תביעה כספית בגין פיצוי על התקנה לקויה של רצפת עץ

תביעה לפיצויים כספיים בגין ליקויי בנייה בבצוע עבודות עץ. התובע הזמין מהנתבע ביצוע עבודות עץ בביתו, ובכללן התקנת ריצפת דק, חפוי עץ למדרגות והקמת מחסן עץ. לטענתו, בחלוף מספר חודשים מאז סיום העבודות, הבחין בליקויים בעבודות שביצע הנתבע.

בעיניין זה נתתי דעתי למכלול נסיבות העניין, ובפרט, מחד גיסא, לכך שמדובר בליקויים ברצפת דק ובמדרגות שהשימוש בהם רב, למשך הזמן שחלף מאז ההתקנה ולהעדר ביצוע התיקונים כנדרש על ידי הנתבע חרף ההזדמנויות שניתנו לו לעשות כן, ולמשך עבודות התיקון (כשבוע – עשרה ימים); ומאידך גיסא לפערים בין הקף הליקויים שנטענו בכתב התביעה (שעלות תקונם 43,483 ₪) לאלו שאיתר בסופו של יום המומחה (שעלות תקונם לאחר הפחתת 20% מעלויות הפרוק וההרכבה של ריצפת הדק הנו 24,060 ₪) ולכך שלגבי חלק מהליקויים שגרמו לעגמת נפש לא הוכח כי הם באשמת הנתבע ושמקורם אינו בתחזוקה לקויה.

...

משהוכח כי הנתבע קיבל סכומים גבוהים בהרבה מאלה שטען להם בכתב ההגנה, הוא לא הוכיח קיומו של חוב ולכן דין הטענה להידחות.

סוף דבר: על הנתבע לשלם לתובע פיצויים בסך של 24,060 ₪ בגין עלויות תיקון עבודות העץ, בצירוף פיצויים בסך 1,500 ₪ בגין עגמת נפש (סה"כ 25,560 ₪).

משכך הגיש התובע תביעתו כנגד הנתבע לפצוי בגין הנזקים שנגרמו לו ממשטחי העך.

התובע ביצע ההתקנה על ידי הנתבע.

דיון משפטי: אין מחלוקת שהתובע השקיע כספים רבים בבניית ביתו ובהצבת משטחי עץ בחצר ביתו.

הטעם הרביעי הוא עדות מומחה הנתבע המהנדס אייכנבאום: בחוות דעתו קבע המומחה שלאחר שערך בדיקות למשטחי העץ שהותקנו בבית התובע מסקנתו הנה שמשטחי העץ מסוג אקי שהותקנו אינם מתאימים לשמש ללוחות ריצפת עץ חיצונית.

יכול ובמשטחי חוץ שאינם פגיעים לשמש ו/או גשם, לא היו נראים הליקויים אולם עדיין איני סבורה שהיה על מר חכמון לערוך בדיקה שתיבחן ממצאים אלה, ויכול היה להסתמך על המצגים שהוצגו לו ע"י צד ד', יבואן העץ, אשר עסוקו הוא בייבוא עץ בין היתר לצרכי התקנת משטחי עץ, לפיהם העץ תקין וניתן להתקינו.

...

לאור מסקנה זו איני סבורה שקיימת לתובע רשלנות תורמת מכל סוג שהוא.

בהתחשב בכך ובהתחשב שעלות העבודה מלכתחילה בעץ מסוג אקי כאשר לא נדרש אז כל פירוק הקיים היתה בגובה של 294,600 ₪, סבורני שיש מקום לקבל האמור בחוות דעת השמאי.

סוף דבר: צד ד' ישלם לתובע סך של 336,464 ₪ וכן הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה.

כללי וטענות הצדדים זו תביעה כספית ע"ס של 405,292 ₪ פיצוי בגין ליקויי בניה, ירידת ערך, ועגמת נפש.

ליקוי הרטיבות שנימצא בממ"ד היה באיזור הריצפה, בשטח של 0.5 מטר בלבד, אין מדובר בליקוי משמעותי ומהותי , כפי שמנסה התובעת לצייר , ובודאי לא מנע שימוש סביר בממ"ד, וכאשר נציגי הנתבעת בקרו בדירה מפעם לפעם, נעשה שימוש בממ"ד, נטען שאין כל ירידת ערך.

נטען כי בעיניין זה העיד המומחה מטעם בית המשפט, כי הערכת המומחה מטעמה, את הליקוי בסך 29,750 ₪ , הנה סבירה, ולפיכך בית המשפט מתבקש לפסוק לתובעת גם סכום זה. התובעת טוענת לליקויי בנייה נוספים בדירה , שהנם ברי פיצוי, וחרף אי אישורם ע"י מומחה בית המשפט: ראשית, ליקויים בהתקנת דלתות העץ בסך 4,680 ש"ח כולל מע"מ. שנית, התובעת טוענת שלא סופקה זכוכית שהיא גם מחוסמת וגם רבודה, וזאת בנגוד לתקן.

בע"א 6540/05 סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ אבנר ואח' , פסקה 18 [פורסם בנבו ] נקבע : "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים (ראו: עניין סגל, פסקה 16; אביחי נ' ורדי דיני מכר דירות – ליקויי בניה והבטחת זכויות הרוכשים (2001) 421). אשר לשיקול האחרון – עלות תיקון הליקויים – נפסק כי אין לידרוש בהכרח תאימות בין עלות תיקון הליקוי לבין הפצוי שיש לפסוק בשל עוגמת הנפש שנגרמה כתוצאה מאותו ליקוי, שכן לעיתים עלות תקונו של ליקוי מסוים אינה משקפת את עוגמת הנפש שנגרמה בעטיו (ראו עניין סגל, שם; ע"א 611/89 דרוקר זכריה חברה קבלנית לעבודות אזרחיות ופיתוח בע"מ נ' נחמיאס, פ"ד מו(2) 60, 65 (1992) (להלן: עניין דרוקר). עם זאת, על הפצוי בגין עוגמת נפש לעמוד במבחן של סבירות (עניין סגל, שם)." ככלל , ניתן לומר שמרכיבים עקריים לקביעת הפצוי קשורים לאופי הליקוי, מיקומו, הקפו, משך הזמן שארך לתקנו, היתנהלות הקבלן בעיניין, הן לפני הגשת התביעה והן לאחריה.

...

אני מקבל את תחושותיה הקשות של התובעת, באשר רכשה דירה חדשה וביקשה להפיק ממנה הנאה מקסימאלית, וללא ליקויי רטיבות, והעדר שימוש בחלק ממנה , לאור התכתובות שצורפו בין הצדדים , שוכנעתי כי נגרמה לתובעת עוגמת נפש, ואני קובע פיצוי בעניין בסך 12,000 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה .

אני מחייב את הנתבעת לשלם לתובעת פיצויים בגין הליקויים בסך 8,213 ₪, וכן בגין העדר יכולת שימוש בממ"ד סך 46,000 ₪ , ובגין עוגמת נפש 12,000 ₪ , סה"כ 66,213 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק החל מיום 27/6/19 , מועד חוות דעת מומחה בית המשפט, ועד לתשלום בפועל .

בנסיבות, וכאשר בסופו של יום, התביעה התקבלה בחלקה הקטן יחסית , אני מחייב את הנתבעת, לשלם לתובעת, הוצאות דיון ושכ"ט עו"ד, על הצד המתון, ובסך 10,000 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק , מהיום ועד לתשלום בפועל.

כללי וטענות הצדדים זו תביעה כספית ע"ס 253,000 ₪ , פיצוי בגין נזקים שנגרמו לנכס בבעלות התובעת .

וממילא גם לא ייתקבל אישורה של לישכת הבריאות המחוזית ת"א. טוענת כי ריצפת העץ (דק) במרפסת העסק, מעולם לא נקדחה בריצפה הקיימת, אלא הונחה על גבי מוטות ברזל, וזו הותקנה על פי דין.

עוד טוענת כי יש להורות על צירופה של חברת הניהול של הבנין, כצד דרוש לדיון והכרעה בתובענה זו, שכן , כל זמן שלא הוכח קשר ישיר בין הנזקים, הנטענים ע"י התובעת ,לנכס של הנתבעות, הרי שייתכן ומקור הליקוי ברכוש המשותף, שנימצא באחריות ובטיפול חברת הניהול .

...

סוף דבר התביעה מתקבלת בחלקה.

אני מחייב את הנתבעות , ביחד ולחוד, לשלם לתובעת פיצוי בגין אובדן דמי שכירות סך 46,200 ₪ , צמוד ונושא ריבית כחוק מיום הגשת התביעה, ועד לתשלום בפועל.

אני מחייב את הנתבעות, ביחד ולחוד , לשלם לתובעת הוצאות ושכ"ט עו"ד, בסך 13,000 ₪ צמוד ונושא ריבית כחוק החל מהיום ועד לתשלום בפועל.

מבוא לפניי תביעה כספית על סך 413,676 ₪ של רוכשי דירה יד שניה נגד המוכרים ונגד חב' בדק בית, שבדקה הדירה טרם רכישתה.

לטענת התובעים נתגלו בדירה ליקויים שהוסתרו מהם, שנויי מבנה שבוצעו בעבר ללא קבלת היתר בניה, וכי אלו מצדיקים קבלת פיצוי מוסכם ללא הוכחת נזק בנוסף לקבלת פיצוי בגין עבודות איטום שביצעו ובגין הריסה ובניית מרפסת חדשה מבטון (תחת מרפסת זיזית מעץ שהייתה רעועה), וכן דרשו עוגמת נפש.

חריגות: מרפסות הצמודות לחדרי השינה סופחו לחדרי השינה" (עמ' 58-59 לתיק מוצגי התובעים) בחינת היתרי הבניה על ידי השמאי מגלה כי ב-2001 בוצעה תוספת יחידה למבנה קיים, ב-2010 הוספה יחידה נוספת, ב-2012 בוצעו שינויים פנימיים ללא תוספת שטחים, שינוי פיתוח וחזיתות ואילו ב-2013 הותקנה מערכת פוטוולטאית על גג הדירה, הצמוד לה. המערכת הייתה בבעלות אחותו של הנתבע ונרכשה על ידי התובעים בהסכם נפרד.

לאחר למעלה משנה (נטען ע"י התובעת שהמרפסת לא הייתה בשימוש), ביום 2.10.19 זומן הקונסטרוקטור עמרי הרוש ואלו היו ממצאיו לגבי המרפסת הזיזית מעץ: "נמצאה שקיעה משמעותית הנראית לעין בקצה המרפסת באיזור החיבור של שתי הקורות בפינת המומנט המקסימלי. לאחר פירוק חלקי של ריצפת המרפסת באיזור השקיעה נמצא כי הקורות הראשיות נרקבו ועקב כך נגרם פגיעה משמעותית בחתך הקורה ומכך נגרם אי יכולת הקורה לקבלת העומסים המתאימים. ככל הנראה הריקבון של קורה ושינוי החתך נגרם עקב תנאי האקלים הפועלים באיזור" (עמ' 95 בתיק המוצגים).

העובדה ש"בדק בית" לא גילו ליקויי איטום סביב החלונות, והתובעים לא זקפו זאת לחובתם, יכולה לתמוך בטענה כי ניזקי האיטום הלקוי טרם נגלו לעין בעת הבדיקה בחורף 2017.

הסעיף והחוק אינם חלים על הפצוי המוסכם החוזי, כי אם על הנזק הממשי שניגרם לקונה עקב אי ההתאמה שנתגלתה.

...

בנוסף, אני מקבלת את טענת הנתבעים כי בתיקון היסודי של האיטום סביב החלונות והחלפת המסגרות, כמו גם בהחלפת מרפסת העץ במרפסת בטון, התובעים השביחו הדירה, שנרכשה על ידם במחיר השוק, ולכן לא מדובר בפיצוי שנועד להשיב המצב לקדמותו.

אשר על כן, אני קובעת כי הנתבעים לא הפרו את ההסכם הפרה יסודית, וכי הם עמדו מאחורי הצהרתם המוגבלת למיטב ידיעתם, כאמור בסעיף 3 להסכם, לפיכך לא הפרו ההסכם ולא קמה לתובעים העילה לדרוש מהם פיצוי מוסכם.

סוף דבר אני דוחה את תביעת התובעים על שני ראשיה (פיצוי מוסכם ושיפוי בגין הוצאותיהם) נגד כל הנתבעים.