תביעה כספית בגין השתתפות עצמית בביטוח

התובעת שכנגד, ש. שלמה חברה לביטוח בע"מ, טענה שעלות תיקון הנזק שניגרם לרכב הפרטי לפי הערכת שמאי עומדת על סך של 10,319 ₪, עלות בדיקת השמאי בסך של 1,170 ₪, ונערך קזוז בסך של 4,417 ₪ בגין הישתתפות עצמית וכינון, ומשכך הועברו למבוטח תקבולי ביטוח בסך של 7,072 ₪.

המבוטח, מיכאל מאיר, טען בכתב התביעה שנגרמו לו נזקים והפסדים כספיים כדלקמן- הישתתפות עצמית בסך של 3,900 ₪; כינון סכום ביטוח בסך של 483 ₪; הישתתפות עצמית לירידת ערך בסך של 298 ₪; פיצוי בגין ביטול זמן וטרדה בסך של 3,500 ₪.

...

בנסיבות העניין, סבורני שיש לייחס משקל ראוי לעדותם של הגב' מאיר והעד מטעמה לגבי הנסיבות הנוגעות להתרחשות התאונה, תוך שהבאתי בחשבון את האינטרס של הגב' מאיר בתוצאות המשפט ואת העובדה שמר ברוסילובסקי עובד במוסך של המבוטח, בשים לב לכך שגרסתם מתיישבת עם חומר הראיות.

יוצא אפוא, במישור האחריות, שהתביעה שהוגשה על ידי חברת דן נדחית והתביעה שכנגד בעילת השיבוב ותביעת המבוטח מתקבלות.

התוצאה התביעה שהגישה חברת דן נדחית.

במהלך חקירתו של פולט בבית המשפט, הוגש נוסח שונה במעט של אותה חוות דעת (ת/1 6.7.21), בה נכתב בהקשר זה: "מודגש כי חוות דעתנו זו עוסקת בנזק הפיזי בלבד וצפויה תביעה כספית בגין אבדן תוצאתי בהמשך. תביעה זו טרם נתקבלה ועם קבלת נתונים נוספים נשוב ונעדכנכם." הוגשה גם חוות דעת נוספת שערך פולט ביום 23.8.15 בנוגע לאובדן רווחים לפיה עסקינן בתביעת אבדן רווחים בעקבות נזק אש. גובה הנזק לפני תת ביטוח וניכוי הישתתפות עצמית הנו 1,046,309 ₪ (המורכב מאובדן רווחים כתוצאה מנזק למלאי בסך של 931,309 ₪ - לפי שיעור רווח גולמי של 10% מאובדן מחזור בסך של 9,313,387 ₪ - ומהשקעות שבוצעו במחסן חלופי בבית דגן בסך של 115,000 ₪).

...

אשר על כן, אני מחייב את הנתבעות 1-2, ביחד ולחוד, לשלם לתובעת את הסכומים הבאים: נזק למלאי - 2,021,416 ש"ח נזק למשטחי עץ והוצאות מיון מלאי - 37,500 ש"ח עלויות פינוי והשמדת מלאי - 246,529 ש"ח עלויות שיפורים במושכר שירדו לטימיון - 248,000 ש"ח אובדן רווחים - 125,130 ₪ סך הכל - 2,678,575 ש"ח לסיום, הנתבעות 1-2 ישלמו לתובעת פיצוי בגין נזקי השריפה בסך של 2,678,575 ש"ח. הסכומים בסעיפים א'- ד' בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין מיום 1.5.14 ועד ליום התשלום בפועל.

עוד ישלמו הנתבעות 1-2 לתובעת שכ"ט עו"ד בשיעור 23.4%, אגרת משפט והוצאות שכר טרחת מר רומנו.

התביעה נגד נתבעת 3 נדחית והתובעת תשלם לה הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסך כולל של 120,000 ₪.

לפניי תביעה כספית בגין ניזקי רוכש לרכב התובעת, לטענתה בעקבות תאונה בין רכב הנתבעים לרכב המבוטח על ידי התובעת.

לדברי הנתבע 1, הבחין כי נהגת רכב התובעת נסערת מאד, והציע לה – על מנת ליישב את העניין – שתפעיל את פוליסת הביטוח של רכבה, תוך שהוא יישא בעלות ההישתתפות העצמית שתדרש לשלם; זאת, תמורת המנעות מכל תביעה נוספת.

...

בסעיף 2 לשטר הסילוק נכתב: "אני מאשר כי עם קבלת הסך של 2,160 לא תהיה לי ו/או למי מטעמי כל טענה כלפיך או כלפי חברת הביטוח מטעמך (להלן: AIG) בגין כל נזק שנגרם לרכבי כתוצאה מהתאונה שלטענתי התרחשה..." ובסעיף 3 לשטר נכתב: "אני מאשרת כי קבלת הסך הנ"ל מהווה סילוק סופי ומוחלט של כל תביעה ו/או דרישה ו/או הוצאות ו/או נזקים ישירים או עקיפים מכל מין וסוג שהוא... בקשר לתאונה לרבות נזקים לרכבי, אבדן ערך לרכבי ושכ"ט שמאי". לשונו של השטר אינה מותירה מקום לספק: השטר נועד להוות חסם לתביעה, של בעלת הרכב (שחתמה על השטר) או של מי מטעמה.

התוצאה משעה שמצאתי כי בנסיבות המקרה ולאור השתלשלותן, החתימה על שטר הסילוק מנעה את היווצרות זכות התביעה של התובעת מכוח תחלוף – דין התביעה להידחות.

בפניי תביעה לפצוי כספי בגין ניזקי רכוש כתוצאה מתאונת דרכים.

אציין, כי נציג חברת הביטוח, הנתבעת 2 טען בחקירתו, שהנתבעת 2 לא קיבלה את ההישתתפות העצמית ששולמה לסוכן.

...

אני סבורה כי יש לתקן את מועד התאונה בהתאם.

אם כן, לנוכח האמור, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל.

אשר על כן, הנתבעת תשלם לתובע סך של 15,500 בצירוף שכר שמאי בסך 1535 ובסה"כ – 17,035 ₪.

בפניי תביעה כספית בגין ניזקי רכוש (רכב) על סך 34,578 ₪, שעניינה תאונת דרכים מיום 17/06/22 בה היו מעורבים רכב התובעת מ.ר. 577-73-202 (להלן: "רכב התובעת") ורכב הנתבע 1 מ.ר. 9244433 (להלן: "משאית"), ואשר כנטען על ידי התובעת היה מבוטח על ידי הנתבעת 2 (להלן: "הנתבעת 2").

עוד טוענת הנתבעת 2, כי בהתאם לתנאי הפוליסה ובהיות הפוליסה פוליסה לרכב מעל 3.5 טון, הרי שככל ויקבע על ידי ביהמ"ש, כי על הנתבעת 2 לפצות את התובעת אזי חבותה, אם בכלל, תוכל להיתהוות אך ורק לגבי סכומים אשר מעבר להישתתפות העצמית של המבוטח, ברשימת הפוליסה, בצרוף מדד מיום תחילת הפוליסה.

...

המחלוקת היחידה שנותרה בין הצדדים הינה לעניין הכיסוי הביטוחי, דהיינו, האם הנתבע 1, ידע אודות הפסילה/השלילה, או לאו, ובעניין זה נחקר הנתבע 1, ולאחר מכן סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה. דיון והכרעה כיסוי ביטוחי כאמור לעיל, אין מחלוקת בין הצדדים, כי הנתבע 1, הוא האחראי לתאונה, אלא המחלוקת הינה לעניין שאלת הכיסוי הביטוחי, ומשכך השאלה הטעונה הכרעה הינה, האם הנתבע 1 ידע אודות השלילה במועד אירוע התאונה או לאו ? לאחר עיון במכלול החומר המצוי בתיק בית המשפט, ולאור התרשמותי הבלתי אמצעית מההנתבע 1 במהלך עדותו, ולאחר ששמעתי את סיכומי ב"כ, שוכנעתי כי לא קיים כיסוי ביטוחי לנתבע 1 אצל הנתבעת 2, ביחס לתאונה נשוא דיוננו, ומשכך דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להידחות, ועל הנתבע 1 לשאת במלוא הנזק שנגרם לרכב התובעת באירוע התאונה.

משאין מחלוקת על האחריות וגם לא הועלתה כל טענה בנוגע לנזק, דין התביעה להתקבל במלואה.

בסיכומו של דבר אני מחייבת את הנתבע 1, לשלם לתובעת, באמצעות ב"כ, סך של 34,578 ₪, בצירוף אגרות משפט (אגרת פתיחה והמחצית השנייה של האגרה), ושכ"ט עו"ד בסך של 7,000 ₪.

בנוסף, אני דוחה את התביעה כנגד הנתבעת 2.