התובעת טענה כי פעלה בתום לב, בתקווה לשפר את מצבו הכלכלי של הרקולס על מנת להקים את החברה העתידית והסתמכה על הבטחותיהם השקריות של הנתבעים, בה בעת שהנתבע החל להפר את התחייבויותיו על פי ההסכם הן ביחס להעברת דו"חות כספיים, קובץ תזרים המזומנים, ספירות מלאי ורשימות ההזמנות, ואף החל לקבל הלוואות ללא אישור הצדדים, והחל לנהל את הרקולס בתזרים מזומנים שלילי בנגוד להתחייבותו על פי סעיף 26 להסכם, וללא קבלת אישור הצדדים.
התובעת טענה כי הנתבעים הפרו את ההסכם ואת התחייבויותיהם כלפיה בהפרה יסודית על פי סעיף 6 לחוק החוזים (תרופות בשל הפרת חוזה), תשל"א- 1970, מכאן שהם חייבים להשיב לה את סכום ההלוואות שקבלו ממנה בצרוף ריבית לפי סעיף 3(י) לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש].
הנתבע טען שלמעשה, התובעת היא זו שהפרה את ההסכם, בין השאר, עת לא שילמה את חובותיה לשותפות בגין סחורה שסופקה לה, עת לא חתמה על מיסמכי הקמת החברה כמתחייב ממנה לעשות כן בהסכם וחרף דרישות חוזרות ונישנות, עת היתעלמה ממנגנון ההשבה של כספי ההשקעה הראשונית הנקוב בהסכם שנוסח על ידה, ועת לא פנתה להליכי גישור או בוררות טרם הגשת תביעה זו. הנתבע הוסיף כי מאז מועד הקמתה של השותפות ועד היום, לא משכו הוא או הנתבעת, ולו שקל אחד מן הרווחים שנצברו בחשבון השותפות כהחזר כספי השקעה בשותפות, ומכאן שככל ובית המשפט ימצא לנכון להורות על החזר כספי השקעתה של התובעת, הרי שיש להורות כן, אך ורק מתוך ריווחי השותפות וביחס לכל השותפים בהתאם לחלקם היחסי בשותפות ובנכוי התחייבויותיהם כלפיה, הכל נוכח הוראות ההסכם ולאור השקעותיהם בשותפות בפועל.
...
אשר על כן, אני מקבלת את התביעה ומורה לנתבעים לשלם לתובעת, ביחד ולחוד, סך של 525,000 ₪ בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 29.1.19 ועד יום התשלום בפועל.
כן ישלמו הנתבעים לתובעת הוצאות משפט בסך 14,000 ₪ ושכ"ט עו"ד בסך של 62,000 ₪ (כולל מע"מ) ₪.
אני מורה על השבת הפיקדון בתיק לתובעת באמצעות בא כוחה.
