תביעה כספית בגין עבודות ייעוץ ונוספות

ביום 12.9.21 הוגש כתב תביעה מתוקן שבו התווסף מנהל התובעת ובעליה, מר נעם טלר, כתובע נוסף לסעד הנתבע בגין נזק לא ממוני; תוקנו סעדי התביעה (אכיפת חוזים, כספית – פיצוי בגין הפרת חוזה), וסכום התביעה נותר בעינו (3,133,456 ₪).

אין לקבל טענת הנתבעת בסיכומיה כי רישום הבית המשותף טופל רק "מטוב ליבה" של הנתבעת אלא מתוך הבנה כי ככל שהדבר לא יעשה, חשופה הנתבעת לתביעה כספית בגין הפרת חיוביו של המנוח כלפי התובעת.

עצרנו את הטיפול, הלכתי לייעוץ נוסף עם גורמי רישום נוספים והומלץ לי לרשום את הבית המשותף כמו שנעם טלר חתם עליו, על התכניות, וכמו שזה הוגש בתכניות ויש חתימה של נעם טלר בתכניות.

ואולם, טענה זו לא הוכחה, ולכאורה עומדת בנגוד לגירסת עו"ד נורית רג'ינשוילי אשר ציינה כי החלה בטיפול ברשום הבית המשותף רק בשנת 2020, וכי עו"ד גרי אביבי (אצלו עבדה כשכירה שנים רבות) מסר לה כי הטיפול ברשום עוכב בשל הצורך להסדיר את השמוש של התובעת במחסנים כמשרדים: "ש. וכשלקחת את התיק לטפל בו, בדקת אם נעשו כמה פעולות לפני? אם היו הליכים כלשהם? או שפשוט התחלת לעבוד בשנת 2020?

...

בעניין נאות דברת [ע"א 345/89 נאות דברת נ' מעליות ישראליפט י.מ.ש. אילן נהול והשקעות בע"מ, פ"ד מו(3) 350, 359 (1992)] נקבע כי "במקרים מיוחדים אפשר שייפסקו פיצויי עוגמת נפש לחברה אדם, והוא במקום שבו ניתן לזהות חברה ואדם". בנסיבות המקרה שלפנינו, שוכנעתי כי החברה התובעת מזוהה עם התובע באופן המצדיק פיצוי בגין נזק לא ממוני מאת הנתבעת.

בנסיבות אלו, סבורני כי יש לחייב את הנתבעת בפיצוי בגין הנזק הלא ממוני שנגרם לתובעת בשל העיכוב המשמעותי ברישום הבית המשותף ע"ש התובעת.

באשר להוצאות ושכר הטרחה: לנוכח סכומה המופרז של התביעה, והעובדה שחלק מן הסעדים שנתבעו במסגרתה, נמחקו במסגרת פסקי דין חלקיים שניתנו במסגרת הליך זה או במסגרת פסק דין זה, ומאידך בשים לב לכך שבעת הגשת התביעה המקורית ע"י התובעת, טרם נרשם הבית המשותף, וגם בעת הגשת התביעה המתוקנת טרם הודע לתובעים על רישום הבית המשותף הנני מחייבת הנתבעת לשלם לתובעים, יחד ולחוד, חלק מסכום האגרה ששולם על ידי התובעים בסכום כולל של 12,500 ₪, וכן לשלם לתובע שכ"ט עו"ד בסכום של 15% מסכום הפיצוי שנפסק, בתוספת מע"מ. הסכומים דלעיל ישולמו בתוך 30 יום מהיום שאם לא כן, יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

טענות התובע לטענת התובע, המרצת הפתיחה שהוגשה הנה תביעה מורכבת ומסועפת, אשר הצריכה ממנו השקעה של שעות עבודה מרובות לרבות, קיום פגישות עבודה מרובות, הכנה של חומר משפטי רב לקראת הדיונים המשפטיים, הכנת כתבי טענות, ייצוג התובע בדיונים ומגעים לפשרה מול הגורמים הרלוואנטיים.

הנתבע אף מודה כי התייעץ עם גורמים נוספים בטרם החתימה על הסכם שכר הטירחה (עמ' 22 שורות 31-32 ועמ' 29 שורות 19 – 23).

טענות נוספות של הנתבע בדבר הפרת ההסכם וניהול התיק באופן רשלני על ידי התובע הנתבע טוען לראשונה בתצהירו, כי בהתאם לסעיף 2 להסכם היה על התובע להגיש תביעה כספית, בנוסף או במקום המרצת הפתיחה וכי שכר הטירחה שנקבע בהסכם כולל הגשת שתי תביעות.

בעיניין זה מקובלת עליי אף טענת התובע, כי הנתבע לא רצה לשלם אגרה בת עשרות אלפי שקלים בגין התביעה הכספית ולכן הוחלט על הגשת תביעה למתן סעד הצהרתי (עמ' 25 שורות 11-22).

...

בעניין זה מקובלת עליי אף טענת התובע, כי הנתבע לא רצה לשלם אגרה בת עשרות אלפי שקלים בגין התביעה הכספית ולכן הוחלט על הגשת תביעה למתן סעד הצהרתי (עמ' 25 שורות 11-22).

סוף דבר בחינת התביעה שהוגשה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, מעלה, כי הוגשו תצהירים בתיק, התקיימה ישיבת הוכחות ונעשו כל הפעולות בתיק עד להגשת סיכומים (עליהם היה על הנתבע לשלם בנפרד).

אני מורה על חילוט הפיקדון שהופקד על ידי הנתבע בסך 3,000 ₪.

מבוא וטענות הצדדים תובענה כספית על סך 29,248 ש"ח. עניינה של התביעה, ביצוע עבודות על ידי התובעת, חברת אליאר רובוטיק בע"מ, העוסקת בייעוץ בתחום האלקטרוניקה, עבור הנתבעת, חברת בלו אי טכנולוגיות בע"מ, העוסקת בתכנון ופיתוח מערכות לבקרת מים.

לטענת התובעת, בשנים 2016-2018, לא שולמה לה תמורה בגין העבודות הבאות: הזמנה מספר 160347 לטענת התובעת, במהלך שנת 2016, מנכ"ל הנתבעת דאז, מר אורן בלונדר, ומנהל הפיתוח דאז, מר נלסון זקינוב, אישרו הזמנה בסך של 5,000 דולר ארה"ב (21,493.29 ש"ח), עבור בדיקות והתאמה לפרויקט NG במסגרת פרויקט SMART POD (להלן: "פרויקט SMART POD").

סוף דבר הנתבעת לא טענה כנגד הרכיבים הנוספים שנתבעו בתביעה, שאינם קשורים לפרויקט ה- SMART POD (עבודת תיקון כרטיסים על פי הזמנה מספר 180489, ושכר ייעוץ שלא שולם), המסתכמים לסך של 7,754.76 ש"ח. עם זאת, לאחר קזוז הסכום ששולם לתובעת בעודף, הנתבעת אינה חייבת בתשלום נוסף לתובעת.

...

סוף דבר הנתבעת לא טענה כנגד הרכיבים הנוספים שנתבעו בתביעה, שאינם קשורים לפרויקט ה- SMART POD (עבודת תיקון כרטיסים על פי הזמנה מספר 180489, ושכר ייעוץ שלא שולם), המסתכמים לסך של 7,754.76 ש"ח. עם זאת, לאחר קיזוז הסכום ששולם לתובעת בעודף, הנתבעת אינה חייבת בתשלום נוסף לתובעת.

לפיכך, התביעה נדחית.

התובעת תשלם לנתבעת הוצאות משפט בסך של 7,500 ש"ח. המזכירות תמציא את פסק הדין לצדדים ותסגור את התיק.

השניים הגישו זה כנגד זה תביעות כספיות הדדיות.

בן עזרא תבע בגין הפסד שעות עבודה, עלות תיקונים, וייעוץ משפטי 36,000 ש"ח, בגין עוגמת נפש סך של 30,000 ש"ח, ובגין הוצאות סך של 14,000 ש"ח. סך הכול תבע 80,000 ש"ח. לטענת לנקרי, תביעת בן עזרא נעדרת עילה.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובע את אגרות בית משפט בצרוף הפרישי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומן ובצרוף שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח. התביעה בת"א 43427-04-19 נדחית.

...

בהתאם, דין תביעת בן עזרא להידחות.

סוף דבר התביעה בת"א 18103-11-18 מתקבלת באופן חלקי.

בנוסף, הנתבע ישלם לתובע את אגרות בית משפט בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד תשלומן ובצירוף שכ"ט עו"ד בסך של 3,000 ש"ח. התביעה בת"א 43427-04-19 נדחית.

ת"א 43650-09-19- תביעה כספית בסך של 80,000 ₪ שהגישה שיר רחל בנימיני (להלן: "שיר") נגד עו"ד רעות לינוי שדה (להלן: "עו"ד שדה"), לביטול הסכם שכר הטירחה שנחתם בין הצדדים לצורך ייצוגה של שיר בהליכים בבית הדין הרבני האיזורי באשקלון ובבית המשפט לעינייני מישפחה בקרית גת, השבת שכר הטירחה ששולם על ידה בסך של 20,412 ₪, ולחילופין לפסוק לעו"ד שדה שכר טירחה ראוי בגין עבודתה בקיזוז הסכום ששולם לה ולחייבה בנזק לא ממוני בסך של 10,000 ₪.

עקרי טענות הצדדים שיר טענה בסיכומיה, בעקרי הדברים, שעו"ד שדה הפרה את הסכם הייצוג ומשכך דינו להתבטל תוך השבת כספי שכר הטירחה ששולמו; עו"ד שדה הציגה לפני שיר מצג שוא לגבי תום תקופת עיכוב ההליכים (בהמשך להליך יישוב הסיכסוך בבית המשפט לעינייני מישפחה שבו יוצגה על ידי עו"ד אחר), על מנת ללחוץ עליה לחתום על הסכם שכר הטירחה, באופן שמנע ממנה ליטול ייעוץ נוסף בעיניין ייצוגה.

...

שיר טענה בסיכומיה שעו"ד שדה יצרה לפניה מצג שווא לגבי תום תקופת עיכוב ההליכים (בהמשך להליך יישוב הסכסוך בבית המשפט לענייני משפחה שבו יוצגה על ידי עו"ד אחר), על מנת ללחוץ עליה לחתום על הסכם שכר הטרחה, באופן שמנע ממנה ליטול ייעוץ נוסף בעניין ייצוגה, אך סבורני שהיא אינה יכולה להסתמך על טענה זו. מעיון בכתב התביעה (ת"א 43650-09-19 שיר נגד עו"ד שדה) עולה שהטענה בדבר עשיית מצג שווא על ידי עו"ד שדה בעניין המועד שבו יסתיים עיכוב ההליכים וההשלכה של מצג השווא האמור על שיקוליה של שיר לגבי ייצוגה המשפטי לא עלתה בגדרו באופן מפורש ומשכך המדובר בניסיון פסול להרחבת חזית המריבה ואין מקום להידרש לדיון בטענה זו. בכתב התביעה נטען שעו"ד שדה עשתה כלפי שיר מצג שווא בכך שהציגה את עצמה כרגישה וקשובה לצורכי לקוחותיה (סעיף 9).

בנסיבות העניין, בשים לב להיקף העבודה שנעשתה בהכנת כתבי הטענות והבקשות, לייצוג ולליווי ולפרק הזמן שבו נמשכה ההתקשרות, סבורני שניתן להעמיד את שכר הטרחה הראוי על סך של 25,000 ₪ (כולל מע"מ) וממנו יש להפחית את שכר הטרחה ששולם (לא כולל שכר הטרחה ששולם בגין הדיון).

הצדדים העלו טענות לגבי פסיקת פיצוי כספי בשל נזק לא ממוני אך לא מצאתי לנכון לקבל את הטענות בעניין זה וסבורני שהחיכוך שהתלווה ליחסים שבין הצדדים, על ההיבטים הרגשיים שיכול והיו כרוכים בכך, אינו מצדיק פסיקת פיצויים למי מבעלות הדין.

התוצאה התוצאה היא שהתביעה ב-ת"א 43650-09-19 שהוגשה על ידי שיר נגד עו"ד שדה נדחית והתביעה ב-תא"מ 69483-06-20 שהוגשה על ידי עו"ד שדה נגד שיר מתקבלת בחלקה.