תביעה כספית בגין עבודות אינסטלציה בפרויקט מגורים

פרוייקט מאייר התמורה שנקבעה בהסכם פרוייקט מאייר הועמדה ע"ס 9,000,000 ₪ בתוספת מע"מ. מושא פרוייקט מאייר הוא ביניין מגורים שניבנה על ידי הנתבעת, בהזמנת החברה המזמינה- ברגרויאן רזידנטיאל בע"מ (להלן: "ברגרואין" או "המזמינה").

ביום 22.11.2015 אישרה הנתבעת את החשבון, בחסר, כך שהחשבון שאושר עמד על סך 11,359,167 ₪, בצרוף מע"מ. לעניין חלקה 46 העבירה התובעת חשבון ע"ס 598,990.58 ₪ בתוספת מע"מ. בהתאם לסיכום נדרשה הנתבעת לשלם סך של 148,990 ₪ בתוספת מע"מ. דא עקא, הנתבעת הפרה הסיכום ושילמה בגין עבודות בחלקה 46, רק סך של 44,404 ₪.

סך הדרישות הכספיות על פי כתב התביעה, סך החובה הנידרש בשני הפרוייקטים עומד על 2,518,504 ₪, בתוספת מע"מ, וכן הפרישי הצמדה וריבית, לכל הפחות ממועד סיכום הפשרה (23.9.2015).

נספח 2א': מייל מטעם יניב ניסימוב (להלן: "יניב"), מנהל חברת נתון שהיא חברת האחזקה שנשלח ב-27.2.2017, אל מיכל לוזון להלן: "מיכל"), האחראית על הבדק מטעם דניה סיבוס, שספקה חברה ייעודית למתן שירותי בדק לשני הפרוייקטים, לעניין בעיות נזילות וכן בעיית לחץ מי נמוך וכן התקנת עמדת כיבוי אש. קורמן טען בתצהירו כי מנהל העבודה שלו, עטאללה, הגיע למקום לבדיקת התקלות אך גילה שהמדובר בכשל באיטום, שאינו חלק מעבודתו, ולא בבעיות בצנרת.

כך, באשר לנספח 33 בעמ' 292 לעניין התאמת מטבח, עליו אמר זרחיה (עמ' 20 ש' 20-22): "אתה שואל אותי ספציפי. היו הרבה דירות שבוצע בהן שינויים לבקשת הדיירים. צריך לבצע. נעלמו לי הקבלנים. אני מחויב למה שהדיירים שילמו. את החוזה ביניהם אני לא יודע. הדייר שילם לקבלן כסף בשביל לבצע שינויים." כך גם לעניין נספח 30 בעמ' 275, בדבר קבלה מטעם מיכאל וולף, על חשבון ששילם היזם ואשר כלל בין היתר אינסטלאציה, שוק האוכל וכן פריטים נוספים.

...

בנסיבות העניין, מצאתי לנכון לחייב את הנתבעת בהוצאות בסך 2,000 ₪ וכן בשכר טרחת עו"ד בסך כולל המועמד על 20,000 ₪ סוף דבר התביעה מתקבלת.

הנתבעת תשלם לתובעת 948,442 ש"ח בתוספת מע"מ , בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום 23.9.2015 ועד התשלום בפועל.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעת הוצאות בסך 2,000 ₪ וכן שכר טרחת עו"ד בסך כולל של 20,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית ממועד מתן פסק הדין ועד התשלום בפועל.

עניינה של התביעה בחוב נטען בסך 350,118 ₪ של הנתבעת בגין עבודות אינסטלאציה וספרינקלרים אשר ביצעה התובעת עבורה בפרויקט בניה למגורים, ולהשבת תשלום סכום הערבות שחולט על ידי הנתבעת שלא כדין.

לפיכך, השאלות האם ערכה ביטוחים כאמור, שילמה עבורם, הגישה תביעה לפיהם, קיבלה כספים בגינם, אילו מצגים הציגה כלפי מגדל בכל הנוגע לנזקים אותם היא מכחישה בתביעה וכיו"ב, הנם רלוואנטיים למחלוקת.

...

מן הכללים אל הפרט; לאחר שעיינתי ושקלתי הנטען בבקשה המשותפת ובתגובות, מצאתי כי דין הבקשות להתקבל בחלקן כפי שאפרט להלן: לבקשת התובעת למתן צו לגילוי מסמכים ספציפיים (בהתאם לסעיפים שצוינו בנספח 1 לבקשת התובעת): הבקשה נדחית לגבי הסעיפים 4.2, 4.9 ו- 4.14.

בקשת הנתבעת למענה התובעת על שאלה מס' 4.24 נדחית.

בקשת הנתבעת לקבלת מלוא פוליסת הביטוח מהתובעת על כל חלקיה ונספחיה, ככל שאלו נמסרו כבר לנתבעת נדחית, זאת ככל שיוגש תצהיר לאימות הנטען בתוך 7 ימים מהיום.

התוצאה היא אפוא שבקשות שני הצדדים נתקבלו בחלקן.

עיקר העובדות הצריכות לענייננו כפי שנטענו על ידי הצדדים; המבקשת ינקוביץ היא חברה פרטית המיתמחה בעבודות בניה ויזמות, ומבצעת פרויקטים רבים בתחום המגורים, המסחר והתשתיות (להלן גם: הקבלן).

.5% עבודות אינסטלאציה .

ביום 21/4/21 פנתה ינקוביץ' אל ברנע במכתב שהופנה אל "מיכה ברנע, מ. ברנע הנדסה", וכותרתו "הנידון: מכתבך נושא תאריך 27/10/2019 נושא כותרת "פסק בוררות בפרויקט מולה טאוור"; במכתבה ביקשה ינקוביץ מברנע להורות על שיחרור כספים בגין עבודות שבוצעו בפרויקט, כאשר בסעיפים 4, 5 ו-6 למכתבה טענה כי השלב הנוכחי של הפרויקט הוא השלב הסופי; וכך נכתב: "4. בעמוד 3 להחלטה נכתב "להלן קביעתי לאחוזי תשלום שיש להשאיר לשלב הסופי של הפרויקט". לא נכתב "לסיום פרויקט", אלא נכתב "לשלב הסופי". שלב זה – הגיע איפוא, ביחס לכל אחד ואחד מהפרקים בחשבון הסופי: עבודות הבטון/שלד (3%) 0 הסתיימו כבר וגם השלב סופי חלף איפוא; כך גם עבודות הבנייה (3%) ויתר העבודות.

לטענת מעונות, בקרוב תגיש אף היא תביעה נגד ינקוביץ בגין נזקים אדירים שגרמה לה, לטענתה בגין האיחור הקיצוני בהשלמת הפרויקט, ליקויים רבים שהתגלו בעבודות לאחר נטישתה, והפרות יסודיות נוספות של הסכם הקבלן, לרבות נטישת העבודות והתנערות מיתר התחייבויותיה, לרבות מתן שירות בדק ואחריות בהתאם לחוק המכר (דירות), תשל"ג-1973 והוראות הסכם הקבלן.

...

סוף דבר לוּ תישמע דעתי, נקבל את בקשת רשות הערעור ונדחה אותה לגופה, תוך שנקבע כי לא נתונה לבורר סמכות למתן פסיקתא מבהירה או מתקנת אלא אך למתן פסיקתא משקפת.

כאן המקום להזכיר שככלל, החלטה לדחיית בקשה למתן רשות ערעור, אשר ניתנה על ידי דן יחיד אינה בבחינת הלכה מחייבת (השוו בר"מ 7511/14 מנהל הארנונה בעיריית תל אביב יפו נ' א.ק. יוניברס בע"מ (22/11/16, מפי כב' הש' דנציגר, פוגלמן וסולברג; "ברם, צוין כי הדברים נאמרו כאמרת אגב במסגרת החלטה בדן יחיד שדחתה בקשת רשות לערער, והם אינם בבחינת הלכה מחייבת כפי פסק הדין בעניין שקם". גם בבע"מ 1811/20 פלוני נ' פלונית (13/4/21), מפי כב' הנשיאה חיות וכב' השופטים מזוז וקרא נקבע: "ראשית, אין מדובר בהלכה אלא בהחלטה שניתנה בדן יחיד, אשר דחתה בקשה לרשות ערעור תוך הערות שהן בגדר אמרת אגב". משכך, נדחית טענתה של מעונות כי לבורר הייתה סמכות להבהיר את פסק הבוררות שנתן או לתקנו, וכל שהיה ניתן לו – אילו ניתנה החלטתו בסמכות לאחר ששני הצדדים פנו אליו כאל בורר – היה למתן פסיקתא משקפת.

סוף דבר אני מקבלת אפוא את בקשתה של ינקוביץ, מאשרת את פסק הבוררות מיום 27/10/19 על כל חלקיו, ונותנת לו תוקף פסק דין.

התובע הגיש כנגד הנתבעת תביעה כספית על סך של 31,800 ₪ יתרת התמורה בגין עבודות אינסטלאציה שביצע עבור הנתבעת בפרויקט מגורים ברח' שושנה דמארי 2, במזכרת בתיה (להלן: "הפרויקט") וזאת על פי הסכם היתקשרות מפברואר 2018.

...

עולה מכל האמור לעיל, כי יש לאמץ במלואה את חוות דעת המומחה העולה בקנה אחד עם הממצאים בפסק הדין והנני לחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך של 17,583 ₪ שהוא כמחצית מסכום התביעה.

נוכח התוצאה, תשלם הנתבעת לתובע הוצאות משפט מופחתות בסך 5,000 ₪ בלבד.

דיון והכרעה: כבר בפתח הדברים אבהיר כי לאחר ששמעתי את הצדדים, עיינתי בראיותיהם והתרשמתי מעדותם, הגעתי למסקנה הפוכה מזו של כב' השופטת סמדר קולנדר אברמוביץ ז"ל בפסק דינה מיום 16.3.20, שדחה את תביעתו של התובע, כך שבהתאם להנחיות בית המשפט המחוזי שהחזיר את הדיון לבית משפט דנא, הנתבע לא עמד בנטל ההוכחה שמוטל לפתחו בתביעה השטרית וגם אם הנטל יועבר ויוטל לפתחו של התובע, התובע הוכיח שהעבודות בוצעו עבור חברת ביי סקיי וביצוען היה קודם למועד מינוי מפרק זמני לחברת ביי סקיי.

רקע כללי: המחלוקת נשוא תיק זה עניינה ביצוע עבודות אינסטלאציה בפרויקט מגורים ברחוב ברנר 9 טבריה (להלן: "הפרויקט").

סעיף 6 א' להסכם קובע: "הקבלן יממן וישלם מהונו עבור כל העבודה, לרבות העמדת ביטחונות כספיים לכל קבלני המשנה אותם יעסיק על מנת להביא לסיום העבודה, השלמת הבניין ומסירת מפתח לכל רוכשי הדירות בכפוף לשיעבוד דירה 11 לטובת הקבלן." סעיף 6 ד' להסכם קובע: "הקבלן אינו חייב בתשלום חובותיו הקודמים של המזמין לצדדים שלישיים אלא אם יוסכם ובכתב, כי יעשה כן." מאחר וההתקשרות בין התובע לחברת ביי סקיי היתה מחודש 1/17, יש לראות בהתחייבויותיה של חברת ביי סקיי כחוב קודם שלה כמזמינת העבודה ועל כן בהתאם להוראות סעיף 6 ד' להסכם שבין חברת ביי סקיי לחברת שתי אורטל, לו היתה חברת שתי אורטל לוקחת על עצמה את החוב של ביי סקי כלפי התובע, היה אמור להיות על כך סיכום בכתב.

...

סוף דבר: תיק זה עניינו בקשה לביצוע של שני שטרות.

לפיכך, לאחר שהצדדים השלימו את ראיותיהם וסיכמו את טענותיהם, דעתי בסופו של יום הפוכה מדעתו של בית המשפט בפסק הדין מיום 16.3.20, באופן שדין התביעה להתקבל במלואה.

לסיכומם של דברים, ההתנגדות הנתבע נדחית.