מנגד, תבעה הנתבעת תביעה שכנגד על סך 1,126,130 ₪ בגין הרכיבים הבאים: השבת כספים (בסך 49,252 ₪) אשר היו מגיעים לנתבעת ואשר הועברו לידי עוסק מורשה על שם אחד האחים, תשלום בגין גניבת עבודות שבוצעו באופן שוטף על ידי הנתבעת מול קבלנים, תשלום בגין הפסד רווח קבלני בשל ביטול הזמנה לבצוע עבודה מטעם מפעלי ים המלח, תשלום בגין ביטול חוזי היתקשרות שנתיים, תשלום בגין כספים אותם נטל התובע בזדון מכספי החברה ואשר אינם מגיעים לו, תשלום בגין שכר עודף ששולם לעובדים, תשלום בגין שימוש בכרטיסי אשראי על שם המנוח על חשבון החברה, תשלום בגין יתרת חו"ז אותו חב התובע לנתבעת על פי חוזה אישי לשנת 2017, תשלום בגין ריבית כתוצאה מהשיעבוד בבנק לאומי על רכב הקדילאק של אביו, תשלום בגין אחריותו לרכב טויוטה יאריס ששמש את העובד שעבד תחתיו ושהוסיף לעבוד עימו בחברתו החדשה; תשלום בסך 100,000 ₪ כפצוי בגין פגיעה במוניטין החברה, גניבת לקוחות, שימוש בציוד וחומרים ותחרות אסורה בנתבעת.
התובע באמצעות אחיו הצעיר, ישראל שטרית, פתח חברה מתחרה בנתבעת העוסקת באותו תחום, ואף עשה שימוש בעובדי הנתבעת, בכלים, במכונות ובחומרים, וזאת ללא קבלת רשות ואף ללא ידיעת היורשים.
התובע נטל מפנקס ההמחאות של המנוח לאחר פטירתו ללא רשות המחאה בסך 30,000 ₪ שמועד פירעונה 4.3.18 והיא הופקדה בחשבונו האישי.
ביחס לשימוש בכרטיס האשראי, לא הוכח איזה טובין נרכשו על ידי התובע, מה גם שעולה שחלק מההוצאות היו למען הנתבעת וכן להוצאות האבל של התובע ואחיו.
...
באשר לסעד שבסעיף 91 לסיכומי הנתבעת, שנטען לחילופין במידה והתובע לא יכבד את דרישת המצאת המסמכים שצוינו, הרי שלא ניתן להיעתר לו. מדובר בסעד צופה פני עתיד, אשר ממילא הנתונים שמופיעים בו, לרבות סכום הכסף שצוין בסך 600,000 ₪, לא הוכחו כדבעי.
אחרית דבר
הנתבעת תשלם לתובע סך של 50,066 ₪ תוך 60 ימים מיום המצאת פסק הדין.
התביעה שכנגד – נדחית, למעט הקביעה הבאה: על התובע לפעול לשם המצאת מלוא כתבי הכמויות והחשבונות אשר נמצאים בידיו ונוגעים לכספים שמגיעים לנתבעת ממפעלי ים המלח, וזאת בתוך 30 ימים מיום המצאת פסק הדין.
