תביעה כספית בגין התקנת בריכת שחייה

התובע השיב לשאלה האם אפשר להתקין סככה מסוג שמשונית או לייקרה כדי למזער את הפגיעה כי "הבעיה זה לא הבריכה אלא הגינה" (הגם שהוא היתמקד בכתב תביעתו אך בנזק שניגרם לו כתוצאה מתיגבור תחזוקת הבריכה) .

לדבריו, "מטבע הדברים על כל האברים הנושרים חלים חוקי הטבע וחוק הכובד. לכן רוב החומר הצמחי הנושר ייפול מתחת לעץ עצמו. כך בנשירת עלי הכותרת וכך גם בנשירת הפירות. העלים שנושרים בחורף ממש בחודשים ינואר פברואר יתנתקו מהעץ לרוב בהשפעה של רוחות החורף ועל כן יוסעו איתה לכיוון הרוח המצויה". חצר התובע נימצאת מצפון לחצר הנתבעים, והעץ נמצא מדרום לבריכת השחייה.

עולה שאלה ביחס למיטרד בעבר בגינו נידרש הסעד הכספי בגין ניקיון כמשורטט בכתב התביעה, ועל כך נדון בהמשך, אולם ביחס לעבר לא קיימת כל רשלנות מצד הנתבעים, עת עדיין יש לבחון את המיטרד בפריזמה של המקום והזמן ואמת המידה האובייקטיבית גם אם כמות העלים הייתה גדולה יותר ויש לבחון את הנזק בדמות ניקיון מוגבר לבריכה – היה ומוכח – גם תחת מידה של סבירות שבכללה יש לבחון גם את תרומת התובע לארוע, שבחר למקם את הבריכה באותו המקום ויכול היה גם להקטין את הנזק על ידי פעולות מצידו בשטחו שלו.

...

יוצא אפוא כי על התובע להוכיח "הפרעה של ממש" לשימוש או ההנאה מחצריו, הנובעת ממעשי או מחדלי הנתבעים והכל תוך ראיה כוללת של טיב המקום, וזאת מבלי לגרוע מזכותם של הנתבעים לעשות במקרקעיהם את השימוש שהם עושים בהם.

על כן, אין מנוס אלא לדחות את התביעה.

רוצה לומר, כי גם אם בסופו של יום נדחית התביעה בשל הקשיים שהוצגו, הרי שהיה מקום כי תבוא לעולם חרף מאמציהם של הנתבעים וזאת על מנת לגדר את המחלוקת ולגדר את הפתרון הראוי בהקמת הגדר בדמות יריעה, מעבר לעניין הגיזום והוראות הטיפול בעץ.

עוד נטען, כי התובעת 1 ביקשה להחליף צוותי עבודה וכן, כי כלל התשלומים להם התחייבו התובעים לא שולמו לו. בנסיבות אלה, הגיש הנתבע 1 תביעה שכנגד ובה עתר לקבלת כספים עבור תוספות שביצע ושאינן כלולות בהסכם בין הצדדים, לרבות התקנת מערכות בגג הבית, עבודות חשמל חידוש טייח ועוד.

(2) הארקת חשמל בבריכה – דרישה בסך 2,340 ₪ (נספח 12); בהצעת המחיר התחייב הנתבע 1 לבצוע "עבודת צנרת וחשמל כללית". בהתאם לקבלה שצורפה, היה על התובעים לפנות לבעל מיקצוע אחר לצורך ביצוע הארקת חשמל לבריכת השחייה ולכן התביעה ברכיב זה מתקבלת.

...

סוף דבר נוכח כל האמור לעיל, אני מקבלת את התביעה בחלקה ומחייבת את הנתבע 1 לשלם לתובעים כדלקמן: (א) פיצוי עבור אביזרים ותשלום לספקים בסך 32,572 ₪; (ב) פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 3,500 ₪ ; (ג) הוצאות משפט בסך 1,000 ₪.

התביעה כנגד הנתבע 2 נדחית.

נוכח המפורט לעיל, אני מורה על דחיית התביעה שכנגד.

בית משפט השלום בירושלים ת"א 34517-12-20 גולדמן נ' שמיים בריכות שחייה בע"מ לפני כבוד השופט מוחמד חאג' יחיא התובעת סלבי גולדמן ע"י ב"כ עו"ד רפאל עבו הנתבעת שמיים בריכות שחייה בע"מ ע"י ב"כ עו"ד לנה מיילך-לוינזון פסק דין

מונחת לפניי תביעה כספית.

ממכלול חומר הראיות נראה כי מאז ההתכתבות האחרונה בין הצדדים מחודש יוני 2015, לא היה כל קשר ביניהם, לא כל שכן מצד התובעת לנתבעת, בכל הנוגע לקיומן של תקלות בהפעלת הבריכה או ליקויים מבניים בבריכה עצמה, במבנה שלה או בציוד הנילווה לה. כבר כאן יצוין כי התביעה בחלקה הגדול, אף שהוגשה תוך תקופת ההתיישנות, אך טענות התובעת כלפי איכות העבודה שביצעה הנתבעת וביחס למרבית הליקויים הנטענים, היא מעוררת קושי ממשי אשר נובע מהשתהותה בהגשת תביעתה.

על כן, כעקרון, תהיית באת-כוח הנתבעת בדיון לפניי מיום 21.7.2021 (ש' 32-27, ע' 2), יש בה טעם רב; כך כדבריה: "אי אפשר לבוא לאחר חמש וחצי שנים איך נתגונן, על סמך מה נביא מומחה על בריכה שעובדת פעילה" לאור זאת, כל טענות התובעת ביחס לליקויים בבצוע ההתקנה של הבריכה, מערכת האינסטלציה והנלווה לה, מתן השירותים, הכשרתה המקצועית של הנתבעת לבניית בריכות, ועוד – לא הוכחו כדבעי.

...

הנתבעת טוענת מנגד, בין השאר ובעיקר, כי דין התביעה נגדה להידחות בין היתר בשל השיהוי הניכר בהגשתה, שמצוי על סף ההתיישנות.

ברם, משהוכח קיומו של נזק (ביצוע התיקונים הנחוצים) וכן משצורפו חשבוניות של עלויות התיקונים אך קיים קושי בבידוד החלק הרלבנטי עבור לוח החשמל, סבורני בנסיבות אלו שלא תיכשל תביעתה של התובעת וניתן לפסוק על דרך האומדנה בהתבסס על החומר שהוצג בראיותיה (ראו והשוו: ע"א 355/80 נתן אנסימוב בע"מ נ' מלון טירת בת שבע בע"מ, פ"ד לה(2) 800, 809-808 (1981); ראו גם: ע"א 9145/18 שרות מזור בע"מ נ' שרות פלוס בע"מ (24.4.2021)).

תוצאה לאור האמור, התביעה מתקבלת באופן חלקי.

הנתבעת תשלם לתובעת סך (מעוגל) 13,400 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד היום.

ענינה של תביעה זו בטענות התובעת לעבודה לקויה שביצעה הנתבעת בהתקנת בריכת שחיה פרטית בביתה.

ראו גם עדותה בעמ' 18 לתמליל הדיון לגבי הרשימה שהוצגה בפניה: "זה כתב יד של שאול, לא כתב יד שלי". לא ברור כיצד ידעה התובעת שמדובר בכתב יד של מר פן, והדבר מחזק את המסקנה כי הכירה את הרשימה הנ"ל. לכן, אני נוטה להעדיף את גרסת הנתבעת כי אכן הוכנה רשימה של תיקונים נדרשים שעם סיום ביצועם הייתה התובעת אמורה לשלם לנתבעת את יתרת התשלום בגין התקנת הבריכה – סך של 11,000 ש"ח (15,000 ש"ח בהפחתת עלות שתי מיטות השיזוף).

יצוין כי כשנשאלה התובעת בחקירתה במחלקת הפיקוח בערייה אם תסכים לחתום על תצהיר שלא תפרק את הדק ותחזיר את הבריכה, ציינה כי היא מסכימה ואכן, לבקשת מחלקת הפיקוח בערייה, ביום 27.6.21 חתמה התובעת על תצהיר לפיו: "נכון להיום אין בביתי בריכה ואני לא מתכוונת להתקין בריכה". עוד ציינה התובעת בחקירתה במחלקת הפיקוח בערייה: "שאני אקבל כסף של התביעה שלי מול הקבלן שבנה לי את הבריכה בגלל כל הליקויים שיש לי אני אוציא רישיונות כמו שצריך..". אם כן, לסיכום האמור לעיל, עדותה של התובעת לעניין "קריסת הבריכה" לא הייתה מהימנה בעיני.

...

אין חולק כי סוכם בין הצדדים כי בגין רכישת והתקנת הבריכה תשלם התובעת לנתבעת סך של 76,000 ש"ח. בתחילת חודש אפריל 2020 החלה הנתבעת את העבודות לצורך התקנת הבריכה.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, הנתבעת תשלם לתובעת פיצוי בסך של 15,429 ש"ח, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

כן, תשלם הנתבעת לתובעת החזר הוצאות בסך 2,950 ש"ח בגין עריכת חוות הדעת אותה מצאתי לקבל ברובה (למעט לעניין הוספת 40% למחירון דקל).

הודעות צד ג' כנגד צד ג' 1 ו-2 נדחות ללא צו להוצאות.

בפניי תביעה כספית על סך של 27,000 ₪ שהוגשה בהליך של תביעה קטנה ועניינה אי תשלום עבור עבודות אינסטלאציה אותן ביצע התובע בביתו של הנתבע.

התובע טען, כי על אף שהנתבע לא שילם את הסכום בו חייב, המשיך התובע בהתקנת קוי מים בחדרי המקלחות על פי התכניות שסופקו לו וגם בשלב של התקנת האינטרפוצים התברר שהנתבע ביצע רכישה לא טובה, ועל כן נידרש התובע להחליף את האינטרפוצים המותקנים לבקשתו של הנתבע.

לאור האמור, ביקש התובע פיצוי מהנתבע בסך של 22,000 ₪ עבור עבודות התשתית שהוכנו ביציקת קירות וריצפה בשלד הבניין, תשתיות ביוב ומי גשמים לאורך עשרות מטרים, קווים 4 צול ו-6 צול ושוחות ביוב ונקוז מי גשמים והנחת קוי מים לתשתית, כולל הכנות לבריכת השחייה.

...

לאחר ששקלתי את כל השיקולים, מאחר והצדדים לא הציגו ראיות המוכיחות את עלות העבודה, שוכנעתי כי הפיצוי ייפסק על דרך האומדנה, תוך שהבאתי בחשבון את כל הנתונים הרלוונטיים.

על כן, אני מעריכה את הסכום אליו זכאי התובע בגין עבודה זו על דרך האומדנה ואני קובעת כי על הנתבע לשלם לתובע בגין ביצוע עבודת החלפת קו 6 צול, סך של 3,000 ₪.

סוף דבר: לאור האמור לעיל, אני מורה לנתבע לשלם לתובע סך של 3,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום הגשת התביעה ועד התשלום המלא בפועל.