הנתבע 1 התגונן וטען בהתנגדות לבצוע השטר שהגיש, כי השיק נימסר במסגרת עסקה לרכישת מנוע למשאית וארבע תיבות הילוכים למשאיות משומשים (להלן: "החלפים המשומשים") מאת מוסך אלון שירותי רכב בע"מ היא הנתבעת 2.
לחילופין, טענה התובעת, כי ככל ויתברר כי לנתבע עומדת הזכות להודיע על אי התאמה וזכות להשיב החלפים מבלי לשלם את תמורתם, על הנתבעת 2 להשיב לתובעת את תמורת הסחורה ששולמה לה שכן התובעת שימשה רק כ"צנור" המקשר בין הלקוח לבין בית העסק והנתבעת 2 חבה לה את החוב בעקבות ביטול הקזוז.
הנתבע 1 טען כי אין לחייבו בפרעון השיק בהעדר תמורה מלאה, אי אחיזה כשורה של השיק על ידי התובעת ונטילה של השיק בחוסר תום לב.
הנתבעת 2 היתגוננה וטענה כי המתוה העיסקי בינה לבין התובעת היה כי בתמורה לשירותי פירסום, אספקת ציוד ושיווק של התובעת אותם העניקה לנתבעת 2, שילמה הנתבעת 2 לתובעת באמצעות חלפים לרכב שספקה לתובעת.
התובעת הנפיקה חשבונית מס לנתבע 1 בו פורטו החלפים המשומשים שנרכשו ועלותם ובתחתית החשבונית נרשם:
"ברטר מדיה בע"מ אינה אחראית בדבר טיבו ו/או איכותו של השרות ו/או המוצר וכל האחריות נובעת מהמוצר ואופן השמוש בו ו/או טיב השרות חלה על הספק ו/או היצרן בשינויים המחויבים. חשבונית זאת תשמש כראיה לעניין פטור מאחריות ולעניין הבדיקות שנקט הלקוח טרם קבלת המוצר ו/או שירות".
השיק הוצג לפרעון ביום 13.2.22 וחולל בהוראת ביטול.
הנתבעת 2 צרפה התכתבויות בין הצדדים (נספח 4 לכתב הגנתה) ראשון מיום 1.3.22, שוב לאחר שהשיק חולל, ולשונו: "חיים את הגיר תגיע להחליף אחרי שתסגור עם ברטר את הכסף – הבנתי שביטלת לו את השיק תיבדוק מולו". תשובה של הנתבע מגיעה רק ביום 14.4.22 המציעה לנציגת הנתבעת 2 כי הנתבע יגיע באותו יום עם המנוע והגיר.
העסקה עם הנתבע 1 היא עסקת מכר פשוטה בין הנתבע 1 לנתבעת 2 כאשר הנתבעת 2 המחתה לתובעת את זכותה לקבל תמורה בגין החלפים שרכש הנתבע 1 ממנה ומכאן גם את הזכות לתבוע את התשלום בגינה.
...
אינני מקבלת את טענת הנתבע 1 כי הנתבעת 2 עשתה יד אחת עם התובעת לרמותו וליתן בידיו חלפים מקולקלים ולא תקינים.
עולה מכל האמור לעיל, כי הנתבע 1 לא הרים את נטל הראיה המוטל עליו להוכיח ולו כישלון תמורה חלקי.
הנתבע 1 ישלם לתובעת הוצאות משפט בסך 8,000 ₪ אשר יצטרפו לקרן החוב בתיק ההוצאה לפועל הנ"ל.
התביעה כנגד הנתבעת 2 נדחית והתובעת תשלם לנתבעת 2 הוצאות משפט בסך 3,000 ₪.
