תביעה כספית בגין שירותי אדריכלות שלא שולמו

בפועל עמלה המשיבה לבד על הגשת הצעה מפורטת, שכירת מבנים, ניהול מו"מ והפקדת בטוחות, תיכנון אדריכלי והכנת תוכנית מקצועית לרבות הצגת עובדיה כמפעילי המסגרת.

עוד נטען כי התביעה היא לסעד הצהרתי בלבד, ולא הוגשה תביעה כספית, ולכן אין בבקשה זו כדי לשרת את הסעד הנתבע בתביעה.

נטען כי הבקשה הוגשה בחוסר תום לב ובידיים שאינן נקיות שכן המבקשת מסתירה כי לא שילמה ולו שקל אחד בהקמת המסגרת והפעלתה, וכן כי פנתה למשרד הבריאות על מנת לבטל את המיכרז ולמנוע את פתיחת המסגרת.

אם תיתבסס בפסק הצהרתי זכות המבקשת לנתח של 50% מהרווחים, תוכל להגיש את התביעה שתימצא לנכון, לרבות תביעת חשבונות, על מנת לקבל את המגיע לה. בעוד שמתן הסעד המבוקש יגרום להכבדה משמעותית על המשיבה, לא הוצג בפני נזק כלשהוא שיגרם למבקשת אשר בקשה בשלב זה סד הצהרתי בלבד, ובמיוחד כשכלל לא נטען שהמשיבה לא תוכל בבוא היום לשלם למבקשת את המגיע לה. 5.4 די בכל האמור לעיל כדי לדחות את הבקשה לסעד זמני, כפי שהתבקש.

...

לענין זה ראו ע.א 3603/95 הממונה על הגבלים עסקיים נ. דלק חברת הדלק הישראלית בע"מ (1996) (2.5.96) - "כלל הוא שאין מקום ליתן צו זמני (או צו ביניים אחר) אלא בצמוד לתובענה שהוא בא לשרת: בג"צ 57/59 פסטר נ' יו"ר ההוצל"פ, ת"א-יפו ואח' [3]; ע"א 183/59ש' שחר נ' ז' שחר [4]. המבחן שעלינו להעמיד לעניין זה הוא המבחן כדלקמן: נניח שהתובע יזכה בתובענה, מה יהיה במקרה זה פועלו של הצו הזמני אשר ניתן? לפיכך אין בית המשפט נוטה, בדרך כלל, ליתן לתובע שתבע סעד הצהרתי סעד זמני של צו-מניעה, שהרי עם מתן פסק הדין, יישאר, בדרך כלל, הסעד הזמני תלוי על בלימה." המסקנה העולה מהאמור כי הבקשה למתן הסעד הזמני שהתבקש אינה עשויה לשרת תוצאה אופרטיבית כלשהי העשויה להתקבל בהליך העיקרי, וכבר מטעם זה דין הבקשה להידחות.

אם תתבסס בפסק הצהרתי זכות המבקשת לנתח של 50% מהרווחים, תוכל להגיש את התביעה שתמצא לנכון, לרבות תביעת חשבונות, על מנת לקבל את המגיע לה. בעוד שמתן הסעד המבוקש יגרום להכבדה משמעותית על המשיבה, לא הוצג בפני נזק כלשהו שיגרם למבקשת אשר בקשה בשלב זה סד הצהרתי בלבד, ובמיוחד כשכלל לא נטען שהמשיבה לא תוכל בבוא היום לשלם למבקשת את המגיע לה. 5.4 די בכל האמור לעיל כדי לדחות את הבקשה לסעד זמני, כפי שהתבקש.

לסיכום 6.1 הבקשה לסעד זמני נדחית.

לפני תביעה כספית בסך של 750,000 ₪ שהגישה התובעת, חברה העוסקת בתכנון אדריכלי, כנגד הנתבעת – עריית מגדל העמק, לתשלום חוב בגין שירותים שהעניקה לנתבעת.

מערכת היחסים שבין הצדדים ביחס לפרויקטים הוסדרה בהזמנות עבודה, בהן נקבעו, בין היתר, תנאי התשלום לתובעת בגין שירותי התיכנון.

יתכן, כי הדבר מעיד על ביצוע עבודות נוספות על ידי התובעת, אך לא הוכח, כי התובעת זכאית לתשלום נוסף מעבר לסכום ששולם לה. ביה"ס לבנות חב"ד לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, תחת הכותרת "הטענה בדבר אי תשלום בגין הכנת תב"ע", יש לדחות רכיב תביעה זה. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 173,517.53 ₪.

...

לאחר ששקלתי את מכלול השיקולים שפורטו לעיל ובכללם, מחד – את הפערים בין הסכומים הנטענים על ידי התובעת, שממילא לא בוססו בראיות כדבעי והועלו כהשערות וכן את השיהוי הניכר בהגשת התביעה; ומאידך – את הימנעות הנתבעת מלהביא נתונים על אודות עלות הפרויקט לפי חשבונות קבלן, הגעתי לכלל מסקנה כי בנסיבות העניין, צודק ונכון יהיה לפסוק לתובעת סכום גלובאלי של 65,000 ₪ בגין יתרת שכר טרחתה עבור פרויקט "נר הצפון 2". בקביעת סכום זה לקחתי בחשבון, בין היתר, את הסכום שביקשה התובעת בכתב התביעה בגין פרויקט "נר הצפון 2" (123,853 ₪) בהפחתת סכומים ששולמו לתובעת: סך של 24,219 ₪, ביום 01.09.19, בגין תכנון קיר אקוסטי בחזית בית הספר, לפי כתב התחייבות מיום 07.05.18 שצורף לתצהירו של זוזוט (סעיף 40 לתצהירו של זוזוט, נספח ט"ו 2 לתצהיר, נ/1, סעיף 81 לסיכומי הנתבעת); וכן סך של 32,400 ₪ בגין "הגדלת הזמנת תכנון: תוספת כיתות נר הצפון" לפי הסכם מיום 04.03.18 (נספח כ"ז לתצהירו של אליאסף, נספח ט"ו 1 לתצהירו של זוזוט, נ/1, סעיף 80 לסיכומי הנתבעת).

יתכן, כי הדבר מעיד על ביצוע עבודות נוספות על ידי התובעת, אך לא הוכח, כי התובעת זכאית לתשלום נוסף מעבר לסכום ששולם לה. ביה"ס לבנות חב"ד לאור הנימוקים שפורטו בהרחבה לעיל, תחת הכותרת "הטענה בדבר אי תשלום בגין הכנת תב"ע", יש לדחות רכיב תביעה זה. סוף דבר על יסוד האמור לעיל, הריני מקבל את התביעה באופן חלקי ומחייב את הנתבעת לשלם לתובעת סך של 173,517.53 ₪.

נוסף על כך, על הנתבעת לשלם לתובעת סך של 30,452 ₪ כולל מע"מ בגין שכ"ט עו"ד וכן סך של 7,000 ₪ בגין הוצאות משפט, וזאת, בשים לב לפער בין סכום התביעה לבין הסכום שנפסק לתובעת בסופו של דבר.

מונחת לפניי תביעה כספית על סך 1,212,700 ₪ שהגיש התובע, מר יגאל שמיע (להלן – התובע), אדריכל במקצועו, לתשלום שכרו בגין שירותי אדריכלות שסיפק לטענתו עבור פרויקט התחדשות עירונית בבתים משותפים ברח' ז'בוטינסקי 12-14 ברעננה (להלן – הבתים המשותפים).

אלו הם עקרי הטענות של הנתבעת: הנתבעת מעולם לא הייתה היזמית של הפרויקט, אלא רק אחת מחברי נציגות הדיירים, ומעולם לא התחייבה כלפי התובע באופן אישי; התובע ניסה להוכיח כי הנתבעת חשבה שהיא היזמית, אך לא מחשבותיה של הנתבעת הן הרלוואנטיות, אלא העובדה כי הנתבעת לא הייתה היזמית של הפרויקט, וגם התובע לא ראה בה כיזמית במהלך חייו של הפרויקט; בין התובע לנתבעת לא היו כל יחסים מיוחדים מעבר להיות הנתבעת אחת מחברי נציגות הדיירים; מלכתחילה הוגשה התביעה רק נגד חלק מדיירי הבתים המשותפים (שהיו חברים בנציגות הדיירים), והיה מקום שהתביעה המופרכת כשלעצמה לטענת הנתבעת, תוגש נגד כלל הדיירים; גם ההיתחייבות לפיה הקבלן שייבחר ישלם את שכרו של התובע ניתנה רק במסגרת פרויקט הפינוי-בינוי (התב"ע), אך לא במסגרת פרויקט תמ"א 38/2 שהועדף על ידי נציגות הדיירים וקודם על ידה; שכרו של התובע היה אמור להיות משולם לו רק בכפוף להצלחה, אך התובע עצמו הכשיל את הצלחת הפרויקט, ותרם לכך שהקבלן שנבחר לא שכר את שירותיו; הוכח כי לאורך כל התקופה, ולמצער החל מיום 18.7.13, פעל התובע בחוסר יושר ובחוסר תום לב, עת "חצה את הקוים", ופעל בנגוד עניינים מובהק כשקידם רק את ההצעה של קבוצת החברות אותה הוביל הקבלן רוני בריק, ועמה היו לו קשרים עיסקיים; בפעולתו זו של התובע, כשהוא בנגוד עניינים, נטל התובע את הסיכון שהיתממש, לפיה החברה שנבחרה על ידי נציגות הדיירים (טרסה י.נ.ו.ב) לא תבחר בו כאדריכל מטעמה ולא תשלם את שכרו.

...

אמנם, התרתי את הגשת המסמכים, אך כן יש ליתן את הדעת גם להתנהלות דיונית זו. התוצאה הסופית של פסק הדין היא שהתביעה מתקבלת בחלקה, ובאופן יחסי מדובר בשיעור נמוך מסכום התביעה, וגם בנתון זה יש להתחשב.

סיכומו של דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

הנתבעת תשלם לתובע סכום בסך של 253,890 ₪ כשהוא נושא ריבית והצמדה מיום 13.2.14.

לפני תביעה כספית ותביעה שכנגד שעניינן פיצוי כספי בשל הפרת חוזה.

"המשכירה מתחייבת ליתן לשוכר הודעה בת 30 יום מראש, עובר לפתיחת המיתחם לשם היערכות." "מוסכם כי דמי השכירות החודשי יעמדו על סך של 5500 ₪..."עם זאת "המשכירה נותנת לשוכר גרייס לחודש ההפעלה הראשון בגינו לא ישלם השוכר למשכירה דמי שכירות. מוסכם כי הגרייס לעיל יחד עם פתיחת המשחקייה והדוכן לקהל. בנוסף, מוסכם כי במהלך תקופת השכירות, ישולמו דמי שכירות מופחתים בגובה 5000 ₪ + מע"מ עבור כל אחד מהחודש השני ועד החודש השביעי להפעלת המשחקייה והדוכן לתקופת השכירות, והחל מהחודש השמיני לשכירות יחזרו דמי השכירות" לסך של 5500 ₪ בחודש.

טענות הצדדים בתביעה ובתביעה שכנגד טענות התובע התובע טען שלצורך תיכנון הדוכן הוא היתקשר עם אדריכלית ושילם לה עבור התיכנון סכום של 11,117 ₪.

התובע הגיש חשבוניות עבור שירותי אדריכלות בסך של 11,117 ₪.

...

בעניין הטענה לעוגמת הנפש שנגרמה לנתבעת מאחר שנאלצה לפתוח את המשחקייה ללא הדוכן, מאחר שהנתבעת לא הוכיחה שלא היה בכוחה למצוא שוכר למתחם קודם ליום 20.10, הטענה נדחית.

לאור כל האמור, הרי שאני סבור שאין על התובע לשלם לנתבעת עבור נזקיה, שכן אלה לא הוכחו.

סוף דבר, אני דוחה את התביעה העיקרית ואת תביעת הנגד שהגישה הנתבעת, מעבר לכך בנסיבות תיק זה ולאור התוצאה אליה הגעתי, איני מוצא לנכון שיש לפסוק הוצאות לחובת מי מהצדדים וכל צד יישא בהוצאותיו.

מחד היא תובעת כספים בגין העבודות שביצעה התובעת עבורה ומאידך טוענת שעבודות אלה לא הוזמנו כלל על ידה והתובעת לא זכאית לתשלום בגינן.

לטענת התובעת, כפי שטענה הנתבעת בבית המשפט המחוזי וכפי שהיא, התובעת, טוענת בהליך דנן, העבודות שביצעה הוזמנו במסגרת היתחייבותה של הנתבעת לספק שירותי בניה כ"קבלן ראשי" בפרויקט הבניה.

הנתבעת מוסיפה וטוענת כי טענת התובעת לקיומו של נוהג לפיו האדריכל הוא הלקוח והקבלן הראשי רק משלם לא הוכחה.

בכתב התביעה שהגישה טוענת הנתבעת כלפי עזרן , כי זה האחרון שילם לה בגין העבודות הבסיסיות בלבד אולם "הנתבעים (עזרן – הח"מ) לא שילמו לתובעת את התמורה המגיעה לתובעת (הנתבעת כאן – הח"מ) בגין העבודות הנוספות והשינויים שבוצעו מעבר לעבודות הבסיסיות" (ס' 15 לכתב התביעה, ההדגשה – לא במקור)).

...

זאת ועוד, מקובלת עלי גם טענת התובעת לפיה אין גם מקום להתעלם מההתכתבות וההתנהלות בין הצדדים שבאה לאחר אותו דוא"ל. גם ההתכתבות וההתנהלות בין הצדדים לאחר התכתבות הנזכרת לעיל אינה תומכת בטענת הנתבעת אלא דווקא בטענת התובעת.

ראשית יצוין, כי עוד בדוא"ל מיום 15.11.2017 כתב מנהל הנתבעת לקבלני המשנה ("קבלנים יקרים" כלשונו בפתח הדוא"ל), הודעה ברורה ומפורשת כדלקמן: "אני מקבל תלונות מהאדריכל ירון עזרן על כך שאתם פונים אליו בנושא חשבונות ותשלומים.

"...כשהתחיל הפרויקט הזה אני קיבלתי מדוגה את ההודעה שהוא הקבלן הראשי שמבצע את כל העבודות בבנין... בנקודה מסוימת כשהבנתי שיש ביניהם חילוקי דעות ניסית עוד פעם לבקש מירון את היתרה... לגבי המקדמה, דיברנו על זה שהיה ביניהם איזה ענין בסופו של דבר, אמר לי דוגה שירון יעביר את המקדמה. כאשר הגיעה יתרת התשלום, פניתי לדוגה והוא דחה אותי עוד פעם ועוד הפעם בתירוצים הוא צריך לסגור את הענין מול ירון ושהוא עדיין לא קיבל את הכסף. היה שלב מסוים שהייתי לחוץ מאד אז פניתי שוב פעם לירון כדי שיעשה את אותו הליך גם במקרה של היתרה, שישלם לי ויסגור טכנית מול דוגה" (עמ' 27, ש' 10-21, 34-35).