהיר שהגישה חברת תיקשורת כנגד לקוחה בשל אי תשלום בעבור שירותים ומכשירים שסופקו.

התביעה וטענות הצדדים התובעת היא חברת תיקשורת (להלן: "סלקום") שהתקשרה עם הנתבעת (להלן: "חברת ברגים") ביום 25/12/2011 בהסכם לשידרוג מספר מכשירים סלולריים וניוד עשרה קוים שהיו ברשותה בחברת פרטנר.

בהתייחס לקנס היציאה הוסכם כי ינתן "זכוי בגין חובות מעבר ומחיקת החוב מסלקום (צ"ל פרטנר – ההערה שלי א.כ.)". חברת ברגים טוענת במסגרת ההיתנגדות כי נאלצה לשלם לחברת פרטנר לפני שזו תבעה את חברת ברגים סך של 3,575 ₪ וכן סך של 3,000 ₪ לאחר שפרטנר הגישה תביעה משפטית כנגדה.

שלישית, בשיחת הטלפון שנערכה בין יניב לב לנציג שירות לקוחות של סלקום בשם ירון הטיח יניב בירון - פעם אחר פעם - כי המציאו כל המסמכים הנוגעים לזיכויים המגיעים לחברת ברגים ובמשך תקופה ארוכה עניין זה לא מטופל.

מאחר והעלות שגבתה סלקום בעבור המכשירים עד למועד ביטול ההסכם עולה בהרבה על חוב חברת ברגים בגין השמוש השוטף הרי סלקום לא זכאית לאחר קזוז סכומים אלו לסעד הכספי שאותו תבעה.

...

תוצאות ביטול ההסכם אינני מקבל את הטענה שיש להפריד בין הסכם רכישת המכשירים לבין הסכם השימוש השוטף.

לאור זאת סלקום לא יכולה להתלות בטענה שחברת ברגים לא החזירה את המכשירים עד כה. לכן אני מורה על דחיית התביעה.

אני מחייב את סלקום בהוצאות משפט לרבות שכר טרחת עו"ד חברת ברגים בסך של 8,000 ₪.

לפניי שתי תביעות בסדר דין מהיר אשר הדיון בהן אוחד.

האחת, בתיק תא"מ 67305-12-15 תביעה כספית על סך 43,533 ₪ אשר הגישה התובעת, חברת מירס תיקשורת בע"מ (להלן: "התובעת"), כנגד הנתבעת 1, עמותת "באר שבע 2008" (להלן: "הנתבעת 1/ העמותה"), בגין חוב מכוח היתקשרות ישירה ביניהן בהסכם למתן שירותים וציוד סלולרי וכן כנגד הנתבע 2, מר נחום מאיר קרליץ (להלן: "מר קרליץ/ הנתבע 2"), מכוח היותו ערב ערבות אישית להתחייבויות הנתבעת 1.

בכתב ההגנה בתיק תא"מ 11223-05-16 נטען, בין היתר, כי התובע באמצעות העמותה, רכש מהנתבעת ביום 22.8.08 11 מכשירים, חבילות דמי שימוש והתחייב להיות מנוי על שירותיה בתקופה שלא תפחת מ- 36 חודשים רצופים וכן לשלם החשבוניות השוטפות שיישלחו אליו מעת לעת.

באשר לתביעה בתיק תא"מ 11223-05-16 לאור קביעותיי לעיל, ולפיהן חברת מירס תיקשורת בע"מ לא התרשלה ולא הפרה ההסכם מצידה, ומשהוכח כי החוב בגין השירותים שניתנו על ידי התובעת לא סולק למעט הסכום שאישרה כי שולם לה, הרי שאין בידי לקבוע כי החוב סולק.

...

סוף דבר פסק דין בתיק תא"מ 67305-12-15 התובעת בתא"מ 67305-12-15 עמדה בנטל המוטל עליה להוכיח תביעתה ודין התביעה בסך 37,767 ₪ להתקבל תוך הפחתת סך של 4,283 ₪ (הסך אשר התובעת הצהירה בפרוטוקול כי שולם לה – עמ' 16 ש' 11-12 לפרוטוקול).

לאור האמור, ישלמו הנתבעים 1 ו-2, יחד ולחוד, לתובעת סך של 33,484 ₪ תוך 30 יום.

פסק דין בתיק תא"מ 11223-05-16 באשר לתביעה בתיק תא"מ 11223-05-16, הרי שדין התביעה להידחות.

לפניי תביעה כספית על סך 63,645 ₪ המתבררת בסדר דין מהיר בהתאם לפרק ט"ז1 לתקנות סדר הדין האזרחי, תשמ"ד-1984.

עם היתקדמות ההליך, צימצמה התובעת את סכום התביעה כך שיעמוד על 28,391 ₪, הנובע מיתרת חוב בגין ציוד שרכשה ממנה הנתבעת ונותר ברשותה לאחר שתמה ההיתקשרות בין הצדדים.

תמצית עובדות רלבאנטיות וטענות הצדדים התובעת הנה חברה העוסקת, בין היתר, במתן שירותי תיקשורת סלולארית.

לכן, במועד הנתוק עמד גובה החוב על 31,728 ₪ לכל היותר.

לחלופין, ניתנת אפשרות שלא להשיב את מה שהועבר אלא להעביר את שוויו בשלושה מקרים – ההשבה בלתי אפשרית; ההשבה בלתי סבירה; או הנפגע בחר בהשבת שווי – ודוק, זכות זו עומדת לנפגע בלבד; לענייננו, התובעת גבתה מן הנתבעת כספים ולכן עליה להשיב את הסכומים שגבתה מעבר לשווי השירותים שספקה בפועל (24,826 ₪).

...

דין טענה זו להידחות.

טענה זו נתמכת במכתבו של מרואן מיום 12.8.13 שם נכתב – "4) בכל הנוגע לציוד הנכם מוזמנים לקבל את הציוד מיידית או להודיענו לאן עלינו למסור את הציוד באופן מיידי." התובעת מכחישה קבלת המכתב, אולם אין בידי לקבל הכחשה זו. בשים לב למהות העסקה שעלה בידי הנתבעת להוכיח ולכך שאמנם מוצג מסמך בכתב, אשר לא מצאתי נימוק להטיל דופי בטענת הנתבעת כי נשלח בזמן אמת.

סוף דבר, אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובעת, לאחר ניכוי כל התשלומים שבוצעו, סך של 12,604 ₪.

עסקינן בתביעה כספית ע"ס 21,204 ₪ בהליך של סדר דין מהיר, בגין חוב כספי, שלטענת המשיבה לא שולם לה, עת שרכשה ממנה המבקשת מכשירים סלולאריים והתקשרה עימה בהסכם.

המבקשת טוענת בבקשתה, אשר נתמכה בתצהיר, כי אי התייצבותה לא נבעה מזלזול בבית המשפט שכן בשל תאונה קשה שעבר בנה של המבקשת ובשל תחלואת הקורונה אשר הגיעה לפתח ביתה, נאלצה לדחות דיונים ונבצר ממנה מלהגיע לדיונים ולהיפגש עם ב"כ. עוד טוענת המבקשת כי יש בפיה טענות הגנה טובות כנגד התביעה שכן בכל הזמנים הרלוואנטיים, קיבלה על ידי נציג שירות מטעם המשיבה, בשם "סלמן" מכשיר איפון 6+ בחינם וחתמה על הסכם לרכישת המכשיר ללא עלות.

...

דהיינו אף אם מתברר כי אי הגשת כתב ההגנה או אי ההתייצבות נבעו מאי הבנה, או אפילו מתוך רשלנות מסוימת מצד המבקשת ואין בכך בכדי הבעת זלזול מופגן בבית המשפט, ייטה בית המשפט להיעתר לבקשה לביטול פסק דין ולברר המחלוקת גופה במעמד שני הצדדים מבלי לשלול מהמבקשת את זכות הגישה לערכאות שהוכרה כזכות חוקתית, וכל זאת תוך ריפוי הפגם באמצעות פסיקת הוצאות.

בנסיבות אלו אני מורה כי פסק הדין שניתן בהעדר הגנה ביום 08.03.2021 יבוטל, בכפוף לתשלום הוצאות לתובע בסך של 1,500 ₪ בתוך 30 יום מהיום.