תביעה כספית בגין הפרת הסכם עיצוב תעשייתי

ונוכח כך התובע, עובדיו, ספקיו ולקוחותיו השתמשו בשטח המעבר כחניה, באופן שמנע גישה לחניון ומבנה התעשייה של חברת נאג'י, ובכך התובע הפר הפרה יסודית ומתמשכת את ההסכם (סעיפים 15-16 לנ/5).

האם הסכם השתוף בוטל עקב הפרתו על ידי התובע? לשיטת הנתבעים 1 ו-2 התובע הפר את הסכם השתוף הפרה יסודית ומתמשכת, וכפועל יוצא מכך ההסכם בטל/בוטל/פקע ואינו בתוקף עוד, ואיננו רלוואנטי לתביעה (סעיפים 15-16 לנ/5).

סעד כספי טוען התובע, כי בעקבות הצבת המחסום, העמודים והגדרות, נפגעה הכנסתו מדמי שכירות ונגרמה לו פגיעה כלכלית בעקבות מניעת שימוש בחצר הנכס כשטח תפעולי לפריקה וטעינה של סחורות וחניה של כלי רכב, כניסת וחנית לקוחות ומניעת מעבר וגישה לעסקו; כמפורט בחוות הדעת של השמאי דרעי, שעל פיה הפגיעה החודשית בנכס בכל חודש נאמדת בסך של 3,600 ₪ ובסך הכל, עד למועד הגשת התביעה בסך של 3,600 ₪ * 10 חודשים = 36,000 ₪, וסכום של 3,600 ₪ לכל חודש עד הסרת המחסום.

עוד צירף התובע לתצהירו (נספח 29) הסכם שכירות עם חב' א.ע.נ. גרופ עיצובים בע"מ, והעתק המחאה עבור דמי שכירות שהושבו לשוכרת זו בשל עזיבתה בחודש 4/2019, לפני תום תקופת השכירות שהייתה עד 31.6.2019, הסכום עומד על סך של 8,775 ₪ בגין 3 חודשי שכירות.

...

סוף דבר דין התביעה להתקבל נגד הנתבעים 1 ו-2, ולהידחות נגד יתר הנתבעות.

לאור האמור, הנני מקבלת את התביעה נגד הנתבעים 1 ו-2 בחלקה ומורה כלהלן: על הנתבעים 1 ו-2 או מי מטעמם, לאפשר גישה קבועה לנכס של התובע ולשם כך לפתוח את המחסום, ולמסור לתובע כל הנדרש לפתיחת המחסום החוסם את דרך הגישה לנכסו ולמקומות החניה שבשטח השצ"פ, ולסלק את הגדרות שהוצבו ואשר מונעות גישה רגלית לנכס.

התביעה כנגד הנתבעות 3-5 נדחית.

לפני תביעה כספית על סך 140,000 ₪, בטענות להפרת הסכם ולהפרת זכויות קניין רוחני וכן תביעה שכנגד על סך 10,962 ₪, בעילה של עשיית עושר ולא במשפט.

לעומת זאת, במוצרים אחרים התהדרו בשיתוף פעולה עם "לה-קולטור" תוך שימוש לא מורשה בשם "לה קולטור". בכתב התביעה, עתר התובע לחייב את הנתבעים לשלם לו שכר בהתאם להסכם, עבור חודשים אוקטובר ונובמבר 2017 בסך 7,000 ₪ בתוספת מע"מ; עבור חודשים דצמבר 2017 וינואר 2018 עד לתום שנת שתוף הפעולה בין הצדדים סך של 7,000 ₪ בתוספת מע"מ עבור; פיצויים מוסכמים בסך 21,000 ₪ בתוספת מע"מ; תמלוגים בגין שימוש שעשו ביצירותיו ובעיצוביו בהתאם להסכם בסך 7,200 ₪ בתוספת מע"מ; פיצויים בסך 100,000 ₪ בגין הפרת זכויות ביצירות או בעיצובים שלו ובשל אי מתן אזכור ליוצר והמעצב כדין ביחס לארבעה מוצרים.

דיני המדגמים והעיצובים, נועדו לאפשר לגורמים מסחריים – תעשייתיים ליצור ולשווק עותקים של עיצובים אסתטיים דו-ממדיים או תלת-ממדיים באופן משמעותי, לרוב תוך שימוש בתבניות פיזיות או אלקטרוניות לייצור חוזר ומדויק של עותקים ללא הגבלה [יונתן דרורי ויותם וירז'נסקי-אורלנד, דיני עיצובים ומדגמים (מהדורה שניה, 2019), ע' 17 (להלן: "דרורי ווירז'נסקי-אורלנד")].

...

העולה מהמקובץ, הפלנר הוא יצירה שנוצרה לפי הזמנה, והבעלים הראשון של זכות היוצרים בה הוא התובע, יוצר הפלנר.

לאור האמור, איני נדרשת לטענה זו. סוף דבר התביעה העיקרית כנגד הנתבעת 1 מתקבלת בחלקה ונדחית כנגד נתבעים 2 ו-3.

אשר על כן תשלם הנתבעת 1 לתובע סך של 25,413 ₪ .

העובדות אשר אינן שנויות במחלוקת המשיבים (להלן המשיב 1:"ארמנד", המשיב 2 "גד") הגישו תביעה שעניינה טענות בדבר רשלנות מקצועית, הפרת חוזה והפרת חובה חקוקה, עוולות אותם ביקשו ליחס הן לאדריכל ולחברת משרד האדריכלים שבבעלות האדריכל (להלן :"פיצו קדם") והן למפקח הבניה שליווה את פרויקט הבניה כמו גם החברה שבבעלותו מולה נחתם ההסכם, הם המבקשים (להלן: "שריג").

נטען, כי הדרך לביטול הסדר פשרה אשר קיבל תוקף של פסק דין בבית משפט שלום היא בהגשת תביעה לביטול פסק דין לבית המשפט אשר נתן את פסק הדין, וכי לא ניתן לכרוך דרישה להצהרה בדבר בטלות פסק הדין עם התביעה הכספית הנדונה.

דיון והכרעה השתק עילה הלכה ידועה היא, כי סילוק על הסף, בטרם נשמעו ראיות וטיעונים לגופן של עילות התביעה, הוא אמצעי קצוני, המגביל את זכות הגישה של התובע לערכאות, ומשכך יש לעשות שימוש בסמכות זו בזהירות יתרה ובמקרים חריגים בלבד "בהם ברור הוא כי אין כל אפשרות, ולו קלושה, כי יעלה בידי התובע לקבל את הסעד לו הוא עותר בהתבסס על העובדות להן טען" [רע"א 8524/10 טיב הכרמל תעשיות (2002) בע"מ נ' פרימיוס קלאס בע"מ (פורסם בנבו, 31.1.11); ראו גם רע"א 1926/16 צוריאל נ' מורד (פורסם בנבו, 29.3.16); ע"א 5118/16 דיאליט בע"מ נ' Sahajanand Laser Tecnology Ltd (פורסם בנבו, 19.10.17)].

אסביר: פסק דין המאשר הסכם בין הצדדים שניתן על ידי בית המשפט הוא בבחינת הסכם מחייב שהוראותיו עוצבו בידי הצדדים.

...

הבקשה לסילוק על הסף לטענת שריג, דין התביעה לסילוק על הסף בטענה של השתק עילה נוכח פסק הדין אשר ניתן בבית המשפט השלום בשנת 2017.

לאור כל האמור לעיל, בהינתן קיומו של פסק דין המשתיק את ארמנד וגד להגיש תביעת נזיקין זו כנגד שריג, אין לי אלא להורות על סילוק תביעתם מחמת השתק עילה.

הנתבעת עותרת בתביעה שכנגד לפצוי בגין הפרת הסכם העבודה בחוסר תום לב ולפצוי בגין פגיעה בפרטיות.

בכותרת ההסכם השני נקבע כך: "הואיל: והמעבידה חדלה לעסוק בפעילות תעשייתית ופיטרה את מרבית עובדיה וכתוצאה מכך חלו שינויים מהותיים באופי עבודתו של העובד ובהקף נחיצות עבודתו בשירות המעבידה" בסעיף 6ה' להסכם השני נקבע, בכל הנוגע להפרשות לפיצויים, כך: "6.ה. "אשר לתקופת העבודה המסתיימת ביום 31.10.18 מוסכם בזאת כי בחשבון הפיצויים של העובד בקרן הפנסיה הנ"ל חסר סך 25,548 ש"ח להשלמת זכאותו של העובד לפצויי פיטורים בגין אותה תקופה. היה והעובד יסיים עבודתו בנסיבות בהן יהיה זכאי לפצויי פיטורים תשלם לו המעבידה את הסך האמור, בתוספת כל תוספת יוקר שתחול מיום חתימת הסכם זה ועד ליום סיום העבודה, ולעובד ולכל הטוען מכוחו לא תהיה כל טענה או דרישה או תביעה נוספת בגין תקופת העבודה האמורה" ובסעיף 11 הוסכם, בכל הנוגע לזכויות מתקופה קודמת, כי: "א. מוסכם בזאת כי יחד עם משכורת חודש אוקטובר ישולמו לעובד דמי ההבראה ודמי החופשה המגיעים לו עד ליום 31.10.18.

המושג: "תעשיית הדפוס" מוגדר כך: "אחד או כל המקצועות: קדם דפוס, דפוס הבלט, האופסט, פוטוליטו, כמו כן כל מיפעל העובד בשיטת דפוס אחרת: נייר, קרטונז', שלוט, העתקת אור מכונים לצילומים ממוחשבים ושרותי משרד, מוצרי נייר קרטון ואריזה, צלום מסמכים, לשכות שירות לבתי דפוס, שיכפול ודפוס דיגיטאלי, חותמות, תעשיית מבלטים, הטבעות והבלטות גימור וציפוי נייר, דפוס משי, מפיקי דפוס הכנה והבאה לדפוס, שיטות דפוס על חומרים ומוצרים שונים, עיטוף ודיוור ישיר מדבקות ותוויות, עריכה וכתיבה טכנית, כריכה, עיצוב גרפי, גרפיקה ממוחשבת, מוצרי פירסום, מפעלי יצור בתחום עיתונים יומיים ותקשורת לסוגיה, מעבדות צלום, צלמים". "המקצועות החדשים" מוגדרים ככוללים: "נייר, קרטונז, שלוט, העתקת אור, מכונים לצילומים ממוחשבים ושרותי משרד, מוצרי נייר קרטון ואריזה, צלום מסמכים, לשכות שירות לבתי דפוס, שיכפול ודפוס דיגיטאלי, חותמות, תעשיית מבלטים, הטבעות והבלטות גימור וציפויי נייר, דפוס משי, מפיקי דפוס הכנה והבאה לדפוס, שיטת דפוס על חומרים ומוצרים שונים, עיטוף ודיוור ישיר, מדבקות ותוויות, עריכה וכתיבה טכנית, כריכה, עיצוב גרפי, גרפיקה ממוחשבת, מוצרי פירסום, מפעלי יצור בתחום עיתונים יומיים ותקשורת לסוגיה, מעבדות צלום, צלמים" אין חולק, כי התובע לא עבד מעולם בעבודות מתחום תעשיית הדפוס, הותיקה או החדשה, במפעל דפוס של הנתבעת או בעבודה אחרת בתחום הדפוס, לרבות העבודות שפורטו בהסכם הקבוצי, כאמור.

אשר לפצוי פיטורים: בהתאם לטופס 106 של התובע (נספח 7 לתצהירו) עם סיום עבודתו שולמו לו פצויי פיטורים בסך 236,409 ₪, באמצעות שיחרור הכספים שהצטברו בקופת הפיצויים על שמו ותשלום השלמה.

...

סיכום לאור כל האמור מתקבלת התביעה באופן חלקי בלבד, כך שהנתבעת תשלם לתובע פיצוי חלף הפרשות לתגמולים בסך 9,455 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין ממועד סיום עבודתו של התובע, 8.9.20, ועד למועד התשלום בפועל.

כן תשלם הנתבעת תוך 30 יום פיצוי בגין פגמים בתלושי השכר בסך 5,000 ₪.

התביעה שכנגד נדחית.

כללי: בעלות הדין: בכל הזמנים הרלוואנטיים לתביעה: התובעת הייתה חברה המשכירה והמפעילה ציוד הגברה ותאורה לאירועים, בית העסק של התובעת הנו אולם המהוה חלק ממבנה תעשייתי בן קומה אחת ברח' הדיג 2א' באילת; הנתבעת הנה חברה לביטוח בע"מ המנהלת עסקים בתחום מדינת ישראל, וביטחה את התובעת ו/או את בית העסק שלה בפוליסת ביטוח מסוג "מטריה בתי עסק", הכוללת, בין היתר, כסוי בטוחי לניזקי נוזלים (להלן-"פוליסת הביטוח"); צד שלישי מס' 1 הבעלים ו/או המפעילה של בית עסק בסמיכות לבית העסק של התובעת; צד ג' 2 הייתה חברת ביטוח אשר ביטחה את פעילותה העסקית של צד ג' מס' 1 ו/או את אחריותה כלפי צד שלישי; צד ג' מס' 3 הייתה הבעלים של מבנה בית העסק ו/או ניהלה את בית העסק הסמוך לבית העסק של התובעת; צד ג' מס' 4 היתקשרה עם הצד השלישי מס' 1 בהסכם זכיינות לתפעול ולניהול העסק שבבעלות או בניהול צד שלישי מס' 4; הצד הרביעי הוא בעל זכויות החכירה בכל בתי העסק הנזכרים בכל כתבי הטענות בתיק זה. פוליסת הביטוח ומקרה הביטוח: הנתבעת ביטחה את עסקה של התובעת בביטוח מסוג "מטריה בתי עסק". תקופת הביטוח הייתה מיום 1.6.2017 ועד ליום 31.5.2018.

התובעת הגישה לנתבעת תביעה כספית בגין מקרה ביטוח.

בשנת 2018 החברה הייתה חתומה על הסכם זכיינות עם חברת א.פ. עיצובים שותפות מוגבלת ביתילי .

מר סדן היתייחס בחוות דעתו גם לנזקים תוצאתיים אליהם היתייחס התובעת במסגרת תביעה על פי סעיף 10 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א-1970, והתייחס לסבירות הוצאות אלו.

...

סוף דבר: לאור כל האמור לעיל, תוצאת פסק הדין הינה כדלקמן: הנתבעת תשלם לתובעת כדלקמן: את הסך 213,895 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה (12.2.2019) ועד ליום התשלום בפועל; את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום הגשת התביעה ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.

ההודעה לצדדי ג' 3 ו-4 נדחית וההודעה לצד ד' נדחית.

הנתבעת תשלם לצדדי ג' 3 ו-4, ביחד ולחוד, כדלקמן: את הוצאות המשפט כמפורט לעיל בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל; שכ"ט עו"ד בסך 25,000 ₪ בתוספת הפרשי הצמדה ורבית מיום מתן פסק הדין ועד ליום התשלום בפועל.