פתח דבר וטענות הצדדים
לפני תביעה כספית, חוזית, נזיקית, על סך 43,000 ₪ ותביעה שכנגד על סך 96,877 ₪ .
וכן סך של 15,000 ₪ בגין פגיעה בפרטיות התובעים נוכח כניסת הנתבעת למושכר ללא תאום עם התובעים (וזאת על בסיס סעיף 29א.(ב)(1) לחוק הגנת הפרטיות, וכן סך של 10,000 ₪ בגין נזק כללי בשל, בין היתר, השחתת זמנם של התובעים בטיפול שוטף הנובע מהתחמקותה העיקשת של הנתבעת לעמוד בתנאי ההסכם.
לא היו "ליקויים" במושכר, אלא שדרוגים לטובת ולבקשת התובעים כאשר בעלי המיקצוע הוזמנו לבקשות ולדרישות התובעים, למעט שני מקרים בלתי צפויים מראש של פצוץ בצנרת בחצר, אשר טופלו מיידית ע"י הנתבעת ותוקנו על ידי בעלי מיקצוע מטעם חברת הביטוח, בשיתוף פעולה מלא עם התובעים ולשביעות רצונם.
בד בבד עם הגשת כתב ההגנה, הגישה הנתבעת כנגד התובעים תביעה שכנגד על סך 96,877 ₪, בגין הפרת החוזה והנזקים שגרמו בזדון לטענתה, כפי שפורטו בהרחבה שם.
דיון והכרעה
התביעה העיקרית:
טענת התובעים בדבר התחייבות כלשהיא של המשכירה לסיים ולבצע תיקונים לכלל הליקויים והשיפוצים במושכר עד ליום 22.2.16 – לא הוכחה.
ובהסכם זה אין זכר להתחייבות מיוחדת מצד המשכירה, למעט האמור בסעיף 10.4: "המשכירה אחראית לתקינות כל מערכות החשמל, גז, אינסטלאציה ומיזוג אוויר בבית, ותקינותם תיבדק על ידי המשכירים טרם כניסתם לבית, וירשמו בפרוטוקול כניסה".
הליקויים הרבים הנטענים בסעיף 9 לכתב התביעה – לא הוכחו.
סביר יותר להניח כי בהיעדר בלון גז מלא ומחובר, בהיעדר כיריים תקינים, בהיעדר ציפוי לאמבטיה, בהיעדר שירותים תקינים וכולי וכולי.
...
לאחר חקירת הצדדים בהקשר, אני קובעת כי הנתבעת, כמשכירה, פעלה באופן ראוי על מנת לטפל בנדרש.
לאור המפורט מעלה – דין התביעה העיקרית להידחות.
סופו של יום:
התביעה העיקרית – נדחית.