הנתבעים, בני זוג, הנתבע יליד שנת 1949, הנתבעת ילידת שנת 1950, הורים לארבעה ילדים וסבים לנכדים, להם דירה בבעלותם, בקומה השביעית בבית משותף, בעיר טבריה.
על פי כתב התביעה שכנגד, בדירת הנתבעים נגרמו ניזקי מים קשים עקב בעיות בצנרת המים והנקוז בדירתם, שחלחלו לתקרת השכן, נזקים שאילצו את הנתבעים לבצע עבודות בנייה ושיפוצים נרחבות בדירתם.
אלו הן העבודות הכלולות בהסכם: פירוק ופינוי לפי תכנית; עבודות בנייה בבלוק אשבונד לפי תכנית; אינסטלאציה חדשה כולל מרכזיה וביובים לפי תכנית; חשמל לפי תכנית ותכנית מעודכנת בהמשך; עבודות טייח לפי צריכה; עבודות ריצוף לפי תכנית; פרגולת חוץ לפי מידות מרפסת והכנה לסגירת חלונות; צבע כללי כל הבית כולל תיקונים ושפכטל כולל צביעת מעכות (כך במקור) ומשקוף ממ"ד; איטום חוץ סדק ואיטום מקלחות לפני ריצוף ואיטום בצבע חוץ כל הקירות חוץ; הנמכת גבס מתחת למזגן מיני מרכזי ומטבח לפי תכנית; ניקוזים למיזוג לפי תכנית; העברת מטבח קיים למרפסת.
התובע מצידו, הנפיק לנתבעים ביום 4/9/20 חשבונית מס/קבלה על מלוא סכום התמורה בסך 105,000 ₪ (להלן: "החשבונית"), על אף שטרם שולם לו דבר, מאחר ובעלויות השפוץ נושאת חברת ביטוח המבטחת את דירת הנתבעים.
באשר לתביעה שכנגד, הנתבעים עתרו מבית המשפט לחייב את התובע בסכום כספי בסך של 184,360 ₪, סכום המבטא לטענתם אומדן העלויות לתיקון והשלמת עבודות הבנייה והשיפוץ על פי ההסכם והתוכניות (סעיף 3 לכתב התביעה).
...
לטענת התובע, סוכם כי הנתבעים ישלמו את התמורה הכספית לידיו בהתאם לקצב התקדמות העבודות.
מסקנה זו, שהנתבעים הוציאו מעבר לסכום הכספי שנותר בידם, מבוססת על כך שחלק מהעבודות בוצעו באופן חלקי ולא מלא וסביר שהסכום שיידרש להשלמת אותן עבודות הוא סכום גבוה יותר מהסכום שנקבע בתחילה על ידי התובע, וכך גם לגבי עבודות שלא בוצעו כלל.
בהינתן האמור, בסיכומו של דבר, משאין בפני תמונה ברורה של מצב העבודות שהושלמו ואי יכולת לכמת באופן ודאי את השלמת העבודות ותיקון הליקויים, בהעדר אינדיקציות ברורות וראיות לסכום ששילמו הנתבעים בפועל להשלמת העבודות המפורטות בהסכם ולליקויים בעבודת התובע הנטענים בכתב התביעה שכנגד, ומשנקבע לעיל שחוות דעתו של אלכס אינה משקפת נכונה הוצאות אלו, ובהעדר אחיזה לטענות הנתבעים בדבר הסכומים הנתבעים על ידיהם, עם זאת, הודאת התובע ברשימת הליקויים שהיה עליו לתקן, אני סבורה שיש להעריך את הסכום שהוציאו הנתבעים על השלמת העבודות והליקויים, על דרך האומדנה, והוא ייקבע בשיעור של 40% מעבר לסכום שנותר לתשלום, קרי, על סך של 18,000 ₪.
בנוסף, לאחר ששקלתי את השיקולים הנוגעים לעניין, דחיית תביעת התובע וקבלה חלקית של התביעה שכנגד, אני מוצאת לנכון לחייב את התובע לשלם לנתבעים הוצאות משפט בסכום כולל של 3,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בסכום כספי של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ.
סיכום
אני מורה על דחיית תביעת התובע.