תביעה כספית בין חברת בטון למזמין עבודה

לאחר עיון בחומר שבתיק, הדיון וסיכומי הפרקליטים אני מחליט לקבל את התביעה, ואלו נימוקי: הזמנת העבודה ההצעה מיום 7.11.08 נושאת כותרת הצעה לבטון וטיט מס' 313538 , נספח א' לכתב התביעה סעיף 19 : "חתימת שני הצדדים על ההצעה הופכת אותה להסכם" סעיף 2 קובע: " תנאי מוקדם לאחריות החברה לחוזק לעבידות, לסוג ולכמות הבטון, יהיה מילוי כל התנאי הבאים :

התחייבות כמויות ומחירים, לא היו במחלוקת, וטענת הנתבעים בהקשר זה, ובהמשך לראיות, שם הובהר שמדובר בבטון מסוג ציפוי כורכרי, והטענות לגביו, אין בהן ליצור הגנה ביחס למוצר זה, לעניין תנאי ההזמנה , משלוח, ערבות וכיוצ"ב. גם ההתכתבות שקדמה לתביעה, מלמדת על מחלוקת בקשר לאיכות החומר ויישומו, והנחיות שניתנו, או לא, בעיניין , והנזק הכספי הנטען, ושנגרם בשל כך. זו המחלוקת לגופו שלא השתנתה, ונשלטת על פי תנאי ההזמנה שצורפו, והיו ידועים מלכתחילה , והגם שהמונח ציפוי כורכרי אינו מוזכר בהזמנה גופה, אלא רק בחשבוניות שהופקו בהמשך מכוחה.

...

אני מקבל בהקשר זה טענת התובעת , לפיה בהחלטה בבר"ל מ 27.9.12, נקבעה גדר המחלוקת בתיק, ולעניין פגמים ביציקה, ונזקים כספיים מצטברים .

נוכח כל האמור, וכאשר מדובר במחלוקת שלטעמי כנה, בה מעורבים מספר גורמים, והגם שבירורה ארך זמן, אני סבור שעל הנתבעים לשלם לתובעת את סכום קרן התביעה שבכרטסת, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק, בנסיבות איני רואה מקום לחיוב הנתבעים במלוא שיעור ריבית הפיגורים החודשית שנדרשה.

סוף דבר נוכח האמור אני מחייב את הנתבעים , ביחד ולחוד , לשלם לתובעת : סך הקרן שבכרטסת נספח ד' לתצהיר אבידן, 142,228 ₪ , ליום 18.11.10, כאשר מיום זה יישא החוב הפרשי הצמדה וריבית כחוק ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את צד ג' לשפות ולשלם לנתבעים , ובתוך 21 יום מביצוע התשלום ע"י הנתבעים, כל סכום שהנתבעים ישלמו לתובעת, לפי פסק דין זה, ובצירוף הצמדה וריבית כחוק עד למועד התשלום בפועל.

התביעה הוגשה בגין חוב כספי, בסכום החופף בקירוב סכום השיקים שנמשכו מחשבונה של החברה נתבעת 1, על שם התובעת כנפרעת.

גור מציין כי כל העבודות באתר נעשות בפיקוחו, והוא פיקח על כל החומרים שספקה התובעת לחברה.

חוות הדעת נוגעת ליחסים שבין אותו מזמין לבין החברה הנתבעת שספקה לו את הבטון, ואין בה כאמור חוט מקשר לתובעת.

אם כך, יש להבין כעת הגרסה כאילו סיפקה התובעת בטון בכלל לחברת בני מוסטפא נעמנא, אלא שאותה חברה נכנסה להליך פירוק, ולכן הפסיקה פעילותה והשיקים נשוא התביעה שולמו בגין הזמנות עתידיות שבני מוסטפא נעמנא כלל לא נזקקה להם.

...

גור טען כי לא כך מקובל במה שקשור לתשלום למחצבות דוגמת התובעת, וטענה זו מקובלת עליי.

מקובלת עליי גרסת גור כי לאחר חזרת השיקים , נפגשו הצדדים ועזאת נדרש לשלם את החוב, והוסבר לו כי במידה וירצה חומר נוסף יצטרך לשלם עליו כבר בזמן האספקה, ולא בתשלום נדחה כפי שאפשרה התובעת בעבר.

אני מקבל אפוא התביעה במלואה, וקובע כי לתובעת מעמד של אוחזת כשורה בשטרות.

הסעדים הנדרשים בתביעה ובתביעה שכנגד הסעדים הנדרשים בתביעת מאירי – סעד הצהרתי וכן סך כספי של 471,644 ש"ח מאירי עותר לסעד הצהרתי וכן סעד כספי בסך של 471,644 ₪, בהתאם לפירוט כדלקמן: סעד הצהרתי לפיו הפסקת עבודתו על ידי הנתבעת באופן חד צדדי נעשתה בחוסר תום לב בקיום חוזה כלפיו, ומבלי לאפשר לו היזדמנות נאותה לטעון כנגדה בטרם הפסקת העבודה.

במכתב מפורט שכותרתו – "הפסקת עבודה ליטוש הכנות ריצפת בטון שוק סיטוני תל אביב" (כך במקור) שטח מנכ"ל משולש צבעים שורה ארוכה של טענות כנגד מאירי והודיע – "אבקשך לחדול במיידית את כל עבודותיך בחניון" וכן "אני שומר לי את הזכות לתבוע אותך בעתיד על כל הנזקים והעלויות". באותו מכתב אף הלינה משולש צבעים על נזקים כבדים שנגרמים לה ועל פעולות חד צדדיות של מאירי וכן התלוננה על איכות עבודות הליטוש בחניון 2-.

אין מקום לקבל טענה זו. המחלוקת בין הצדדים היא מחלוקת עסקית בין בעל מיקצוע (מאירי) לבין חברה עסקית.

סעיף 3 להזמנת העבודה ציין כך – "הליטוש שיבוצע יהיה ליטוש מסיבי יותר מהסטנדרט המקובל בענף ויכלול תקוני הפרישי גבהים טפול בגליות הבטון ליטוש אזורים שלא בוצעה בהם החלקה לרבות בליטות בטון וכל הנידרש לקבלת ריצפה ישרה חלקה ואחידה". מה הוא איפוא "ליטוש מסיבי יותר מהסטנדרט המקובל"? האם תוקנו הפרישי הגבהים? האם טופלה "גליות הבטון"? כל אלה הן שאלות שהדרך להוכיח אותן היא באמצעות מומחה מטעם משולש צבעים אשר יוכל לחוות דעתו ביחס לליטוש.

יש לך אזשהו הסכם עבודה, שמראה שההתקשרות איתם נעשתה בסמוך לזה שמאירי יצא? איך אני יכולה לדעת שבאמת נאלצת לעשות את זה בגלל ליקויים שהיו של מאירי, ומה נידרש מאותן חברות, אוקי? בדיוק כשם שאתה אומר שיש לך הסכם הזמנת עבודה מול מאירי, הרי, אתה מעלה על הכתב, ואפילו אתה מיפרט לפרטי פרטים מה אתה דורש, איך אני יכולה לדעת שדרשת שיתקנו ליקויים של מאירי? איפה זה מופיע? מלבד ההצהרה שלך.

...

חלק חמישי – סוף דבר ביחס לתביעה ולתביעה שכנגד לאור כל האמור לעיל וריכוז האמור בסעיפים 12.3 ו-20.2 לעיל, אני קובע כדלקמן: התביעה העיקרית שהוגשה על הסך של 471,644 ש"ח מתקבלת בחלקה ואני מחייב את הנתבעת, משולש צבעים בע"מ, בתשלום הסך של 70,200 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 6/11/2016 ועד למועד התשלום בפועל.

התביעה שכנגד שהוגשה על הסך של 600,000 ₪ - נדחית.

אני מחייב את הנתבעת והתובעת שכנגד, משולש צבעים בע"מ, בתשלום הוצאות ושכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ש"ח בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד פסק דין זה ועד למועד התשלום בפועל.

התובעת הזמינה עבודות לכסוי תיקרת מוסך בלוחות מבטון מחברת עאסי מכרם הרכבת קונסטרוקציה ומבנים טרומים בע"מ (להלן: "חברת עאסי") תמורת סך 11,700 ₪.

התובעת הגישה תביעה כספית כנגד הנתבעת ע"ס 9,012 ₪ בגין הנזקים שנגרמו למלגזה בסך 8,012 ₪ וסך נוסף של 1,000 ₪ בגין עוגמת נפש.

להוכחת הנזקים שנגרמו למלגזה, התובעת צירפה לתביעתה חשבונית מס' 0764 מיום 11.12.16 שהוצאה ע"י חברת חכם הידראוליקה בע"מ ע"ס 910 ₪ וחשבונית נוספת מחברת מלגזות המפרץ ע"ס 7,102 ₪ (להלן: "חשבוניות התיקון").

...

הטיעון של ב"כ התובעת שלא דרושה חוות דעת שמאית להערכת הנזק המבוסס על אומדנא, מקום שהנזק ברור, מדויק וידוע, אף הוא דינו להידחות.

בנסיבות אלה, אני קובע את הנזק למלגזה על דרך האומדנה ומעמידו ע"ס 4,500 ₪ (לפני מע"מ).

לסיכום: אני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן: סך של 2,250 ₪ המהווה 50% מסכום הנזק שנקבע.

בסעיף 8.3 להסכם בין החברות נקבע שבכל מקרה של הפסקת עבודות הקבלן יהיה המזמין זכאי למסור את ביצוע העבודות או חלק מהן לאדם אחר והקבלן לא יהיה זכאי להיתנגד לכך או לתבוע כספים מעבר לסכום היחסי מן התמורה.

תשלום בגין עבודות נוספות והוצאות גנרטור לתצהיר מנסור צורף כנספח א' "פירוט חלקי של עבודות נוספות שנדרשו ע"י הנתבעים", הכולל הפרש בין קירות בלוקים לקירות בטון מזויין, תוספת עבודות חפירה, תוספת בגין הגבהת מעקות ותוספת בגין אספקת חשמל חליפי באמצעות גנרטור.

...

העלויות בגין ההתקשרות וחוות הדעת נובעות ישירות מהפסקת ההתקשרות עם התובעת והוכחו במסמכים, ולפיכך אני מקבלת את התביעה שכנגד בנוגע אליהן.

במקרה זה לא הוכחו נסיבות המצדיקות הרמת מסך, ולפיכך התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

לסיכום, על התובעת (הנתבעת שכנגד) לשלם לנתבעת (התובעת שכנגד) סכום של 131,035 ₪.