תביעה כספית בגין ליקויי בניה במבנה דו משפחתי

תביעה כספית בסכום של 1,400,000 ₪ בגין ליקויי בניה.

רקע התובעים רכשו מהנתבעת 1, חברה העוסקת בבניה ומכירה של דירות ("הנתבעת"), קוטג' דו משפחתי בפסגת זאב הכולל קומת כניסה, קומת מגורים, עליית גג ומרתף ("הבית").

ליקויים נוספים, דלת כניסה, מעקה המרפסת, דלת שירותים, והתקנת כלים סניטריים התובעים מפרטים עוד שורת ליקויים והם: ליקוי בדלת הכניסה לבית מאחר ואופן נעילת הדלת שהותקנה אינו תואם לדרישות התקנות; ליקוי במבנה המעקה כאשר הטענה היא שזכוכית המעקה הותקנה בצד הפנימי של קיר האבן עליו היא מונחת במקום בצידו החצוני כמצוין בתכניות המכר; ליקוי בדלת כניסה לאחד מחדרי השירותים מאחר ובתקנות יש דרישה כי לפחות אחת מהדלתות תהא ברוחב של 70 ס"מ; וליקוי נוסף בגין מרווחים צרים מידי בהתקנת הכלים הסניטריים בחדרי השירותים בנגוד לתקן.

...

איני מקבלת טענות אלו.

טענה זו נדחית בשתי ידיים.

תוצאה התביעה נגד נתבע 2 נדחית.

התביעה והמחלוקת ענייננו בתביעה כספית, בסכום של 126,977 ₪, שהוגשה בגין ליקויי בנייה בביתם של התובעים.

ביום 11.12.13 התקשרו התובעים עם הנתבעת ב"חוזה לבניית יחידת וילה במבנה דו משפחתי", בגדריו התחייבה הנתבעת לבנות את הוילה-בית (להלן: "הבית") על פי המפרט והתוכניות שצורפו להסכם והיוו חלק בלתי נפרד הימנו.

נקבע שם: "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים - האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד". לאחר ששקלתי את כלל נסיבות העניין, כולל הקף הליקויים, עלות התיקונים והקף הפצוי בגין ירידת ערך הבית, בשים לב לכך שחלק נכבד מהפצוי נפסק בזיקה לתוכנית אדריכלית שהתובעים סיפקו לנתבעת, ובשים לב לכך שהתובעים לא 'כימתו' בכתב התביעה את טענתם בהקשר זה, לא מצאתי מקום לפסוק פיצוי בגין עוגמת נפש.

...

[15: הסכומים בחוות דעת מומחה התובעים הם לפני מע"מ.] [16: בסיכומי התובעים נדרשו הסכומים בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, להבדיל מחוות דעת המומחה בהקשר זה. ] בסה"כ, תשלם הנתבעת לתובעים, בגין נזק, סכום של 50,444 ₪.

בנוסף, תשלם הנתבעת לתובעים את הוצאות ההליך בסכום של 11,063 ₪, בגין חוות דעת לפי הקבלות שצורפו ובגין אגרת ההליך, ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית, מיום הוצאת כל הוצאה.

כן תשלם הנתבעת לתובעים שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪.

בפניי תובענה כספית מיום 21.3.2015 בסך של 200,000 ש"ח בשל ליקויי בנייה בדירת מגורים.

רקע עובדתי וטענות הצדדים : התובעים הנם בני זוג אשר התקשרו עם הנתבעת, שהנה חברה קבלנית המיתמחה בבניית דירות מגורים ובהקמת פרויקטים נדל"ניים, בהסכם מכר לרכישת דירת מגורים צמודת קרקע דו משפחתית עם שלושה מפלסי מגורים הכוללת שישה חדרים וממ"ד (בקומת המרתף) ברחוב התות 9א' בשכונת "הפרפר" בעיר קריית-ביאליק (גוש 10431 חלק מחלקה 57 מיגרש מספר 84) המחוברת בקיר משותף לדירת "קוטג'" הנמצאת במיגרש הצמוד (מיגרש מספר 83).

עם זאת, המומחה מטעם ביהמ"ש מציין בחוות דעתו כי הליקוי היחיד אותו מצא בנוגע לראש תביעה זה הנו סימנים של חדירת רטיבות מחלון חדר ההורים, וכי עלות תיקון הליקוי הנה 500 ש"ח. עם זאת, במענה לשאלות ההבהרה מציין מר ברלינר כי ככל שביהמ"ש יגיע למסקנה כי יש צורך בשיקוע של מסילות התריסים, או אז עלות ההתקנה המורכבת הנה בסכום של 8500 ש"ח. כאמור מעלה, בנוגע לראש הפרק הנוגע לתיקון קירות הפיתוח, מבנה, חניה ומחסן התובעים אינם מפנים בסיכומיהם להוראת דין קונקרטית ו/או להוראה ספציפית מתוך חוזה המכר/או מתוך מיפרט הסכם המכר שמכוחן מחויבת החברה הקבלנית לבנות את המסילות באמצעות שיטת השיקוע וכי עמדה זו נדחתה באופן גורף בפסיקת בתי המשפט.

...

אשר על כן, התובענה בגין ראש פרק זה נדחית.

המומחה מטעם ביהמ"ש לא נשאל על מסקנתו במסגרת שאלות ההבהרה, מה גם שהתובעים אינם מפרטים כלל בסיכומיהם מדוע אין לקבל את קביעת המומחה שבנדון (ראה : סעיף 69 לסיכומים) ומשכך אינני מוצא לנכון להתערב בקביעת המומחה בגין רכיב תביעה זה. אשר על כן, התובענה בגין רכבי תביעה זה נדחית.

סוף דבר : התובענה מתקבלת באופן חלקי ומשכך על הנתבעת לפצות ביחד ולחוד את התובעים בגין ליקויי הבנייה והפיקוח ההנדסי בסכום כולל של 53,384 ש"ח כחוק ובצירוף הפרשי ריבית והצמדה כדין החל מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל.

הנתבעים הגישו תביעה כספית כנגד התובעת בתיק 48233-07-15 (להלן: ההליך הנוסף), בה ביקשו לחייב את התובעת בסכום של כמיליון וחצי ₪, בטענה כי התובעת הפרה את הסכמי הבנייה ונמצאים ליקויי בניה משמעותיים בבתים שניבנו.

התובעת טענה כי עד לבקשה זו, ניהלו הנתבעים את ההליך יחד תוך שהנתבעת מנהלת עבור שני הנתבעים יחד את כל נושא התיכנון והבנייה של המבנה הדו-משפחתי.

עוד טענו הנתבעים כי מונה שמאי לבדיקת הנכס, וכי נערך ביקור משלים של השמאי לאחרונה בשל ליקויים נוספים שנתקלו במקום, והתפתחות זו עשויה לגרום להתמשכות ההליך.

...

בשל המסקנה אליה הגעתי, אין עוד צורך לדון בבקשה לגופה.

סוף דבר הבקשה להמרת העיקול – נדחית.

לפניי תביעה כספית בגין ליקויי בניה בבית שרכשו התובעים מאת הנתבע 1 בשנת 2016.

ויובהר, ההסכמים מתייחסים לבנייתו של כלל המבנה הדו-משפחתי, דהיינו: הן ביתם של התובעים והן ביתם של בני הזוג מיטלמן.

סולל בונה בע"מ נ' אברמוביץ' (פורסם בנבו, 1.12.08) נדונה סוגיית עוגמת הנפש בהקשר של רכישת דירה, וכך נקבע – "בקביעת גובה הפצוי עבור עוגמת נפש שנגרמה בגין ליקויי בנייה יש להביא במכלול השיקולים, בין היתר, את ייעודו של הנכס (מבנה מגורים, מבנה עסקי או אחר); את טיב הליקויים; מידת חומרתם; מידת השפעתם על שגרת חיי המשתמשים בנכס; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; ועלות תיקון הליקויים..." וכן בעיניין ע"א 5602/03 סגל נ' שיכון ופיתוח לישראל בע"מ (פורסם בנבו, 28.2.05): "מטרתו של הפצוי הנה להעמיד את הניזוק במצב בו היה נמצא אילמלא ארעה ההפרה והנזק שניגרם בעקבותיה. בקביעת שיעור הפיצויים בגין עוגמת הנפש בגין ליקויי בניה יילקחו בחשבון, בין היתר, טיב הנכס בו נפלו הליקויים – האם מדובר בדירת מגורים, במבנה עסקי או אחר; מה טיב הליקויים, מידת חומרתם, מידת השפעתם על חיי היומיום בדירה; היתנהלות הצדדים עובר להליך המשפטי ובמהלכו; עלות תיקון הליקויים ועוד" בהיתחשב בכלל השיקולים האמורים, ותוך שאני מביא בחשבון כי ליקויי הבניה פגעו באיכות חייהם של התובעים ובמידת הנאתם מהנכס שרכשו במיטב כספם; כמו גם העובדה שהנתבעים ביקשו להיתנער מאחריותם לתיקון הליקויים; וכן העובדה כי קבעתי שלא מדובר בליקויים שיש בהם כדי לקבוע כי מדובר בבית שנימסר באיחור אולם יש להיתחשב בליקויים במסגרת סעיף עוגמת הנפש; בהיתחשב בכמות הליקויים והעלות שנפסקה לבסוף לתיקונם, סבורני כי יש לפסוק לטובת התובעים פיצוי בגין עוגמת נפש.

...

כמו כן, ובשים לב לאמור לעיל, בדבר דחיית רוב רכיבי התביעה כנגד רגבים, אני מורה לברייפמן לשאת בשכ"ט עו"ד בסך של 46,101 ₪ כולל מע"מ .

כן ישלמו הנתבעים לתובעים אגרת משפט כפי ששולמה.

הנתבעים ישלמו לתובעים את כלל הסכומים האמורים לעיל בתוך 30 יום מהיום, שאם לא כן יישאו הסכומים ריבית והפרשי הצמדה כדין.