התובעת הגישה תביעה כספית בגין נזקיה, והנתבע הגיש תביעה שטרית למימוש שיק ביטחון ע"ס 10,000 ש"ח שמסרה לו התובעת בתחילת השכירות, וכן את השיק ע"ס 2,800 ש"ח שנועד לשכ"ד עבור חודש ינואר.
עדות המטפלת, ענת בוסי, ששהתה מדי יום בדירה, כמטפלת בשכר לילדיה של התובעת, על כך שבתקופת החורף (אוקטובר-דצמבר) חדרו מי גשמים לדירה מקיר חדר הילדים, ועל כך שהדירה הוצפה מספר פעמים והיא גרפה את המים במשך שעות, היתה מהימנה לחלוטין, וללא כל אינטרס כספי או אחר בתביעה.
...
לפיכך אני קובעת כי הנתבע הפר את החוזה עם התובעת הפרה יסודית, וכי היא היתה זכאית לבטל את החוזה לנוכח ההפרה המתמשכת שלא תוקנה חרף דרישותיה החוזרות ונשנות מהנתבע.
לעניין טענות הנתבע לאי תשלום חשבונות מים, חשמל וכו' – הרי שהנתבע לא הציג ראיות כלשהן בעניין זה.
אשר על כן התביעה השטרית, שעניינה שיק הבטחון והשיק על שכ"ד לחודש ינואר שבמרביתו לא התגוררה התובעת בדירה, נדחית על ידי.
עם זאת, מאחר שלא שוכנעתי כי המיטה והשידה הפכו ללא שמישות בשל הרטיבות ברגלים, וכי הנזק לכל פריטי הצעצועים והבובות היה מוחלט, אני מעמידה את סכום הנזק על 7,000 ש"ח.
שכ"ט שמאי – בסך 1,500 ש"ח בהתאם לחשבוניות, וכן שכר עדותו בסך 1,000 ש"ח.
נזק לא ממוני של עגמת נפש, טרחה ואובדן זמן – לאור עגמת הנפש הרבה שעברה התובעת, הן כתוצאה מההצפות החוזרות והן עקב יחסו האדיש והמזלזל של הנתבע, אני פוסקת לה סך של 10,000 ש"ח.
לפיכך על הנתבעים 1-2 לשלם לתובעת סך של 20,300 ש"ח בניכוי יתרת שכ"ד לתחילת חודש ינואר בסך 800 ש"ח, היינו 19,500 ש"ח.
כמו כן, את אגרת המשפט, וכן שכ"ט עו"ד בסך 3,000 ש"ח.
לעניין הנתבעת 3, לא הוכח כי היה ביטוח לנתבע ואף לא כי הביטוח כלל חדירת מי גשמים.
עקב אי שיתוף הפעולה של הנתבע עם התובעת בעניין זה, שהיה יכול לייתר את צירוף חברת הביטוח, התביעה נגד הנתבעת 3 נדחית ללא צו להוצאות.
